תוצאות מבחני פיז"ה לשנת 2025 שפורסמו הבוקר (שלישי) מציגות נסיגה חריפה בהישגי התלמידים בישראל.
בשלושת תחומי האוריינות שנבדקו - קריאה, מתמטיקה ומדעים - ירדו הציונים לרמות הנמוכות ביותר שנמדדו בישראל מאז הצטרפותה למחקר.
הירידה הגדולה ביותר נרשמה בקריאה: הציון הישראלי נפל מ-474 נקודות ב-2022 ל-436 בלבד ב-2025, פער של 38 נקודות בתוך מחזור אחד. מדובר בירידה חריגה גם בהשוואה בינלאומית - מאז שנת 2000 נרשמו במדינות ה-OECD רק ארבעה מקרים של נפילה בת 35 נקודות ומעלה בקריאה בין שני מחזורי פיז"ה.
גם בשני התחומים האחרים נרשמה נסיגה משמעותית. במתמטיקה ירד הציון מ-458 ל-433 נקודות, ובמדעים מ-465 ל-442 נקודות.
מאחורי הממוצעים מסתתר נתון משמעותי נוסף: שיעור גדול מתלמידי ישראל אינו מגיע לרמת הבסיס שנקבעה במבחן. במתמטיקה מדובר ב-46% מהתלמידים, בקריאה ב-41% ובמדעים ב-40%.
במקביל נשחק גם הקצה העליון של טבלת ההישגים. שיעור המצטיינים בקריאה נחתך מ-11% ל-5%, ובמתמטיקה עומד שיעורם על 5% לעומת 8% בממוצע ה-OECD, בעוד שבמדעים רק 4% מהתלמידים בישראל מוגדרים מצטיינים לעומת 7% במדינות הארגון.
כתוצאה מכך הצטמצמו אמנם הפערים בין התלמידים החזקים לחלשים, אך הסיבה לכך אינה התקדמות של המתקשים. ההישגים בחלק העליון ירדו באופן חד יותר, ולמרות הצמצום ישראל עדיין מדורגת שלישית בעולם בגודל הפער בין העשירון העליון לתחתון בקריאה ובמדעים ושמינית במתמטיקה.
לצד הציונים, תשובות התלמידים מציגות תמונה מורכבת של שגרת הלימודים. 37% מהתלמידים בישראל דיווחו שהחסירו לפחות יום לימודים מלא במהלך השבועיים שקדמו למבחן, לעומת 22% בממוצע ה-OECD.
כ-45% דיווחו שהחסירו שיעורים בודדים, לעומת 24% במדינות הארגון, ו-63% דיווחו על איחורים לעומת 50% ב-OECD. בנוסף, 37% מהתלמידים בישראל אמרו כי מבחינתם בית הספר הוא "בזבוז זמן", לעומת 24% בממוצע הארגון.
המצב בתוך הכיתות עולה גם הוא מהתשובות. 35% מהתלמידים דיווחו על רעש ובלגן המפריעים לשיעורים, ו-30% אמרו כי תנאי המשמעת מקשים עליהם להתרכז ולעבוד.
גם במהלך המבחן עצמו ניכרו סימנים לקושי בהתמדה. 19.7% מהתשובות של תלמידי ישראל בתחום הקריאה הוגדרו חפוזות - תשובות שניתנו במהירות והיו שגויות - לעומת 8.9% בממוצע, ובמדד זה דורגה ישראל במקום השביעי מתוך 83.
יותר מסכים, וגם AI נכנס לתמונה
הנתונים מצביעים גם על נוכחות משמעותית של מסכים במהלך יום הלימודים. תלמידי ישראל דיווחו על 1.6 שעות ביום בבית הספר המוקדשות למסכים לצורכי פנאי, לעומת 1.3 שעות לשימוש בהם לצורכי למידה.
שליש מהתלמידים, 33%, דיווחו כי תלמידים אחרים מוסחים באופן קבוע מטלפונים חכמים בזמן השיעורים. במקביל, 49% מהתלמידים בישראל דיווחו על שימוש שבועי בכלי בינה מלאכותית.
לפי התשובות, 37% משתמשים בכלים אלה לצורך סיכום טקסטים ו-36% לכתיבת טיוטות של מטלות. השיעורים הללו גבוהים מממוצע ה-OECD.
נקודת חולשה נוספת עולה מתשובות מנהלי בתי הספר. לפי הדיווחים, 47% מהתלמידים בישראל לומדים בבתי ספר שבהם מורים שאינם מתאימים או שאינם בעלי הכשרה מספקת פוגעים ביכולת לקיים למידה, לעומת 25% בממוצע ה-OECD.
הנתון מציב את ישראל במקום השלישי בקרב מדינות הארגון בהיקף התופעה. בקרב תלמידים דוברי עברית השיעור גבוה עוד יותר ועומד על 60%, כאשר לצד זאת דיווחו המנהלים על אוטונומיה גבוהה יחסית בקבלת החלטות פדגוגיות ובהעסקת מורים.
הנתון החרדי שמפתיע את התמונה
בתוך הירידה הכללית בולטות תוצאותיהן של הבנות בחינוך החרדי. בקריאה השיגו הבנות החרדיות ציונים גבוהים יותר מבנות דוברות עברית בחינוך הממלכתי, ואילו במתמטיקה ובמדעים לא נמצא בין הקבוצות פער מובהק.
לפי ראמ"ה, אין כיום קבוצת בנות שהישגיה גבוהים באופן מובהק מהישגי הבנות בחינוך החרדי. במקביל, הירידה החדה ביותר בתוצאות בישראל נרשמה דווקא בקרב תלמידי החינוך הממלכתי.
המבחן נערך בתוך המלחמה
מחקר פיז"ה נערך אחת לשלוש שנים בקרב בני 15, ובמחזור הנוכחי השתתפו יותר מ-760 אלף תלמידים מ-91 מדינות וישויות כלכליות. בישראל נבחנו במרץ ובאפריל 2025 כ-7,330 תלמידים מ-215 בתי ספר.
הבחינה התקיימה בזמן המלחמה, ובתי ספר שפונו מהצפון ומהדרום וכן מוסדות בקו העימות בצפון הוצאו ממסגרת המחקר. מוסדות אלה היוו כ-2% ממסגרת הדגימה.
גם במדינות OECD אחרות נרשמה בעשור האחרון מגמת ירידה בהישגים. אנדריאס שלייכר, שר החינוך של ה-OECD, כתב לשר החינוך יואב קיש כי את התוצאות הישראליות יש לבחון גם על רקע המציאות הביטחונית והלחץ החריג שבו היו נתונים תלמידים, משפחות ובתי ספר, אף שקשה לכמת את השפעת הנסיבות על הציונים.
קיש מסר: "אחרי כמעט שנה וחצי של מלחמה, פינוי קהילות ושיבושים עמוקים ברצף הלמידה - התוצאות האלה הן בעיניי עדות לעמידות יוצאת דופן של מערכת החינוך הישראלית. ישראל שמרה על מיקומה בקריאה ובמדעים לעומת 2018, ובמתמטיקה ירדה מקום אחד בלבד".
לדבריו, "ההישג הזה שייך בראש ובראשונה למורות ולמורים שלנו, שהחזיקו את התלמידים ואת מערכת החינוך גם ברגעים הקשים ביותר. בחרנו לקיים את המדידה גם בתוך המלחמה כי רצינו תמונת אמת. אנחנו מפרסמים את הנתונים במלואם, לומדים מהם ופועלים מתוכם - כדי להפוך את העמידות הזאת לצמיחה ולעלייה בהישגים".