ישראל הודיעה על צעדי תגובה להודעת הממשלה הבריטית על החרמת יהודה ושומרון אליה הצטרפו מדינות אירופיות נוספות.
בין היתר הוחלט על סגירת הקונסוליה הבריטית במזרח ירושלים הפועלת מאז המאה ה-19, גירוש הנציגים הבריטיים מהמפקדה הבינלאומית בקרית גת וכן הפסקת הסיוע הבריטי לאימון כוחות של הרשות הפלסטינית.
כמו כן החליטו במשרד החוץ למנוע את כניסתם לישראל של 12 נבחרי ציבור ואזרחים בריטים המעורבים בפעילות אנטישמית ואנטי-ישראלית ואשר שוללים את עצם קיומה של מדינת ישראל.
שר החוץ גדעון סער הגיב בזעם להחלטה הבריטית ואמר כי "הצעד של מפלגת הלייבור אבסורדי במיוחד נוכח הצהרת בלפור של ממשלת בריטניה שהכירה רשמית בזכותו של העם יהודי להקים את מדינת ישראל בארץ ישראל כולל ביהודה ושומרון".
הוא הדגיש כי מדובר ב"ניסיון בוטה ובלתי מקובל של ממשלה זרה להשפיע בתקופת בחירות".
"לא חזרנו לארצנו אחרי 2,000 שנה כדי לאבד אותה בשביל ג'האדסטים אסלאמיסטים. גם הפלסטינים ייפגעו באופן ישיר מצעדיכם", הוסיף השר.
הוא הדגיש כי "סכסוך זה לא ייפתר בהצהרות מלונדון ומפריז. הגישה החד-צדדית נגד ישראל רק מרחיקה את הפתרון. ההחלטה האחרונה של ממשלת הלייבור מצטרפת לצעדים נוספים חד-צדדים שאימצה ממשלת הלייבור העוינת מאז שנכנסה לתפקידה".
השר איתמר בן גביר הגיב: "אני מברך את ראש הממשלה ושר החוץ שקיבלו את דרישתי וסגרו את הקונסוליה הבריטית בירושלים. יש מקום לגאווה לאומית מול ממשלות אנטישמיות צבועות שפועלות בתוך ירושלים".
ראש מועצת בנימין ויו"ר מועצת יש"ע ישראל גנץ מסר גם הוא תגובה למהלך הבריטי. "החלטת בריטניה להחרים מוצרים מיהודה ושומרון ולהטיל סנקציות על יהודים רק משום שהם חיים ופועלים בחבלי מולדתם היא צעד אנטישמי מחפיר. הגיע הזמן שבריטניה תתעורר: המנדט הבריטי הסתיים לפני כמעט 80 שנה. הימים שבהם לונדון קבעה היכן יהודים יוכלו לחיות בארץ ישראל נגמרו ולא יחזרו.
במקום לטפל בבעיות הקשות אצלה בבית, ממשלת בריטניה מגייסת קואליציה של מדינות פרו-פלסטיניות למלחמה כלכלית ביהודים בבנימין, יהודה ושומרון. זו חרפה מוסרית. הרשות הפלסטינית, שפועלת מאחורי קידום החרם, חייבת לשלם את החשבון. כל נזק שייגרם למדינת ישראל ולאזרחיה כתוצאה מהחרם צריך להיות מחולט מכספי הרשות. המסר שלנו לבריטניה ולכל מי שמצטרף לחרם ברור: לא תצליחו להוציא את היהודים מיהודה ושומרון. על כל ניסיון לפגוע בהתיישבות נגיב בעוד בנייה, בעוד יישובים ובריבונות ישראלית", הוסיף גנץ.
ראש מועצת שומרון יוסי דגן הגיב: "ההחלטה הזאת אינה מפתיעה. פעם אחר פעם אנחנו רואים את ההטיה האנטי ישראלית ולעיתים גם האנטישמית של ממשלת השמאל הקיצוני בבריטניה. אין מדינה צבועה כמו בריטניה, מעצמה קולוניאליסטית שכבשה ושיעבדה עמים ברחבי העולם, ושהמוזיאונים שלה עדיין מלאים ביצירות שנשדדו ממדינות אחרות, מטיפה מוסר לעם היהודי השב לארצו ולמולדתו ההיסטורית.
