רוב הזוגות בישראל בטוחים שהם יודעים כיצד מתחלק הרכוש במקרה של גירושין: חצי לכל אחד. אלא שלדברי הרב פרופ' יצחק כהן, מנהלה האקדמי של הפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו, המציאות המשפטית מורכבת הרבה יותר.
בריאיון לפודקאסט של ערוץ 7 הוא מסביר כיצד סעיף אחד, כמעט אלמוני, בחוק יחסי ממון מעניק לבתי המשפט סמכות לסטות מחלוקה שוויונית - אך גם מדוע הם עושים זאת לעיתים נדירות בלבד.
"ברירת המחדל היא תמיד חצי חצי", מדגיש הרב פרופ' כהן כבר בפתח השיחה. "כך אדם צריך להיכנס לנישואין - מתוך ידיעה שאם חלילה יגיעו לגירושין, הרכוש יחולק באופן שוויוני. אבל סעיף 8 לחוק יחסי ממון פותח פתח לנסיבות מיוחדות שבהן אפשר לקבוע חלוקה אחרת".
לדבריו, המחוקק בחר במכוון שלא להגדיר מהן אותן "נסיבות מיוחדות", מתוך הבנה שכל מקרה ייבחן לגופו. אלא שבפועל, בתי המשפט נזהרים מאוד מלעשות שימוש בסעיף.
"כמעט בכל תיק גירושין", הוא אומר, "הצד שמבקש לקבל יותר מחצי יטען שמדובר במקרה חריג שמצדיק חלוקה של 60-40 או אפילו 70-30. אבל בתי המשפט, ובמיוחד בית המשפט העליון, חוזרים שוב ושוב על אותה קביעה: ברירת המחדל היא חלוקה שוויונית, ורק במקרים קיצוניים באמת נסטה ממנה".
אחת השאלות המסקרנות ביותר היא כיצד מתייחס החוק לירושות. האם בן זוג שירש הון עתק במהלך הנישואין צריך לחלוק אותו עם הצד השני?
הרב מביא דוגמה מפסק דין שפורסם רק לאחרונה. "אישה ירשה כ-150 מיליון שקלים, והבעל טען שנוצר ביניהם פער כלכלי עצום. הוא אמר לבית המשפט: אם המטרה היא לאזן בינינו לקראת החיים החדשים, אי אפשר להתעלם מכך שהיא יוצאת מהגירושין עם הון עצום והכנסה של כמאה אלף שקלים בחודש, בעוד אני משתכר הרבה פחות".
אלא שבית המשפט דחה את הטענה. "בית המשפט אמר בצורה ברורה: ירושה היא נכס חיצוני. אם נתחיל להתחשב בה כשאנחנו מחלקים את שאר הרכוש, אנחנו למעשה מכניסים אותה 'בדלת האחורית' אל תוך איזון המשאבים - וזה בדיוק מה שהחוק מבקש למנוע".
לדבריו, המשמעות היא שגם אם הפערים הכלכליים לאחר הגירושין עצומים, עצם קיומה של ירושה אינו מצדיק חלוקה בלתי שוויונית. אלא שאם ירושה אינה נחשבת ל"נסיבה מיוחדת", מה כן? כאן מציג הרב פרופ' כהן את אחת ההתפתחויות המשמעותיות ביותר בפסיקה הישראלית - ההכרה בכושר ההשתכרות כנכס בעל ערך.
"תאר לעצמך מצב שבו אחד מבני הזוג ויתר במשך שנים על הקריירה שלו", הוא מסביר. "הוא גידל את הילדים, ניהל את הבית ואפשר לבן הזוג השני ללמוד, להתפתח ולהפוך לרופא, עורך דין או איש עסקים שמרוויח מאה אלף שקלים בחודש. הפער הזה לא נולד במקרה. הוא נוצר במהלך הנישואין ובזכות ההקרבה של הצד השני".
במצבים כאלה, לדבריו, רשאי בית המשפט לקבוע חלוקה שאינה שוויונית. "הקריירה היא למעשה נכס שנבנה במהלך החיים המשותפים. לכן במקרים של פערי השתכרות משמעותיים שנוצרו כתוצאה מהנישואין, אפשר לסטות מחלוקה של חצי חצי כדי לאזן את הפער".
