בשיחה עם ערוץ 7 חוזר חוקר המורשת סא"ל במיל' גדעון מיטשניק, כמעט 90 שנה לאחור אל ראשית המרד הערבי הגדול ואירוע החטיפה והרצח של בני משפחת לזרוביץ' וקירז'נר.
הלילה הוא ליל ה-16-17 באוגוסט כאשר כנופיה ערבית בראשותו של יוסף אבו דורה מתכננת לשחרר מאות אסירים ערבים במחנה המעצר בעתלית. מיטשניק מעיר כי מדובר במחנה מעצר שהוקם על ידי הבריטים לאסירים ערבים ולא במחנה מעצר המעפילים שכידוע הוקם גם הוא בעתלית.
כמאתיים חברי הכנופיה לא מצליחים לשחרר את חבריהם הכלואים, אך בנסיגתם מהמחנה התנפלו על ביתו של משה לזרוביץ', סגן מפקד המחנה. בבית היו האב משה, האם ברוריה, שלושת ילדיהם, רחל בת ה-12, יפרח בן ה-8 וחגי בן שנתיים וחצי, ודודם, אחיה של ברוריה, אליהו קירז'נר. השישה נחטפים על ידי חברי הכנופיה ומועברים לכפר עין חוד, לימים כפר האמנים עין הוד.
אבו דורה, מנהיג הכנופיה, מחליט להוציא להורג את שלושת המבוגרים, ואת שלושת הילדים משחררת הכנופיה וכעבור יומיים הם מגיעים לקיבוץ משמר העמק. שלושת הילדים לא ידעו לספר דבר על מה שעלה בגורל הוריהם ומה למעשה אירע להם עצמם מאז שנחטפו.
מיטשניק מציין בדבריו את חובתה של המשטרה הבריטית לחקור מה עלה בגורל שוטר שלה שנרצח, אך החיפושים לא הניבו תוצאות לאחר שחברי הכנופיה הטילו חיתתם על הכפריים שמסביב ואלה נמנעו מלדבר ולספר, גם אם ידעו פרטים כלשהם. גם ניסיונותיהם של ראשי הישוב להביא לאיתורם של השלושה לא צלחו.
לאחר שנרצחו שלושת החטופים המבוגרים ונקברו ביער, הוצאו גופותיהם מהקבר, נשרפו בסיד באופן שלא נותרו שרידים של ממש, ומה שנותר נקבר במקום אחר.
מיטשניק מזכיר בדבריו את נסיבות המרד הערבי הגדול שהחל בשביתה ערבית של מעל מאה ימים, מה שגרם נזק כבד מאוד לערבים עצמם, לבד מכ-3000 ערבים שנהרגו, חלקם במאבקים פנים ערביים. מנגד במהלך תקופת המרד נרצחו בין 400 ל-600 יהודים וכ-250 בריטים. בעקבות המרד הגיעה לארץ ישראל ועדת פיל בניסיון למצוא מענה לתסיסה, ובהמשך החלה הקמת עשרות ישובי חומה ומגדל.
עוד מספר מיטשניק על טרגדיה נוספת שהתרחשה שנתיים לאחר החטיפה והרצח. בשנת 1940, בנם של משה וברוריה הי"ד, חגי, נהרג בהפצצת מטוסים איטלקיים את תל אביב.
בשנת 1962 דרשה רחל, בת המשפחה, תשובות על הפרשה ההיא. במקביל פורסמה בעיתונות כתבה על הרצח. שני האירועים הללו מביאים את המפכ"ל להטיל על החוקר שלמה בן אלקנה את משימת פיצוח הפרשה.
מאחורי בן אלקנה שורת הצלחות בפענוח פרשות שונות, כולל איתור שרידיו של אבשלום פיינברג בסיני. בן אלקנה נוקט בכל השיטות המודיעיניות שאותן הכיר ולמד בחקירות שניהל, הוא משלב חקירות של ערבים מקומיים עד שמצליח להגיע לאחד מהם שמצביע על נקודת קבורת העצמות. בנוסף מפעיל בן אלקנה אמצעי זיהוי אוויריים.
חצי שנה לאחר מכן מצליח החוקר המנוסה לחשוף את הקבר בו הוטמנו מעט שרידיהם של שלושת הנרצחים. בקבר נמצאים שרידי לבוש ובהם שלושה כפתורים, שניים ממדי השוטר של משה לזרוביץ' וכפתור שלישי משמלתה של ברוריה אשתו. השלושה מובאים לקבורה בטקס בבית העלמין בראשון לציון, שיצר דרמה גדולה והתרגשות גדולה בישראל.
לאורך השנים נשכח האירוע, על אף אתר ההנצחה שהוקם סמוך לזכרון יעקב על רצפת ביתה של משפחת לזרוביץ'. אתר ההנצחה הוקם ביוזמתו של יואל אמסטר שנחשף במקרה לפרשה כולה. הוא הגיע למקום, ניכש שם את העישבייה, חשף את מה שנותר מרצפת הבית, ויחד עם המועצה לשימור אתרים הקים את אתר ההנצחה וסלל את השביל המוביל אליו.
אמסטר יצר קשר עם בני המשפחה, וביניהם גם עם הבן יפרח שבפיו הייתה רק בקשה אחת, ללון עוד לילה אחד בבית שהיה בית משפחתו וממנו הוא נלקח בגיל שמונה. יפרח סיפר כי לאחר שנחטף ונלקח לכפר ערבי שנמצא במרחק כמה עשרות קילומטרים ישב על גזע עץ כשפניו אל בית המשפחה בתקווה ואמונה שעוד יראה את אביו מגיע מכיוון הבית. זאת כאשר לא ידע שאביו, אמו ודודו נרצחו.
יואל הגשים את חלומו של יפרח כאשר הציב על רצפת הבית שנחשפה אוהל אליו הוזמן יפרח כאשר היה כבן שמונים. למקום הגיע יפרח בקושי, אך את הלילה העביר בשק שינה על רצפת הבית וקבע כי זהו בית המלון הטוב ביותר שיכול היה ליחל לו. זמן קצר לאחר אירוע חנוכת אתר ההנצחה התדרדר מצבו הבריאותי והוא הלך לעולמו.
מחר (שני) יצויין בבית יד לבנים בראשון לציון, ערב זיכרון מיוחד לפרשה כולה, ובו יסופר סיפורו של המרד הערבי הגדול כולו לצד פרשת החטיפה והרצח.