אבי מוסקוב, הכתב הפוליטי של רדיו קול ברמה, מעריך בשיחה עם ערוץ 7 כי למרות ריבוי הרשימות החרדיות החדשות, רק מפלגת "הציבור החרדי" בראשות מוטי לייטנר מציגה בשלב זה פעילות פוליטית משמעותית. עם זאת, להערכתו גם היא אינה צפויה להתקרב לאחוז החסימה.
לצד "הציבור החרדי" מתמודדות מפלגות אח"י בראשות הרב אברג'יל, "צבע שחור" ו"הקהל". מוסקוב מגדיר את מרביתן כקוריוז פוליטי, אך מבחין ביניהן לבין לייטנר, שלדבריו מביא עמו גם רעיון שפונה לחלקים בציבור החרדי המודרני והצעיר.
לדבריו, לייטנר אינו נהנה מתמיכת המיינסטרים החרדי או מגדולי הרבנים המזוהים עמו, אך הצליח לייצר סביבו קמפיין שבו הושקעו סכומים גדולים. "מפלגת הציבור החרדי לא רק שלא תעבור את אחוז החסימה, היא אפילו לא תתקרב לשם", הוא מעריך, ומציב את הרף האפשרי במקרה הטוב באזור 15 עד 20 אלף קולות.
מוסקוב סבור כי מבחנה המרכזי של הרשימה יהיה דווקא במספר הקולות שתצליח לצבור מתחת לאחוז החסימה. אם תסיים עם אלפים בודדים, לדבריו, יתברר שהמהלך הפוליטי של לייטנר נעשה ללא בסיס ציבורי מספק; לעומת זאת, תוצאה של עשרות אלפי קולות עשויה להעיד על תהליך שמתרחש מתחת לפני השטח בחברה החרדית.
גם במפלגות החרדיות הוותיקות, לדבריו, התמונה עדיין אינה ברורה. ביהדות התורה שואפים להגיע לשמונה מנדטים, אך מוסקוב מעריך כי שבעה מנדטים הם יעד ריאלי יותר, וגם תרחיש של שישה מנדטים נמצא מבחינתו על השולחן.
בש"ס, לעומת זאת, הקמפיין כבר נמצא בעיצומו ומכוון בשלב הנוכחי בעיקר לציבור המסורתי. מוסקוב מצביע על מסרים של אחדות, מסורת ואמונה ועל העיסוק בסוגיית הגיוס, בעוד לדבריו קמפיין ממוקד לציבור החרדי עצמו עדיין אינו מתנהל.
יהדות התורה טרם פתחה למעשה את קמפיין הבחירות שלה. לדברי מוסקוב, במפלגה המתינו לסגירת הרשימות ולהתבהרות המחלוקות הפנימיות באגודת ישראל ובדגל התורה, על רקע השינויים ברשימה, וכעת צפויה גם היא להתחיל בפעילות הבחירות.
אחת הסוגיות המשמעותיות יותר, לדעתו, היא שאלת המחויבות של המפלגות החרדיות לבנימין נתניהו. מוסקוב מזהה כאן שינוי ביחס למערכות הבחירות הקודמות, שבהן דגל התורה ואגודת ישראל נשארו לצדו של נתניהו גם כאשר הוצעו להן אפשרויות פוליטיות אחרות.
"הפעם האירוע שונה", הוא אומר. לדבריו, המסר שעולה ביהדות התורה הוא, "אנחנו לא מחויבים לגוש, אנחנו נשב ונשמע הצעות", אף שהעדיפות הראשונית של המפלגות החרדיות, ובהן ש"ס, עדיין תהיה לחבירה לנתניהו ולגוש האמוני.
הסיבה לכך, לפי מוסקוב, היא הקרבה הערכית היחסית בין הציבור החרדי לבין גוש הימין בנושאי יהדות ומסורת. אלא שאם תוצאות הבחירות יובילו למצב שבו לאף אחד מהגושים אין אפשרות להקים ממשלה ללא החרדים, הוא מעריך כי תיפתח התמודדות ממשית על תמיכת המפלגות החרדיות.
גם בנקודה הזאת הוא מבחין בין יהדות התורה לש"ס. לדבריו, ביהדות התורה כבר נשמעו רמזים לכך שחבירה לגדי איזנקוט עשויה להיות אפשרית אם לא תימצא חלופה, בעוד ש"ס נמנעת מהצהרה דומה בשל הקשר החזק יותר בין חלק גדול מבוחריה לבין נתניהו.
בתוך ש"ס עצמה, לדבריו, קיימים הבדלים בין הקהל המסורתי לבין הציבור החרדי-אברכי. הקהל המסורתי מזוהה יותר עם תמיכה בנתניהו, ואילו בקרב חלק מהציבור החרדי של ש"ס נשמעת ביקורת על כך שהתחייבויות שניתנו לחרדים, ובהן בנושא חוק הגיוס, לא התממשו.
מוסקוב התייחס גם לטלטלה האחרונה בדגל התורה סביב השינויים ברשימה והמחלוקת שהתפתחה בעקבותיהם. לדבריו, בקרב בכירים במפלגות החרדיות ובבתי הרבנים קיימת כעת כוונה להביא לסיום העימות במהירות, לאחר שהאופן שבו התנהל גרם לדעתם נזק לדגל התורה ולציבור הליטאי.
הוא מדגיש כי לדעתו עצם ההחלטה על החלפת חברי הכנסת הייתה נכונה, אך הביצוע התקשורתי היה לקוי. "מבחינה תקשורתית האירוע היה פשוט פיגוע", אמר, והוסיף כי נוצרה בקרב חלקים בציבור תחושה שלפיה עסקנים, יועצים ודוברים הם שמנהלים את המערכת.
עם זאת, מוסקוב דוחה את הטענה שההחלטה התקבלה ללא הכרעה רבנית ברורה. לדבריו, הרב דב לנדו הוא שקיבל בעצמו את ההחלטה, והיא אף לא התקבלה בשבועות האחרונים אלא הייתה החלטה עקרונית שגובשה זמן רב קודם לכן.
כעת, לדבריו, נעשים מאמצים להרגיע את המחלוקת ולצמצם את הנזק שנוצר בעקבותיה. החשש בדגל התורה הוא שהדרך שבה התנהל המשבר עלולה להרחיק מצביעים, ולכן במפלגה ובסביבת בתי הרבנים מבקשים לסיים את הפרשה ולהפיק לקחים מהתנהלותה.