בישוב עֵנָב במערב השומרון נערך כנס מיוחד של בית המדרש לדיינות "כרמי המשפט", בהשתתפות רבנים ואישי ציבור העוסקים בתחום.
הכנס עסק בדרכים להטמעת ערכי המשפט התורני במערכת המשפט בישראל ובשאלה אם נכון לעודד משפטנים דתיים להשתלב כשופטים ולהשפיע מבפנים, או לבנות מערכת עצמאית של בתי דין שתהווה אלטרנטיבה למערכת הקיימת.
הרב רצון ערוסי, רב העיר קריית אונו, קרא ל"כיבוש" חכם ואיטי של עמדות המשפט באמצעות העצמת בתי הדין הפרטיים לממונות. לצד זאת אמר כי בעת הזאת נדרשת גם כניסתם של שופטים דתיים למערכת האזרחית, מתוך הצורך לפעול לתיקונה ולהכניס לתוכה את ערכי התורה.
עו"ד ד"ר חיים שיין מתח ביקורת חריפה על ההתנהלות הנוכחית בבג"ץ ואמר: "היום בבית המשפט העליון... תגידו לי מי ההרכב, אני אומר לכם מה יהיו התוצאות!". שיין הוסיף: "מאחר ונשיא בית המשפט העליון קובע את ההרכב, הוא כבר קבע את התוצאה. אז בכלל לא צריך משפט. מיותר לגמרי!".
במרכז הערב התקיים פאנל בהשתתפות השופט בדימוס משה דרורי; הרב אוריאל אליהו, נשיא בית המדרש ואב"ד בבית הדין הרבני בנתניה; והרב עידו רייכניץ, מראשי הדיינים ברשת ארץ חמדה וראש מחלקת המחקר במכון משפטי ארץ.
כבר בפתיחת הפאנל התעורר ויכוח יסודי בשאלת מחויבותם של דיין ושופט לפסיקות קודמות. דרורי טען כי המחויבות נדרשת כדי לשמור על אחידות הפסיקה במערכת, וציטט דברים שאמר הרב שלמה דיכובסקי בעניין: "דיין שלא מוכן להיות כפוף לפסיקות קודמות של בית הדין - שישאר ראש ישיבה!".
מנגד, הרב אוריאל אליהו טען כי הדבר היחיד המחייב את הדיין הוא האופן שבו הוא לומד ומבין את הדין במקרה הנידון. לדבריו, המחויבות לפסיקה חלה בתיק הספציפי בלבד ואינה מחייבת ביחס לתיקים אחרים.
בדיון על ההבדל בין משפט התורה למשפט האזרחי התמקד דרורי במשותף לשניהם - השאיפה להגיע לפסיקה ישרה וישימה. הרב עידו רייכניץ טען מנגד כי קיים הבדל שורשי בין עולמות הפסיקה, והציג לשם המחשה מקרה שבו אדם שרף וילון של חברו, ובעל הווילון הבחין באש אך נמנע מלכבותה משום שרצה מערכת וילונות חדשה.
הרב רייכניץ קבע כי בעוד מערכת המשפט האזרחית תפטור את המצית מאחריות לחלק מהנזק שבעל הווילון יכול היה למנוע בעצמו, דין התורה יחייב אותו, לדבריו, במלוא הנזק. לדבריו, ההכרעה נובעת מהצורך לברר על מי מוטלת עיקר האחריות למה שהתחולל.
בסיום הפאנל התייחסו המשתתפים ליחסים שבין הרשות השופטת לרשות המחוקקת. הרב אוריאל אליהו אמר: "הפרשנות צריכה להיות בהתאם להבנתו של המחוקק הסביר, ולא של השופט הסביר - גם אם הוא יושב בבית המשפט העליון".