עימות חריף מתנהל בין רכבת ישראל לבין מפתחי אפליקציית Better Rail, לאחר שהרכבת שלחה מכתב התראה שבו דרשה להפסיק את השימוש בממשקי המידע שלה ואף להסיר את האפליקציה מחנויות האפליקציות.
בתגובה מפורטת שנשלחה אתמול (שני) דוחה Better Rail את הטענות וטוענת כי מדובר באפליקציה חינמית, ללא פרסומות ובקוד פתוח, שלא חדרה למערכות הרכבת ולא גרמה לנזקים המיוחסים לה.
מכתב ההתראה נשלח ב-9 באוגוסט לעבר גיא טפר, אחד ממפתחי Better Rail. בתגובה מבהירים אנשיו של טפר כי האפליקציה היא פרויקט קוד פתוח המופעל בידי צוות מפתחים, ולא על ידו לבדו.
רכבת ישראל טענה כי Better Rail עושה שימוש ישיר ואוטומטי במידע ממערכותיה ומממשקי ה-API שלה, ומציגה אותו במסגרת השירות שהיא מספקת למשתמשיה. לטענת הרכבת, מדובר בשימוש מסחרי בלתי מורשה המנוגד לתנאי השימוש שלה.
במכתב ההתראה טענה הרכבת כי מערכותיה וממשקי המידע שלה מוגנים באמצעות קוד, הרשאות, חסימות ובקרות טכנולוגיות, וכי גישה לממשקים הפנימיים מחייבת מפתח ייעודי שאינו מצוי בידי גורמים שאינם מורשים. מכאן גזרה הרכבת טענה חמורה יותר, שלפיה אופן קבלת המידע בידי Better Rail עשוי להוות לא רק הפרה של תנאי השימוש אלא גם חדירה אסורה למערכות ולחומר מחשב.
עוד טענה הרכבת כי חלק מהמידע שנשאב ממערכותיה אינו זהה למידע הגולמי שהיא מעבירה למשרד התחבורה. לדבריה, השימוש כלל גם "רובד נוסף" של מידע, מבנים ותוצרים טכנולוגיים שאינם פומביים ואינם נגישים בערוץ הציבורי, ולשיטתה חלקים אלה מהווים סודות מסחריים.
אחת הטענות המרכזיות של רכבת ישראל נוגעת לעומסים במערכותיה. במכתב נטען כי משיכת המידע באמצעות גורמים חיצוניים הכבידה על המערכות, פגעה ביציבות השירותים הדיגיטליים וגררה עלויות נוספות של תשתיות ושירותי ענן.
הרכבת הזכירה בהקשר זה קריסה של מנוע החיפוש ותכנון הנסיעה באוגוסט 2025, וכן אירוע מ-19 במאי 2026 שבו, לדבריה, מנוע החיפוש ותכנון הנסיעה כשל שלוש פעמים ברצף. לפי המכתב, תחקירים פנימיים העלו כי שימושים חיצוניים בלתי מורשים, ובהם השימוש שיוחס ל-Better Rail, תרמו לקריסות, לפגיעה ביציבות ולהוצאות המוערכות במאות אלפי שקלים ואף מעבר לכך.
ב-22 ביוני פנתה אבישג כספי, מנהלת תחום מערכות המידע לנוסע בחטיבת הטכנולוגיות של הרכבת, למפתחי האפליקציה וביקשה מהם להפסיק את השימוש בממשקים. במכתב ההתראה טענה הרכבת כי בתשובה לא חלקו המפתחים על עצם השימוש, אלא ביקשו לדעת מתי צפויה חסימת הממשקים כדי שיוכלו להיערך בהתאם.
בעקבות הדברים הציבה רכבת ישראל שורת דרישות: להפסיק מיד כל גישה, שאיבה או שימוש בממשקיה ובנתוניה; להפסיק הצגה והפצה של המידע; למחוק מידע ותוצרים שהגיעו לידי המפתחים; ולהסיר את Better Rail מחנויות האפליקציות ומערוצי ההפצה. הרכבת דרשה גם לקבל פירוט של אופן משיכת הנתונים, הכלים האוטומטיים שבהם נעשה שימוש, תדירות הגישה, סוגי המידע והיקף השימוש, וכן מידע על רווחים שלטענתה צמחו מהפעילות.
