53 שנים לאחר "מבצע עמלק", חושף חוקר המורשת, סא"ל (במיל') גדעון מיטשניק, כיצד ניסיון נועז של ישראל ללכוד את ראש ארגון הטרור ג'ורג' חבש הסתיים בכישלון, עורר סערה בינלאומית - ואולי אף השפיע בעקיפין על קבלת ההחלטות ערב מלחמת יום הכיפורים.
לדברי מיטשניק, תחילת שנות ה־70 התאפיינה בגל טרור אווירי חסר תקדים, שכלל ניסיונות חוזרים לחטוף מטוסים ישראליים. "אחד הארגונים הבולטים בפיגועים הללו היה החזית העממית לשחרור פלשתין בהנהגת ג'ורג' חבש וודיע חדאד. במערכת הביטחון עקבו אחר ראשי ארגוני הטרור, וב־10 באוגוסט 1973 הצטבר מידע מודיעיני שלפיו ג'ורג' חבש עומד לעלות על טיסת נוסעים מביירות לבגדד".
המידע הועבר לראש אמ"ן, האלוף אלי זעירא, שעידכן את הרמטכ"ל דוד אלעזר (דדו). דדו העלה בפני שר הביטחון משה דיין את האפשרות ליירט את המטוס וללכוד את חבש.
אלא שזעירא התנגד למבצע באופן נחרץ. לדבריו, לא הייתה ודאות שחבש אכן נמצא על המטוס, היה חשש ממשי לחשיפת מקור המודיעין, והוא גם הזהיר מפני ההשלכות הבינלאומיות של יירוט מטוס נוסעים אזרחי. "אנחנו בתקופה של טרור אווירי, ואם ישראל תחטוף מטוס - הדבר ייחשב למעשה פיראטי וכל העולם יהיה נגדנו", התריע.
למרות התנגדותו, התקבלה ההחלטה לצאת למבצע. בשעות הערב המריאו שני מטוסי מיראז' של חיל האוויר והחלו לסייר מעל שמי ביירות, כשהם ממתינים להמראת המטוס. בשל עיכובים הטיסה נדחתה, ורק בשעה תשע בערב המריא המטוס - ואף זאת במטוס אחר מזה שתוכנן תחילה.
זמן קצר לאחר ההמראה אילצו מטוסי הקרב את מטוס הנוסעים לנחות בבסיס רמת דוד. במקום המתינו שר הביטחון, הרמטכ"ל, מפקד חיל האוויר ולוחמי סיירת מטכ"ל, שפרצו אל המטוס, השתלטו עליו והורידו ממנו את 74 הנוסעים.
אלא שכאשר הסתיימו החיפושים התברר כי ג'ורג' חבש כלל לא היה בין הנוסעים. הכישלון המבצעי לווה גם במחיר מדיני. ישראל ספגה גינויים חריפים ברחבי העולם, ובהם גם מצד ארגון הטייסים הבינלאומי. במקביל החל ארגון הטרור לבדוק כיצד הצליחה ישראל להגיע למידע על הטיסה - בדיוק כפי שחשש זעירא.
לדברי מיטשניק, ייתכן שהשלכות המבצע חרגו הרבה מעבר לכישלון הנקודתי. לדבריו, העובדה שזעירא צדק בכל אזהרותיו - הן לגבי היעדרו של חבש מהמטוס, הן באשר לחשיפת המקור והן בנוגע לסערה הבינלאומית - חיזקה משמעותית את מעמדו בצמרת הביטחונית.
לדבריו, חודשים ספורים קודם לכן התנגד זעירא גם להמשך כוננות "כחול לבן", לאחר שהמלחמה שהוערכה לחודש מאי לא פרצה. גם אז התברר בדיעבד כי הערכתו הייתה נכונה, והדבר ביסס עוד יותר את מעמדו כמעריך הלאומי.
"בעקבות שני האירועים הללו התחזק מעמדו של זעירא כמעריך הלאומי", אומר מיטשניק. "הרמטכ"ל דוד אלעזר נזהר מעתה מלנקוט צעדים שסתרו את הערכותיו".
אלא שזמן קצר לאחר מכן, באוקטובר 1973, הגיע הכישלון הגדול: זעירא העריך כי מצרים וסוריה אינן מתכוונות לפתוח במלחמה - הערכה שהתבררה כמוטעית עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים.
מיטשניק מוסיף פרט מפתיע נוסף: שנים לאחר המבצע נעצר מחבל מארגון טרור אחר, ובחקירתו התברר כי באותה טיסה שיורטה היה אחד ממנהיגי הארגון שבו פעל - אך איש מאנשי הביטחון לא זיהה אותו במהלך החיפושים במטוס.