"גם כשתהיה זקן בעוד 80 שנה, גם כשתהיה כפוף בעזרת הנכדה הקטנה, גם כשכבר לא תוכל לראות בלי משקפיים, גם כשתתחיל לשכוח איפה הנחת את השיניים, גם כשלגמרי תשכח מקומות אירועים ואנשים שלמדו איתך בכיתה, תמיד תזכור מייד באיזה שבט אתה".
אורי אורבך - "באיזה שבט אתה"
'מדורת השבט', הייתה שנים רבות סימן ההיכר של המגזר הדתי לאומי. מי שחולצת בני עקיבא עזרא או אריאל, הזיזה לו משהו בלב, מי שלמד בישיבה תיכונית, תיכון דתי או אולפנה, הרגיש שייך. למרות השונות הפנימית היה מרכיב רוחני משותף. לקיחת אחריות לאומית ותחושת שייכות למדינה ומוסדותיה כחלק מתפיסה רוחנית . הדומיננטיות של האליטה חילונית לא היוותה מכשול ליחס החיובי. המעמד המשני של הציונות הדתית, בעגלה של הציונות לא בלם את שיתוף הפעולה.
אולם דומה כי המונח "ציונות דתית" עבר שינוי. מקבוצת השתייכות, מחברה מאובחנת סוציולגית - לסט ערכים.
מספר גורמים חוללו את השינוי. במובן החברתי מלחמת יום כיפור, הקמת גוש אמונים, אוסלו והגירוש, ערערו את מוקד ההזדהות עם הובלה של חילונים . במישור התודעתי חילחלה ההבנה כי מרכיב התורה חייב לקבל דומננטיות כחלק מסט הערכים.
חלקים בציונות הדתית חדלו לראות עצמם כגלגל חמישי וכמשגיח הכשרות והחלו לאמץ תודעה של אליטה משרתת. התבגרותה של מדינת ישראל, והמעבר ממלחמת קיום, לעיסוק בזהותה של מדינת ישראל, גיבש והידק את מערכת הערכים של הציונות דתית: עם ישראל, ארץ ישראל , תורת ישראל, כמעצבים את עתידה של מדינת ישראל.
המעבר מ"סוציולוגיה" ל"ערכים" יצר מצב חדש בו גבולות המגזר הדתי-לאומי כבר לא חפפו למרחב הערכי שלו. שותפים חדשים שלא עטו על עצמם סימני היכר 'סרוגים', שלא למדו במוסדות המוכרים, ראו את עצמם מזדהים עם המשולש הערכי. 'סרוגים' שהתמהיל הערכי החדש היה זר להם החלו לעבור למרחבים תרבותיים חדשים.
סט הערכים של עם, ארץ, תורה, היה משמעותי בקדנציה האחרונה של הממשלה, בהתקדמות הלאומית. לשם דוגמא בתחומים הבאים בא לידי ביטוי דומננטיות של אחד או יותר מסט הערכים : הרפורמה המשפטית ובתי הדין הרבניים (עם, תורה), העמידה מחד על יעדי הניצחון (עם, ארץ, תורה) בשילוב פדיון החטופים (עם), שינוי התפיסה הצבאית (עם, ארץ), המהפכה בבריאות הנפש (עם), ההישגים הכלכליים והתקציביים (עם, ארץ), הזהות היהודית ותקציביה (עם, תורה) וכמובן השינוי האסטרטגי ביו"ש (עם,ארץ).וכמובן המלחמה, שביתר שאת הציפה את הצורך במיזוג שלושת הערכים.
ואולם מעבר להכל, דומה כי השפה הערכית של עם, ארץ, תורה, הולידה יכולות יישום. זן חדש של מיישמי חזון. יישומולגים. האנרגיה הטמונה במשולש הערכי וההזדהות והמחויבות לממש את הזירה הרוחנית יצרו מפגש בין יכולת ביצוע לסייעתא דשמייא. בין תפיסת עולם רוחנית לאסטרטגיה וטקטיקה.
סמוטריץ' שינה את מערכת ההפעלה של המדינה ביו"ש ובסס את כלכלת 'אם בחוקתי תלכו', סטרוק בהתיישבות, ורוטמן במשפט.
המחויבות לסט הערכים יצרה שינויים אסטרטגיים בתחומים רבים. עבודה רבה עוד לפנינו, המלחמה לא תמה, הצבא זקוק להתעצמות, האויב עדיין בארצנו והזהות היהודית שמפעמת בלבות דורשת נתיבי יישום, אולם השילוב הערכי של עם, ארץ, תורה הוכיח עצמו כקלף קיומי למדינת ישראל .