הרכבת דרשה לקבל בתוך שבעה ימים אישור בכתב על מילוי הדרישות, והזהירה כי אחרת תשקול צעדים משפטיים, בקשות לסעדים ופנייה לרשויות המוסמכות בנוגע להיבטים שלטענתה עשויים להיות פליליים. Better Rail, מנגד, משיבה כעת ודוחה את התשתית העובדתית והמשפטית שעליה מבוסס מכתב ההתראה.
במרכז התגובה עומדת הטענה כי Better Rail כלל אינה שירות מסחרי במובן שהציגה הרכבת. לדברי המפתחים, האפליקציה ניתנת בחינם, אינה כוללת פרסומות, אינה פועלת במודל המניב הכנסות וקוד המקור שלה פתוח לציבור, ולכן לטענתם אין "רווחים" שנוצרו מהשימוש במידע ושעליהם ניתן לדווח.
Better Rail חולקת גם על האופן שבו מתארת הרכבת את ההיסטוריה שבין הצדדים. בתגובה מצוטטת הפנייה הראשונה של נציגת הרכבת מ-22 ביוני, שנפתחה דווקא במילים, "קודם כל, שאפו על העבודה שעשיתם ב-Rail Better. רואים שהושקעו באפליקציה הרבה מחשבה והרבה עבודה".
לפי התגובה, נציגת הרכבת כתבה באותה התכתבות כי "לאורך השנים הייתה גישה" לחלק מממשקי המידע, וכי אלה צפויים להיחסם כחלק מתהליך הסדרה. Better Rail מבקשת ללמוד מכך שהגישה הייתה ידועה לרכבת לאורך זמן, וטוענת כי הדבר אינו מתיישב עם התיאור המאוחר יותר של פעילות נסתרת או של עקיפת חסימות.
באותה פנייה הפנתה רכבת ישראל את Better Rail לקבלת המידע דרך משרד התחבורה "באופן רשמי ומוסדר". ב-16 ביולי, כשלושה שבועות לפני שנשלח מכתב ההתראה, הודיעה Better Rail לרכבת כי היא כבר נמצאת בתהליך מעבר מה-API של הרכבת למקורות GTFS ו-SIRI של משרד התחבורה.
אלא שלטענת Better Rail, במהלך המעבר התגלו פערים בין הנתונים המועברים בערוצים המוסדרים לבין המידע שרכבת ישראל עצמה מציגה באתר ובאפליקציה. המפתחים הצביעו על ארבעה סוגי פערים: היעדר נתוני רציפים, הבדלים בזמני העצירה, היעדר עדכונים מסוימים בימי פעילות חריגים והבדלים במספר העצירות של רכבות מסוימות.
בעניין זמני העצירה טוענת Better Rail כי בבדיקה שערכה נמצא שבכ-90% מהעצירות ביום הציג GTFS נתון המתנה של דקה עד שתי דקות בתחנה, בעוד שבאתר הרכבת שיעור העצירות מסוג זה עמד על כ-2% בלבד. לטענתה, מדובר בפער שעשוי להשפיע על תכנון נסיעות והחלפות בין רכבות ואמצעי תחבורה.
דוגמה נוספת שהובאה בתגובה נוגעת לסגירות מסילה באשקלון ובאשדוד. לפי Better Rail, ב-16 ביולי 2026 הציג GTFS לוח זמנים רגיל של יום חמישי, בעוד שבאתר הרכבת כבר הופיעו השינויים; עוד נטען כי רכבת 630 הוצגה ב-GTFS כמי שאינה עוצרת בחולון ובבת ים, בעוד באתר הרכבת היא הופיעה כעוצרת בתחנות אלה.
גם ב-SIRI, המיועד למידע בזמן אמת, טוענת Better Rail שמצאה פערים. כדוגמה היא מציגה אירוע מ-7 ביולי שבו רכבת 522 מבית שמש לנתניה סיימה את נסיעתה בהרצליה ועצרה ברציף 3 במקום ברציף 6, ובעקבות זאת רכבת 525, שהייתה אמורה לצאת מנתניה לבית שמש, החלה את נסיעתה בהרצליה ומרציף שונה.
