חגי שיצר, ממקימי מעלה גמלא, מספר על הדרך שבה הקים את המשק שלו ועל העבודה העצמית שבה הוא ממשיך עד היום. רוב ילדיו מתגוררים אף הם במקום, ובנו עובד עמו ואימץ, לדבריו, את שיטת העבודה שלו.
הראיון מתקיים במסגרת מיזם "תיעוד ותיקי ומייסדי ההתיישבות" - יוזמה של משרד המורשת והמועצה לשימור אתרי מורשת בישראל.
מטרת המיזם, הכולל מאות ראיונות, היא לתעד את פרקי הקמת ההתיישבות בחבלי הארץ השונים ולשמר את סיפורי הראשונים לדורות הבאים. מיזם התיעוד נערך בבקעת הירדן, יהודה, שומרון, בנימין, הגולן והגליל על ידי מורדי קרשנר ונעם דמסקי.
"התחלנו עם עבודה עצמית. אנשים הביאו את סבתא וסבא ואת אמא ואבא. החזקנו במשך 15 שנה ללא פועלים. אישית, אני עד היום עובד לבד. אני אוהב את העובדה שאני עושה את מה שאני צריך בשביל לגדל מנגו. אני עובד עכשיו עם בני שאימץ את השיטה שלי", משתף שיצר.
הוא נזכר שבתקופה בה דיברו על פינוי הגולן, הצהיר שאין לו שום כוונה לעזוב את המקום. "היו פה כתבים ויש איתי צוות טלוויזיה. מישהו שאל אותי: 'תגיד לי, למה באת הנה? מה אתה מחפש פה?' המקום נראה לו חור. אני חושב שזה הציר פה, הכול מסתובב סביבי, והוא רואה בזה חור. אמרתי לו: 'תשמע, אני מייצר 300 טון ומאכיל חצי מטבריה בידיים שלי'. הם עשו חשבון ואמרו בסוף: 'וואלה, זה שווה משהו'".
לדבריו, "לסביבה הזאת ולנוף הזה, אני קשור מכל בחינה ולא מוכן ללכת לשום מקום. אני כאן כבר 40 שנה עם המטעים והמכוורת. יש לנו מעיין שהילדים עשו בו בריכה. אני כבר יכול לצאת לפנסיה מזמן, ואין סידור יותר טוב ממה שאני עושה. אין לי מנהל, אין לי פועל, אני אחראי על עצמי, אני מחליט, אני מתכנן, אני מבצע. זה משהו שלא הרבה אנשים מצליחים להגיע אליו בחיים".
לצפייה בראיון המלא:
לחצו כאן וצפו בפרוייקט הראיונות המלא "הראשונים"