לא כל טעות רפואית היא רשלנות, ואנחנו נתקלים בבלבול הזה כל הזמן אצל לקוחות שפונים אלינו. מבחינת הדין, לרופאים מותר לטעות, כי הרפואה אינה מדע מדויק ותוצאות רעות קורות גם כשהצוות הרפואי פועל כראוי. עם זאת, כשמדובר בסטייה ברורה מהסטנדרט המקצועי, החוק הישראלי מעניק לכם כלים אמיתיים לקבלת פיצוי, וכדאי להכיר אותם לפני שמחליטים איך להמשיך הלאה. בהמשך המאמר נסביר מה אומר החוק בפועל ובאילו צעדים מעשיים אפשר לנקוט כבר בשבועות הראשונים.
מהי רשלנות רפואית לפי החוק בישראל
רשלנות רפואית אינה חוק נפרד. לפי עו"ד רפאל אלמוג, מדובר ביישום של דיני הנזיקין הכלליים על יחסי רופא ומטופל. הבסיס הוא פקודת הנזיקין, לצדה חוק זכויות החולה ופסיקה ענפה שנבנתה במשך שנים בבתי המשפט.
ההגדרה המשפטית - סעיף 35 לפקודת הנזיקין ומבחן הרופא הסביר
סעיף 35 לפקודת הנזיקין קובע כי מי שנוהג באופן שאדם סביר לא היה נוהג באותן נסיבות, או שלא משתמש במיומנות ובזהירות המצופות ממנו במשלח ידו, מתרשל. כאשר התרשלות זו גורמת נזק לאדם שכלפיו קיימת חובת זהירות, נוצרת עוולה המזכה בפיצוי.
בבחינת תביעה בגין רשלנות רפואית, מיישמים את הסעיף באמצעות "מבחן הרופא הסביר". השאלה היא, אם רופא בעל הכשרה וניסיון דומים היה נוהג אחרת באותה נקודת זמן ובאותם נתונים קליניים. מדובר במבחן אובייקטיבי, שאינו בוחן את כוונות הרופא, כי אם את התאמת מעשיו לנורמה המקצועית המקובלת.
לצד עוולת הרשלנות, קיימות גם עוולת הפרת חובה חקוקה ועוולת התקיפה, הרלוונטיות בעיקר במקרים שבהם ניתן טיפול ללא הסכמה תקפה של המטופל.
חוק זכויות החולה וההסכמה מדעת
חוק זכויות החולה, תשנ"ו-1996, מעגן את זכותו של כל מטופל לטיפול נאות, לפרטיות ולכבוד. אחד מעמודי התווך של החוק הוא עקרון ההסכמה מדעת, האוסר על הרופא לבצע טיפול ללא הסכמה, למעט במצבי הצלת חיים דחופים.
כדי שההסכמה תיחשב תקפה, הרופא חייב למסור מידע על האבחנה, הפרוגנוזה, מהות הטיפול, הסיכונים והחלופות הקיימות. חתימה פורמלית על טופס הסכמה לטיפול אינה מספיקה, צריך שהמטופל יקבל הסבר אמיתי המאפשר לו לקבל החלטה מודעת.
מתי טעות רפואית הופכת לרשלנות?
קו הגבול בין טעות לגיטימית לרשלנות אסורה עשוי להיות מטושטש, וזו אחת הנקודות שדורשות הסבר סבלני למטופלים, כי אינטואיטיבית קל לקשור בין תוצאה רעה לבין אשמה.
הקו הדק בין טעות לגיטימית לרשלנות אסורה
בית המשפט בוחן את ההחלטה הרפואית לפי מה שהיה ידוע בזמן אמת, ולא לפי מה שהתברר בדיעבד. החלטה שגויה שהתקבלה על סמך בדיקות סבירות אינה בהכרח רשלנית, גם אם התוצאה הייתה קשה.
רופאים רשאים לבחור בין גישות טיפול שונות, כל עוד הן נתמכות בספרות המקצועית. רשלנות תיקבע כאשר הבחירה נעשית מתוך התעלמות מנתונים ברורים או בניגוד להנחיות מקובלות.