לטענת Better Rail, השינויים הללו לא הופיעו בנתוני SIRI אך כן הוצגו באפליקציה הרשמית של הרכבת. בתגובה נטען עוד כי נציגת רכבת ישראל התייחסה בזמן אמת לפערים שהועלו, וביחס לחלקם הסבירה שהם נובעים מהפורמט שהוגדר במשרד התחבורה ואף התייחסה לבעיה מוכרת בערוץ המוסדר.
מחלוקת מרכזית נוספת נוגעת לטענה בדבר חדירה למערכות מחשב. Better Rail טוענת כי לא נעשתה פריצה, לא נעקפה סיסמה או מערכת אימות, לא נעשה שימוש בהרשאות גנובות ולא הייתה כניסה לאזור שהוגבל למשתמשים מורשים; לשיטתה, מדובר בפנייה לממשקי מידע שהיו פתוחים ונגישים.
המפתחים אף מצביעים על מה שהם מגדירים כסתירה במכתב הרכבת: מצד אחד נטען בו כי הגישה חייבה עקיפת מנגנוני הגנה ומפתח גישה ייעודי, ומצד אחר צוין כי הממשקים צפויים להיחסם בעתיד. מכאן הם טוענים כי אם החסימה טרם הופעלה, לא ניתן לטעון שהם עקפו אותה.
Better Rail דוחה גם את טענת הסוד המסחרי. בתגובה נטען כי זמני נסיעה, תחנות ומידע תפעולי המוצגים לציבור אינם יכולים להפוך למידע סודי רק משום שהם נמצאים במערכות הרכבת, וכן נטען כי מידע עובדתי אינו מקנה כשלעצמו זכות יוצרים.
בתגובה מובאות שורה של פסיקות שעליהן מבססים המפתחים את הטענה כי עובדות ונתונים אינם הופכים לקניין בלעדי רק בשל איסופם והצגתם. הם מוסיפים כי רכבת ישראל היא חברה ממשלתית וכי, לשיטתם, למעמדה כגוף ציבורי יש משמעות מיוחדת בכל הנוגע למידע תפעולי הנוגע לשירות התחבורה הציבורית.
Better Rail דוחה בתוקף גם את הקשר שמציגה הרכבת בין פעילות האפליקציה לבין קריסות ועומסים. לטענתה, מכתב ההתראה אינו כולל נתוני תעבורה, לוגים, ניתוח טכני או נתון אחר שמאפשר לקבוע איזה חלק מהעומס, אם בכלל, מקורו באפליקציה.
בתגובה דורשים אנשי האפליקציה מרכבת ישראל להעביר אליהם את התחקירים והבדיקות שעליהם התבססה, את נתוני התעבורה ואת החישוב שממנו נגזרה הערכת הנזק של מאות אלפי שקלים. Better Rail טוענת מצדה כי התעבורה שהיא מייצרת היא "שולית" ובעיקר יציבה, ולכן לשיטתה אינה יכולה להסביר אירועי עומס נקודתיים.
בסיום התגובה מבהירים המפתחים כי הם אינם מתנגדים להפסקת הגישה הישירה לממשקי רכבת ישראל וכי כבר פעלו למעבר לערוץ המוסדר. עם זאת, לטענתם יש להשלים את המידע שמספק משרד התחבורה או ליצור ממשק רשמי ומתועד שיאפשר למפתחים לקבל את מלוא המידע הרלוונטי לציבור הנוסעים.
Better Rail טוענת עוד כי הדרישה למנוע ממנה גישה למידע המלא, בשעה שרכבת ישראל מפעילה אפליקציה משלה שבה הוא מוצג, עשויה לעורר גם שאלות בתחום דיני התחרות, והיא שומרת לעצמה את טענותיה בנושא. לצד זאת היא מכירה בזכותה של רכבת ישראל להגן על מערכותיה ולהסדיר את אופן הגישה אליהן.
במכתב התגובה נדחות לבסוף הדרישות להפסיק את פעילות האפליקציה, למחוק את המידע ולהסירה מחנויות האפליקציות. Better Rail מצהירה כי היא נכונה להמשיך לפעול במסגרת מוסדרת, אך עומדת על כך שהערוץ שיועמד לרשות מפתחים יאפשר לספק לציבור מידע מלא ואמין.