עם ישראל היה בשומרון, ארץ התנ"ך, לפני ממשלת השמאל הקיצוני של בריטניה ויהיה כאן גם אחריה. שום סנקציה ושום הצהרה לא יעצרו את בניין ירושלים ויהודה ושומרון. ההתיישבות תמשיך לצמוח ולהתחזק, משום שזאת הארץ שלנו, זה הצדק שלנו וזאת גם חומת המגן של מדינת ישראל ושל העולם המערבי כולו. עם ישראל התגבר לאורך ההיסטוריה על איומים גדולים בהרבה. בעוד שנים אחדות איש לא יזכור את הפוליטיקאים שקיבלו את ההחלטה המבישה הזאת, אבל עם ישראל ימשיך לבנות, להתפתח ולהכות שורשים בירושלים, ביהודה ושומרון ובכל ארץ ישראל", דברי דגן.
יו"ר להב"ה בנצי גופשטיין הגיב לסנקציות: "אין לי שום כוונה להיכנס לאירופה. אני מאחל להם הצלחה רבה עם הכיבוש הערבי שפוקד אותם, נשמח לשלוח להם גם את הערבים מפה. בוז לספר הלבן. אנחנו בארגון להב"ה נמשיך להציל את בנות ישראל, והם ימשיכו להטיל סנקציות".
מוקדם יותר הכריזה בריטניה על שינוי בעמדתה הרשמית כלפי השליטה הישראלית ביהודה ושומרון ועל קידום איסור סחר במוצרים שמקורם בהתיישבות.
במקביל פרסמו שרי החוץ של 12 מדינות הצהרה משותפת שבה הודיעו על כוונה להטיל, לתמוך או לבחון מגבלות על סחר עם ההתנחלויות.
שר החוץ הבריטי מיליבנד אמר כי במשך זמן רב הגדירה בריטניה את "ההתנחלויות" כבלתי חוקיות, אך נמנעה מהכרעה בנוגע למעמדו של "הכיבוש" כולו. "היום אנחנו מכריזים שהעמדה הרשמית של הממשלה הבריטית היא שהכיבוש הישראלי הוא לא חוקי", אמר.
מיליבנד קשר בין העמדה המדינית לצעדים הכלכליים שעליהם הכריזה ממשלתו, "הממשלה מאמינה שאי-החוקיות של ההתנחלויות צריכה להשתקף במערכת היחסים הכלכליים עם ההתנחלויות". לדבריו, בריטניה תקדם איסור סחר עם יהודה ושומרון ותנקוט צעדים גם נגד חברות המעניקות להן שירותים.
להצהרה המשותפת הצטרפו איסלנד, אירלנד, בריטניה, דנמרק, נורווגיה, ספרד, פולין, פורטוגל, פינלנד, צרפת, קנדה ושוודיה. המדינות הבהירו כי בהתאם להליכים הלאומיים שלהן הן מתכוונות להטיל מגבלות לאומיות, לתמוך במגבלות אירופיות או לבחון באופן פעיל צעדים כאלה ואחרים ביחס לסחר במוצרים מאותם אזורים.
בריטניה, צרפת וקנדה הודיעו כי יקדמו צעדים לאומיים לאיסור סחר במוצרים שמקורם ביו"ש. שלוש המדינות גם בירכו על צעדים שכבר ננקטו, לדבריהן, בידי אירלנד, ספרד, הולנד, נורווגיה ובלגיה.
בהצהרה טענו המדינות כי פעולות ממשלת ישראל ביהודה ושומרון פוגעות באפשרות למימוש פתרון שתי המדינות. הן הצביעו על הרחבת ההתיישבות ועל ההחלטה לפרסם מכרזים בפרויקט E1, שאותה הגדירו "בלתי מקובלת", וכן טענו ל"רמות חסרות תקדים של אלימות מצד מתנחלים".
שרי החוץ קראו לממשלת ישראל לעצור באופן מיידי את הרחבת ההתיישבות ואת הרחבת הסמכויות המינהליות ביהודה ושומרון. הם דרשו גם מתן דין וחשבון על אלימות יהודים וחקירת טענות נגד כוחות הביטחון הישראליים.
המדינות הצהירו כי הן מתנגדות לצעדים שמשמעותם, לדבריהן, סיפוח אדמות פלסטיניות ועקירה בכפייה של אוכלוסייה פלסטינית. הן הדגישו את מחויבותן לפתרון שתי המדינות ולמה שהגדירו "שלום צודק ובר-קיימא".
לצד הביקורת על ישראל, בהצהרה נכתב כי המדינות מכירות באינטרסים הביטחוניים הלגיטימיים שלה. שרי החוץ חזרו על גינוי מתקפת הטרור של חמאס בשבעה באוקטובר, שאותה הגדירו "הטבח האנטישמי החמור ביותר מאז השואה", והצהירו על מחויבות למאבק באנטישמיות.