הוא מספר כי הרעיון הזה נולד בעקבות מחקר אמריקאי מקיף שחשף נתון מפתיע: לאחר גירושין, גברים רבים משפרים את מצבם הכלכלי בעשרות אחוזים, בעוד שנשים רבות חוות ירידה דרמטית ברמת החיים.
"המחקר שאל שאלה פשוטה", הוא אומר. "'אם חילקנו הכול שווה בשווה - איך ייתכן שהפערים רק גדלים?' התשובה הייתה שכושר ההשתכרות העתידי לא חולק. מאז החלו בתי המשפט בעולם וגם בישראל להתייחס אליו כחלק מהאיזון הכלכלי בין בני הזוג".
עם זאת הוא מבהיר כי מדובר באחד התחומים המורכבים ביותר במשפט. "קשה מאוד למדוד כושר השתכרות. אי אפשר לשים עליו תג מחיר מדויק. לכן בתי המשפט אינם מחלקים את 'הקריירה', אלא משתמשים בסעיף 8 כדי לבצע חלוקת רכוש מעט שונה כאשר הפער באמת קיצוני".
השיחה מקבלת תפנית כאשר עולה סוגיית הבגידה - נושא שמעסיק לא מעט זוגות המתגרשים. האם בן זוג שבגד צריך לקבל מחצית מהרכוש? "התשובה של בית המשפט העליון היא חד משמעית - כן", אומר הרב פרופ' כהן.
הוא מזכיר מקרה שבו בית הדין הרבני ביקש לשלול מאישה שבגדה חלק מזכויותיה הפנסיוניות של בעלה, בטענה שמדובר ב"נסיבות מיוחדות". אלא שבג"ץ ביטל את ההחלטה.
"בית המשפט העליון קבע שבגידה איננה שיקול בחלוקת רכוש. חלוקת הרכוש היא אזרחית, לא מוסרית. לא מכניסים שיקולים של אשמה או התנהגות אישית אל תוך האיזון הכלכלי". לדבריו, זו אחת ההלכות הברורות והעקביות ביותר שנקבעו לאורך השנים. "גם אם ההתנהגות הייתה קשה מאוד מבחינה מוסרית - היא אינה משנה את חלוקת הרכוש".
ובכל זאת, יש מקרים שבהם ההתנהגות עצמה כן משנה את התוצאה. הרב פרופ' כהן מתאר תיק חריג במיוחד שהגיע לבית המשפט העליון: בעל שהורשע בניסיון לרצוח את אשתו דרש לקבל את חלקו ברכוש המשותף. "זו הייתה דילמה אמיתית", הוא מספר. "מצד אחד, הפסיקה תמיד ביקשה להפריד בין ההתנהגות של בני הזוג לבין חלוקת הרכוש. מצד שני, כאן מדובר בניסיון רצח".
בסופו של דבר קבע בית המשפט כי מדובר במקרה קיצוני המצדיק חריגה מהכלל. "השופטת דפנה ברק ארז הובילה את הגישה שלפיה במקרה כזה אין מקום להעניק למי שניסה לרצוח את אשתו זכויות רכושיות כאילו לא אירע דבר. זה אחד המקרים הבודדים שבהם ההתנהגות עצמה הובילה לחלוקה שונה".
לדבריו, גם ניסיונות להבריח נכסים או לבצע מניפולציות כלכליות במהלך הגירושין עשויים להיחשב ל"נסיבות מיוחדות" המצדיקות סטייה מחלוקה שוויונית.
בסיום השיחה מבקש הרב פרופ' כהן להחזיר את הדיון לעיקרון הבסיסי שעליו נשען החוק. "הציבור צריך לדעת שהכלל הוא פשוט מאוד - חצי חצי. זו נקודת המוצא, וזו גם נקודת הסיום ברוב המכריע של המקרים. רק במקרים חריגים באמת, כמו פערי השתכרות שנוצרו במהלך הנישואין או נסיבות קיצוניות במיוחד, יבחר בית המשפט לסטות מהעיקרון הזה".
לדבריו, דווקא משום שסעיף 8 מעניק לבית המשפט שיקול דעת רחב, הפסיקה מקפידה להשתמש בו במשורה. "בסופו של דבר", הוא מסכם, "הוודאות המשפטית היא חלק בלתי נפרד מהיציבות של מוסד הנישואין. לכן החריגים קיימים - אבל הם יישארו חריגים".