היועצת המשפטית לממשלה עו"ד גלי בהרב מיארה מבקשת מבג"ץ למנוע את המשך קידום המינויים לתפקידי מנהל המחלקה לחקירות שוטרים והממונה החדש בתקופת הבחירות.
בעמדת המדינה שהוגשה היום (חמישי) נטען כי מדובר במינויים לתפקידים רגישים במיוחד במערכת אכיפת החוק, וכי הליך בחירתם נתון להשפעה פוליטית משמעותית.
לפי ההודעה, שר המשפטים יריב לוין טרם גיבש את עמדתו בסוגיה וביקש להיות מיוצג בנפרד, בקשה שאושרה כבר. המדינה ציינה כי הוועדה שאמורה לבחור את שני בעלי התפקידים טרם הוקמה, משום שמינוי חבריה עדיין לא הושלם.
במסמך נטען כי לשר המשפטים השפעה משמעותית, במישרין או בעקיפין, על שלושה מתוך חמשת חברי הוועדה. אחד מהם הוא מנכ"ל משרד המשפטים, חבר נוסף מונה בידי השר, וביחס לחבר שלישי נטען כי המינוי בוצע לאחר שמנכ"ל המשרד העביר לנציב שירות המדינה שם של מועמד יחיד.
לפי הודעת היועמ"שית לבג"ץ, נציב שירות המדינה ראיין את המועמד שהוצע על ידי מנכ"ל משרד המשפטים והחליט למנותו כחבר בוועדה. לעמדת היועמ"שית, התוצאה היא שרוב חברי הוועדה הם נציגי השר או כאלה שלשר הייתה מעורבות משמעותית במינויים, כאשר החוק מאפשר לוועדה לפעול גם בהרכב של שלושה חברים בלבד.
המדינה טוענת כי מצב זה ממחיש את המעורבות הפוליטית בהקמת הוועדה ואת החשש מפוליטיזציה של מערכת אכיפת החוק. עוד נטען כי בראש הוועדה עומד מנכ"ל משרד המשפטים, שהוא איש אמונו של השר, וכי לוועדה סמכות לא רק למנות את בעלי התפקידים אלא גם לסיים את כהונתם.
באשר להליכי האיוש עצמם, צוין כי ב-25 ביוני פורסם קול קורא לתפקיד מנהל היחידה, והמועד להגשת מועמדות נדחה שלוש פעמים עד 16 באוגוסט. לתפקיד הממונה, לעומת זאת, טרם פורסם קול קורא.
היועצת המשפטית לממשלה טוענת כי אין הצדקה לקדם את המינויים בעיצומה של תקופת הבחירות, בין היתר משום שמדובר בתפקידים חדשים ובכירים בגוף שנמצא בשלבי הקמה. לשיטתה, איושם כעת עלול לקבוע עובדות מוגמרות בשטח ולכבול את שיקול דעתה של הממשלה הבאה.
בעמדת המדינה הודגש כי אין כיום חלל שלטוני שמחייב את ביצוע המינויים באופן מיידי. מח"ש הקיימת ממשיכה לפעול, תחומי אחריותה מטופלים ובראשה עומד ממלא מקום, המשנה למנהלת המחלקה, שמכהן בפרקליטות המדינה כ-25 שנים ובמח"ש כ-15 שנים.
לטענת היועמ"שית, מינוי זמני בתקופת בחירות הוא פתרון הולם יותר ממינויי קבע לתקופות ארוכות. לפי התיקון לחוק, מנהל המחלקה אמור להתמנות לתקופה של שש שנים והממונה לתקופה של שלוש שנים, וגם חלק מחברי הוועדה הממנה אמורים לכהן שש שנים.
עוד נטען כי השלמת המינויים בתקופה הנוכחית עלולה להשפיע כבר כעת על תפקודה של מח"ש, על עצמאות שיקול הדעת של עובדיה ועל אמון הציבור בגוף. המדינה אף טענה כי בתקופת בחירות יש רגישות מיוחדת לתפקוד המשטרה ומח"ש, בין היתר בשל המשימות הקשורות לשמירת הסדר הציבורי, חופש המחאה והבטחת קיום הבחירות.
היועמ"שית הדגישה כי עצם תחילת הליכי המינוי לפני תקופת הבחירות אינה מצדיקה את השלמתם במהלכה. לטענתה, ההליך לתפקיד מנהל המחלקה עדיין מצוי בשלב ראשוני, ואילו לתפקיד הממונה טרם החל למעשה הליך פומבי של הגשת מועמדויות.
בסיום ההודעה ביקשה המדינה מבית המשפט להורות על מניעת צעדים נוספים לקידום הליכי המינוי לתפקיד המנהל ולתפקיד הממונה בתקופת הבחירות. לצד זאת צוין כי המדינה שומרת על טענותיה ביחס לחברי הוועדה שכבר מונו, וכן על זכותה להשיב לעמדת שר המשפטים לאחר שתוגש.