טעויות נפוצות: איחור באבחון, התעלמות מתוצאות חריגות וטיפול שגוי
בין המקרים החוזרים בתביעות רשלנות רפואית אפשר למנות איחור באבחון מחלות קשות. יש גם מקרים של אי הפניה לבירור נוסף למרות תסמינים מדאיגים, ולעיתים גם כשל בתקשורת בין רופאים שונים המטפלים באותו חולה הגורם לנזק לא פחות חמור מטעות קלינית ישירה. התעלמות מתוצאות בדיקות מעבדה חריגות היא עוד דוגמה שחוזרת על עצמה בתיקים רבים. גם טיפול תרופתי שגוי, מינון לא מתאים או שילוב מסוכן בין תרופות, נחשב מקור שכיח לתביעות.
כאשר חסר תיעוד רפואי מספק, עשוי נטל ההוכחה על כך שלא הייתה התרשלות לעבור אל הרופא או המוסד הרפואי, במקום שהמטופל יידרש להוכיח זאת בעצמו.
מקרים שבהם רופא לא יימצא אחראי
רופא יימצא אחראי ברשלנות רק אם הטיפול שניתן היה שגוי באופן מוחשי וברור. כאשר הטיפול ניתן לפי הידע וההנחיות שהיו קיימים באותה עת, גם תוצאה קשה לא תוביל בהכרח לחיוב. גם התנהלות המטופל עצמו נבחנת - אי הגעה לבדיקות או אי נטילת תרופות כמומלץ עשויה להקטין את הפיצוי או לשלול את הקשר הסיבתי במקרים מסוימים. עו"ד רפאל אלמוג מדגיש בנקודה זו: "חלק מהתפקיד שלנו בשלב הראשון הוא להגיד ללקוח שאין לו תביעה. הרבה מהפניות שמגיעות אלינו הן מקרים קשים מאוד, אבל לא רשלניים, וזו אחת השיחות החשובות שאנחנו מנהלים."
מה עושים כשחושדים ברשלנות רפואית?
כשעולה חשד לרשלנות רפואית, פעולה מסודרת ומוקדמת עשויה לעשות את כל ההבדל:
איסוף מסמכים רפואיים וראיות
חוק זכויות החולה מקנה לכם זכות מפורשת לעיין ברשומה הרפואית ולקבל העתק ממנה. מומלץ לפנות בכתב לבית החולים ולקופת החולים ולבקש את מלוא התיעוד - סיכומי אשפוז, תוצאות בדיקות, טפסי הסכמה ומכתבי שחרור.
כדאי לשמור גם תיעוד משלים: קבלות על הוצאות רפואיות, ימי מחלה ותכתובות עם הרופאים. ככל שחולף הזמן, קשה יותר לשחזר מסמכים.
פנייה לייעוץ ראשוני עם עורך דין המתמחה ברשלנות רפואית
לדברי עו"ד אלמוג: "הצעד הראשון הוא בדרך כלל ייעוץ ראשוני הכולל בדיקה ראשונית של המקרה ללא עלות, כדי להעריך אם קיימת עילה אמיתית לתביעה." לרוב זה השלב שבו מטופלים מתחילים להבין אם יש להם בסיס אמיתי להמשיך, עוד לפני שנפתח הליך כלשהו. מודל שכר הטרחה באחוזים קיים בדיוק בשביל זה, כדי שנפגע לא ייאלץ לממן מראש הליך שנמשך שנים. אבל חשוב שהמטופל יבין ששכר הטרחה זה דבר אחד, והוצאות כמו חוות דעת מומחה ואגרות בית משפט הן דבר אחר, והן משולמות בנפרד.
הליך התביעה ולוחות הזמנים המשפטיים
בדרך כלל, תביעת רשלנות רפואית כפופה להתיישנות של שבע שנים ממועד הטיפול. כאשר הנזק מתגלה מאוחר יותר, ניתן להגיש תביעה בתוך שבע שנים מיום הגילוי, כל עוד לא חלפו עשר שנים מיום האירוע עצמו.
