הלחץ על ישראל סביב עתיד המלחמה ברצועת עזה עולה מדרגה. ג'ארד קושנר, חתנו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, צפוי להיפגש ביום שני עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, כשבמוקד השיחות הדרישה האמריקנית להתקדם ליישום מעשי של המתווה לסיום המלחמה.
קושנר צפוי להגיע לישראל במסגרת ביקור אזורי ולצדו בכירים במועצת השלום, ובהם השליח הבכיר ניקולאי מלאדנוב וראש ממשלת בריטניה לשעבר טוני בלייר. יהיה זה ביקורו הראשון בישראל מאז ינואר 2026, והוא מגיע לאחר מגעים שקיימו קושנר ובכירי המועצה עם משלחת חמאס במצרים.
המסר שאיתו מגיעה המשלחת שונה, לפי גורמים המעורים בנושא, מסבבי המשא ומתן הקודמים. מבחינת ממשל טראמפ, הדיון כעת אינו אמור לעסוק בניסוח מחדש של המתווה אלא באופן שבו ההתחייבויות שכבר ניתנו יתורגמו לפעולות בשטח.
גורם המעורה בפרטים הגדיר את מטרת המגעים כמאמץ "לתרגם את התחייבויות מפת הדרכים לצעדים קונקרטיים וניתנים לאימות". בוושינגטון מצפים לראות התקדמות בשורה של נושאים, בהם הפסקת התקיפות ברצועה, נסיגה לעבר הקו הצהוב, הגדלה משמעותית של הסיוע הנכנס לעזה והתקדמות בהקמת מנגנוני השיקום והממשל האזרחי.
ברקע, סעודיה, איחוד האמירויות, מצרים, קטאר, ירדן, אינדונזיה וטורקיה פרסמו הצהרה משותפת שבה גינו את דחיית תוכנית טראמפ בידי ישראל. בהצהרה נטען כי "ישראל נושאת באחריות לעיכוב מאמצי השלום בעזה ובטריטוריות הפלסטיניות", וכי דחיית התוכנית עלולה לפגוע במאמציו של הנשיא האמריקני להביא לסיום המלחמה.
בוושינגטון מצפים מנתניהו לעבור לביצוע
גורמים המעורים במגעים אומרים כי מנקודת מבטו של טראמפ, נתניהו כבר נתן את הסכמתו העקרונית למתווה. לטענתם, לאחר שהממשל האמריקני נענה לצעדים שביקש ראש הממשלה, הציפייה בבית הלבן היא שגם ישראל תמלא כעת את חלקה.
אחד הגורמים תיאר בשיחה עם ynet את המסר המגיע מסביבת הנשיא ברוח הדברים הבאה: "ביבי חייב להסכים לעסקה. אני עשיתי מה שהוא ביקש. עכשיו הוא חייב לעשות את מה שאני מבקש". גורם אחר טען כי בוושינגטון קיימת תחושה שישראל מנסה למשוך זמן באמצעות הסתייגויות חדשות ושינויים בסדר הפעולות, "הם מרגישים שישראל משחקת משחקים".
קושנר, כך נאמר, אינו מתכוון להגיע לעוד סבב של העברת מסרים בין ישראל לחמאס. "הוא מגיע לסגור עניינים", אמר גורם המעורה במגעים.
אחת הסיבות לעמדה האמריקנית היא המעורבות הישראלית המוקדמת בגיבוש התוכנית. לפי גורמים המעורים בפרטים, המל"ל היה שותף לעבודה על המתווה, והשיחות בין הצדדים עסקו גם בפרטים ובמנגנוני היישום. לכן, מבחינת טראמפ, המחלוקת כעת אינה על עצם קיומה של מסגרת מוסכמת אלא על המעבר מהסכמה עקרונית לביצוע.
בלב הפער בין ירושלים לוושינגטון נמצאת שאלת סדר הפעולות. תוכנית 15 הנקודות כוללת את הפסקת הפעילות הצבאית, פירוז חמאס, העברת האחריות האזרחית ברצועה לגוף פלסטיני טכנוקרטי, נסיגה הדרגתית של צה"ל והצבת כוח ייצוב בינלאומי.
על פי התוכנית, פירוק אמצעי הלחימה והנסיגה הישראלית אמורים להתקדם במסגרת צעדים מקבילים ומאומתים. ישראל, לעומת זאת, הבהירה כי אינה מוכנה לסגת מעמדותיה ברצועה לפני שחמאס יתפרק לחלוטין מנשקו, ואף הודיעה בפומבי כי היא דוחה את המתווה במתכונתו הנוכחית.
חמאס מצדו הודיע על קבלת המתווה. במהלך השיחות במצרים הופעל עליו לחץ להסכים לפירוק נשקו ולהעברת האחריות השלטונית ברצועה.
גורם המעורה בשיחות עם חמאס אמר כי הדרישות כוללות צעדים שיבטיחו את שמירת הפסקת האש, העברת האחריות השלטונית לוועדה הלאומית לניהול עזה והבטחה שלחמאס לא יהיה תפקיד בשלטון העתידי. במקביל נדרשים פירוק הנשק והתשתיות הצבאיות, פריסת כוח הייצוב הבינלאומי, נסיגות ישראליות מקבילות והאצת הסיוע והשיקום.
לצד הלחץ על ירושלים, גורמים במועצת השלום דווקא סבורים כי במישור המעשי ישראל עומדת בחלק מהסיכומים. לדבריהם, הם מייחסים את ההתבטאויות הפומביות בישראל גם לשיקולים פוליטיים פנימיים ובוחנים בעיקר את המתרחש בשטח.
הפגישה שקיים קושנר במצרים הייתה הראשונה שלו עם בכירי חמאס מאז הסכם הפסקת האש באוקטובר 2025. בשיחות השתתפו בין היתר ראש הלשכה המדינית של חמאס ח'ליל אל-חיה, ראש המודיעין המצרי הגנרל חסן רשאד, השר הקטארי עלי אל-ת'וואדי ובכיר טורקי.