המהלך שנתניהו לעולם לא יעז לעשות

הכותרת בכאן חדשות אמש זעקה: "נתניהו בשיחות סגורות: ברחו לנו 10 מנדטים, לא יודע איך להחזיר אותם". על פניו, נשמע כמו רגע נדיר שבו ראש הממשלה נתניהו מראה פגיעות, חולשה והודאה במציאות המורכבת.

אבל בואו נודה על האמת, אנחנו מכירים כבר את נתניהו קצת יותר מדי טוב. הרי כלל ברזל קובע ששום דבר, אבל באמת שום דבר, לא יוצא מ"שיחות סגורות" של נתניהו החוצה אל התקשורת בלי שהוא ירצה בכך, ובמיוחד לא בזמן מערכת בחירות.

"ההדלפה" הזו, שבה הוא כביכול מטיל ספק בסקרים המחמיאים ומשדר פאניקה מפני מפלגתו של עופר וינטר ומקריסת סמוטריץ', היא הכול חוץ מפליטת פה מקרית. ברור לכולם שזהו חלק מאותו קמפיין הפחדה (קמפיין הגעוואלד) ידוע ומוכר שהוא כל כך טוב בו. הוא שוב מציב את עצמו בעמדת האנדרדוג המאוים שמפלגתו "עלולה להפסיד את הבחירות", מנסה לעורר את הבייס ולהחזיר את המנדטים הביתה מתוך תחושת חירום של הרגע האחרון.

אבל יש גם דרך אחרת, וכן אני יודע שאני נשמע מאוד תמים בשורות הבאות שיהיו כתובות פה. יש מהלך אחד אמיתי שלדעתי הוא יכול לעשות כדי לדבר אל ליבם של אותם מנדטים שעזבו. הוא יכול, לשם שינוי, לקחת אחריות.

הוא יכול לעמוד מול המצלמות ומול הכתבים, להישיר מבט אל הציבור הישראלי ולהגיד בצורה הברורה ביותר: "ב-7 באוקטובר נכשלנו, ב-8 באוקטובר התחיל התיקון".

ברור לי לחלוטין שהוא לא יעשה את זה, כי זה מנוגד לכל אינסטינקט פוליטי שלו. אבל בואו נדמיין שאם הוא כן היה עושה את זה, ואם הוא כן היה מתייצב פעם אחת ועונה לשאלות כתבים על מה שהוא נשאל ולא סתם זורק לאוויר איזה מסר שנוח לו באותו רגע - אולי המציאות הייתה נראית אחרת.

אולי אז, אזרחים רבים היו חושבים לעצמם שהוא באמת "יכול להשתנות" גם בגילו המופלג. אולי ברגע נדיר אחד של לקיחת אחריות כנה, ללא ספינים וללא אשמים תורנים, הוא היה מוכיח שהוא כן המנהיג שהרבה אנשים שעזבו את הליכוד או שעדיין מתנדנדים להם שם בגוש הימין, כל כך רוצים לראות.

עשרה מנדטים לא חוזרים בגלל משחקים של "תחזיקו אותי" בשיחות סגורות. הם היו עשויים לחזור אם היו פוגשים מנהיג שיודע להגיד "טעיתי". וחבל שהמהלך שיכול אולי לשקם את האמון, הוא המהלך שנתניהו לעולם לא יעז לעשות.

הכותב הוא יועץ תקשורת ואסטרטגיה, מנהל שותף במחלקת יחסי הציבור בקבוצת התקשורת אשדיר