לגבי קטינים, מניין ההתיישנות מתחיל רק מגיל שמונה עשרה, כך שניתן להגיש תביעה עד גיל עשרים וחמש. שווה לציין שבעקבות אירועי אוקטובר 2023 נקבעה גם הוראה חריגה שהקפיאה את מניין הימים בין אוקטובר 2023 לאפריל 2024 לתביעות שההתיישנות שלהן לא הסתיימה קודם לכן.
פיצויים וזכויות המטופל
אם טעות רפואית רשלנית גרמה לכם נזק, אתם זכאים על פי חוק לקבל פיצוי כספי:
אילו נזקים מזכים בפיצוי כספי?
הפיצוי מתחלק לנזק ממוני - כמו אובדן כושר השתכרות, הוצאות רפואיות ושיקומיות ועזרה סיעודית - ולנזק לא ממוני, הכולל כאב וסבל וקיצור תוחלת חיים. בנזקים בינוניים מדובר לעיתים בסכומים של מאות אלפי שקלים, ובמקרים חמורים הסכום עשוי להגיע למיליוני שקלים, בהתאם לחומרת הפגיעה ולהשלכותיה על חיי היום-יום, על התפקוד התעסוקתי ועל הצורך בסיוע מתמשך לאורך שנים. כל מקרה נבחן לגופו, ואין נוסחה אחידה שמתאימה לכולם.
לצד זאת, הפסיקה הכירה גם בפיצוי נפרד בגין פגיעה בזכות לאוטונומיה, כאשר לא ניתנה הסכמה מדעת מלאה, גם ללא הוכחת נזק גופני ישיר.
תפקיד קופת החולים וביטוח הרשלנות
ברוב המקרים התביעה מוגשת נגד המוסד הרפואי, בית החולים או קופת החולים, כאחראים על מערך הטיפול, לצד הרופאים עצמם. קופות החולים מבוטחות בביטוח רשלנות רפואית, כך שהפיצוי אינו תלוי ביכולת הכלכלית האישית של הרופא המטפל.
אם נתקלתם במונחים רפואיים שאינכם מבינים, יש לכם הזכות למתורגמן או להסבר בשפה ברורה - זכות שנשענת גם היא על עקרונות חוק זכויות החולה.
שאלות נפוצות על רשלנות רפואית
האם כל טעות רפואית מזכה בתביעה?
לא. יש להוכיח חובת זהירות, סטייה מסטנדרט הרופא הסביר, נזק ממשי וקשר סיבתי ביניהם - וזה לא תמיד פשוט כפי שזה נשמע. סיבוך ידוע שמובא בחשבון מראש אינו בהכרח רשלנות.
כמה זמן יש להגיש תביעת רשלנות רפואית?
בדרך כלל שבע שנים מיום הטיפול.
האם צריך חוות דעת רפואית לפני הגשת תביעה?
כן, כמעט תמיד, ובלי זה אין ממש על מה לבנות את התביעה. בלי חוות דעת של מומחה רפואי קשה מאוד להוכיח סטייה מהסטנדרט המקצועי ולקשור אותה לנזק שנגרם, וזהו למעשה הבסיס הראייתי שעליו נשענת כל תביעה כזו - מהיום הראשון ועד לדיון האחרון בבית המשפט, אם בכלל מגיעים לשם, כי במקרים רבים התיק מסתיים בפשרה עוד קודם.
כמה עולה ייעוץ ראשוני עם עורך דין העוסק ברשלנות רפואית?
רוב המשרדים בתחום מציעים ייעוץ ראשוני ללא התחייבות. שכר הטרחה בהמשך נגזר בדרך כלל כאחוז מסכום הפיצוי שיתקבל, ולא נגבה אם התביעה נדחית.
האם אפשר להגיש תביעה גם נגד רופא משפחה בקופת חולים?
כן. רופא משפחה כפוף לאותן חובות זהירות כמו כל רופא אחר, ותביעות בגין איחור באבחון או התעלמות מבדיקות חריגות ברפואת הקהילה הן תופעה מוכרת. במקרים כאלה התביעה מוגשת בדרך כלל נגד קופת החולים ולעיתים גם נגד הרופא באופן אישי.