ד"ר יפעת בן חי שגב, יו"ר המועצה לשידורי כבלים ולווין בעבר ומי שעמדה במשך פרק זמן קצר בראשות מועצת הרשות השניה, מעלה סימני שאלה בדבר הגינותה של האופוזיציה שמבטיחה התארגנות להבאת מצביעים מקרב הישראלים היורדים ברחבי העולם.
בראיון לערוץ 7 היא מסבירה: "מי שעוקב אחרי ההופעות שלי ברשתות החברתיות ובטלוויזיה, מבין שמה שהכי מפריע לי הוא הצביעות, וזה גם מה שמפריע לי במבצע הזה, Fly&Vote. יש כאן מחנה שמתעקש להצמיד לו כשם נרדף את הכינוי 'ליברלי', ויש לו ליברליות שהיא תמיד על תנאי".
עוד היא מבהירה כי "במיזם הזה שמענו את גלעד קריב אומר את האמת, 'במחנה שלנו יש הרבה אנשים בחו"ל, אז שכל אחד יכניס יד לכיס ויוציא מאה דולר וידאג להביא אותו, כי זה יכול להיות מנדט, שניים ואולי יותר'. אם רוצים להביא אותם, זה בסדר, אבל אותי איבדתם, כי ביד השניה אתם מניפים את דגל השותפות בנטל שאני תומכת בו. על זה אתם מוציאים אנשים לרחובות ומכפישים ציבור שלם של חרדים ועושים לו דמוניזציה כי אתם דורשים שותפות בנטל, אז איפה השותפות בנטל כשבאים לנושא ההצבעה?".
בן חי שגב מדגישה כי אכן, בהיבט החוקי, ליורדים מחו"ל יש זכות הצבעה, אך הדבר עדיין אינו מוחק את השאלה אודות השותפות בנטל שאיננה. "האם זה גם מוסרי? הם לא היו כאן בשבעה באוקטובר, הם לא היו פה אחרי, הם לא עברו ולא עוברים את מה שאנחנו עוברים כאן, אז איזו שותפות בנטל אתם מציעים לי? שהם יבואו להצביע ויחזרו לשקט שלהם בארה"ב או באירופה? אני לא מוכנה לשאת את הצביעות וכפל הפנים הללו".
לשאלתנו אם יתכן וגלעד קריב ומובילי מיזם Fly&Vote מתכוונים לאותם שיצאו לתקופה קצרה של לימודים או התנהלות עסקית בחו"ל ובכוונתם לשוב לישראל. בן חי שגב מדגישה כי לא עליהם היא מדברת, אלא על היורדים שבמשך עשרות שנים לא היו בישראל ואינם מתכוונים להגיע אליה גם בעשרות השנים הבאות. שם, היא אומרת, נמצאים המספרים הגדולים, אלה שאולי יוכלו להוסיף את אותם מנדטים חסרים לאופוזיציה.
בדבריה היא מזכירה כי גם היא עצמה התגוררה שנים אחדות בארה"ב, ובאותן שנים הקפידה להגיע לישראל כדי לבחור ועשתה זאת על חשבונה. "בסוף השהות שלי הגעתי למסקנה שאת הבנות שלי אני רוצה לגדל כאן ולא שם. זה הבדל מאוד מהותי. מי שהחליט לבסס את חייו במקום אחר, שיהיה לו בהצלחה, אבל אם אתה לא שותף איתי בנטל של החיים בישראל לא תבוא להחליט עבורי החלטות שנוגעות למשפחה שלי ולחברים שלי".
"מעניין שכאשר זה מגיע לסוגיית הגיוס, שטבולה עד צוואר בפופוליזם וצביעות, זה ערך מקודש, אבל מקודש על תנאי... על זה הזעם שלי יוצא כלפי המחנה הזה, שמתעקש שהוא ליברלי, בעד שוויון ודמוקרטי, אבל גם הדמוקרטיה שלהם נעצרת בקלפי, כי עבורם הדמוקרטיה טובה רק כאשר הם מנצחים. כשהם מפסידים זו כבר לא דמוקרטיה. זו התנהלות שאותי מאוד מקוממת".
לשאלתנו אם היא מקבלת תגובות כלשהן לטענותיה, מספרת ד"ר בן חי שגב כי "כשאני מנהלת את הוויכוחים האלה, אנשים מתחילים לחשוב פעמיים". לטעמה הציבור מבין וחכם, הציבור מודע להטיותיה של התקשורת ו"כשמעלים את הטיעון הזה זה גורם לאנשים לחשוב, ולכן אני מעלה את הסרטונים כדי שיגיעו לאנשים ושיפקחו את העיניים ושאחר כך יקבלו את ההחלטה שלהם, שיבינו שיש כאן סוג של ישראבלוף".
עוד שאלנו את ד"ר בן חי שגב אם כמי שבעבר הייתה משויכת למחנה השמאל, בת לבית מפא"יניקי ופעילה במפלגת העבודה, היא מבינה את הצורך הפרקטי של השמאל בייבוא מצביעים, והיא משיבה: "אני מכירה את הסוגיה היטב אחרי שנתתי את מיטב שנותיי כפעילה אקטיביסטית במפלגת העבודה. העסק מאוד פשוט. מבחינה פסיכולוגית-סוציולוגית של מי שיורד מהארץ, אלו אנשים שבסנטימנט שלהם הרגש הלאומי, פטריוטי, ציוני והחיבור לארץ וליהדות הרבה יותר חלשים אצלם".
מניסיונה שלה היא מספרת כיצד לאחר חמש שנות מגורים "כמו מלכה באמריקה", כהגדרתה, חשה "שחסר לי בחיים האלה היסוד וגרעין הזהות שלי". זאת בניגוד לתפיסתם ותחושתם של היורדים שבחרו להשתקע בחו"ל. "הפרופיל הפוליטי של האנשים האלה די ברור. לא צריך סקר כדי לדעת למי הם יצביעו אם יביאו אותם ברכבות אוויריות ולכן המאמץ הזה. אני לא חושבת שנמצא הרבה מצביעי ימין יורדים בחו"ל...".
ולסיום ביקשנו את הערכתה של ד"ר בן חי שגב לגבי האופן שבו היו אותם מובילי קמפיין Fly&Vote ליוזמה דומה, לו הייתה כזו, שמגיעה מהמחנה החרדי להבאת עשרות אלפי מצביעים מריכוזי האוכלוסייה החרדיים בברוקלין, בבלגיה ובמוקדים נוספים ברחבי העולם.
"היינו מקבלים את המשך קמפיין הדמוניזציה שאנחנו חווים בשנתיים האחרונות, ובו מציגים את החרדים כשדים ופרזיטים. זה היה פותח מהדורות, במסגור שלילי להחריד, וזו הנקודה. יש כאן איפה ואיפה. אין כאן שוויון וסימטריה, וזה חייב להיפסק או שלפחות הציבור יבין שיש כאן מניפולציה".