בריטניה הכריזה על שינוי בעמדתה הרשמית כלפי השליטה הישראלית ביהודה ושומרון ועל קידום איסור סחר במוצרים שמקורם בהתיישבות.
במקביל פרסמו שרי החוץ של 12 מדינות הצהרה משותפת שבה הודיעו על כוונה להטיל, לתמוך או לבחון מגבלות על סחר עם ההתנחלויות.
שר החוץ הבריטי מיליבנד אמר כי במשך זמן רב הגדירה בריטניה את "ההתנחלויות" כבלתי חוקיות, אך נמנעה מהכרעה בנוגע למעמדו של "הכיבוש" כולו. "היום אנחנו מכריזים שהעמדה הרשמית של הממשלה הבריטית היא שהכיבוש הישראלי הוא לא חוקי", אמר.
מיליבנד קשר בין העמדה המדינית לצעדים הכלכליים שעליהם הכריזה ממשלתו, "הממשלה מאמינה שאי-החוקיות של ההתנחלויות צריכה להשתקף במערכת היחסים הכלכליים עם ההתנחלויות". לדבריו, בריטניה תקדם איסור סחר עם יהודה ושומרון ותנקוט צעדים גם נגד חברות המעניקות להן שירותים.
להצהרה המשותפת הצטרפו איסלנד, אירלנד, בריטניה, דנמרק, נורווגיה, ספרד, פולין, פורטוגל, פינלנד, צרפת, קנדה ושוודיה. המדינות הבהירו כי בהתאם להליכים הלאומיים שלהן הן מתכוונות להטיל מגבלות לאומיות, לתמוך במגבלות אירופיות או לבחון באופן פעיל צעדים כאלה ואחרים ביחס לסחר במוצרים מאותם אזורים.
בריטניה, צרפת וקנדה הודיעו כי יקדמו צעדים לאומיים לאיסור סחר במוצרים שמקורם ביו"ש. שלוש המדינות גם בירכו על צעדים שכבר ננקטו, לדבריהן, בידי אירלנד, ספרד, הולנד, נורווגיה ובלגיה.
בהצהרה טענו המדינות כי פעולות ממשלת ישראל ביהודה ושומרון פוגעות באפשרות למימוש פתרון שתי המדינות. הן הצביעו על הרחבת ההתיישבות ועל ההחלטה לפרסם מכרזים בפרויקט E1, שאותה הגדירו "בלתי מקובלת", וכן טענו ל"רמות חסרות תקדים של אלימות מצד מתנחלים".
שרי החוץ קראו לממשלת ישראל לעצור באופן מיידי את הרחבת ההתיישבות ואת הרחבת הסמכויות המינהליות ביהודה ושומרון. הם דרשו גם מתן דין וחשבון על אלימות יהודים וחקירת טענות נגד כוחות הביטחון הישראליים.
המדינות הצהירו כי הן מתנגדות לצעדים שמשמעותם, לדבריהן, סיפוח אדמות פלסטיניות ועקירה בכפייה של אוכלוסייה פלסטינית. הן הדגישו את מחויבותן לפתרון שתי המדינות ולמה שהגדירו "שלום צודק ובר-קיימא".
לצד הביקורת על ישראל, בהצהרה נכתב כי המדינות מכירות באינטרסים הביטחוניים הלגיטימיים שלה. שרי החוץ חזרו על גינוי מתקפת הטרור של חמאס בשבעה באוקטובר, שאותה הגדירו "הטבח האנטישמי החמור ביותר מאז השואה", והצהירו על מחויבות למאבק באנטישמיות.
ראש מועצת בנימין ויו"ר מועצת יש"ע ישראל גנץ הגיב בזעם ואמר כי "החלטת בריטניה להחרים מוצרים מיהודה ושומרון ולהטיל סנקציות על יהודים רק משום שהם חיים ופועלים בחבלי מולדתם היא צעד אנטישמי מחפיר. הגיע הזמן שבריטניה תתעורר: המנדט הבריטי הסתיים לפני כמעט 80 שנה. הימים שבהם לונדון קבעה היכן יהודים יוכלו לחיות בארץ ישראל נגמרו ולא יחזרו.
במקום לטפל בבעיות הקשות אצלה בבית, ממשלת בריטניה מגייסת קואליציה של מדינות פרו-פלסטיניות למלחמה כלכלית ביהודים בבנימין, יהודה ושומרון. זו חרפה מוסרית. הרשות הפלסטינית, שפועלת מאחורי קידום החרם, חייבת לשלם את החשבון. כל נזק שייגרם למדינת ישראל ולאזרחיה כתוצאה מהחרם צריך להיות מחולט מכספי הרשות. המסר שלנו לבריטניה ולכל מי שמצטרף לחרם ברור: לא תצליחו להוציא את היהודים מיהודה ושומרון. על כל ניסיון לפגוע בהתיישבות נגיב בעוד בנייה, בעוד יישובים ובריבונות ישראלית", הוסיף גנץ.
בתנועת רגבים הגיבו: "ההצהרה של ממשלת בריטניה אינה רק הפרה בוטה של הריבונות הישראלית אלא ממשיכה מדיניות אנטישמית עוינת בת כמאה שנים. בריטניה, שסגרה את שערי הארץ בפני פליטי מלחמה בספטמבר 1939 ושלחה יהודים למותם, ממשיכה בקו ישיר בספטמבר 2026 בניסיון נואל להקים מדינת טרור פלסטינית שתהווה סכנה קיומית ממשית על חייהם של יהודים בארצם.
קיימות פעולות בלתי חוקיות ביהודה ושומרון, אך הן של ממשלת בריטניה עצמה, שמממנת הקמת מבנים בלתי חוקיים בניגוד להסכמים בינלאומיים ומאות המיליונים שמשקיעה בריטניה ברשות הטרור הפלסטינית המושחתת מנותבים לחינוך והסתה לרצח וטרור. על ממשלת ישראל לעצור באופן מיידי כל התערבות זרה ודורסנית בשטחי המולדת", לשון תגובת התנועה.