גודל המבט שנדרש מעם ישראל בכניסה אל ראש השנה הוא לראות את כל העולם כולו. כשאנחנו קוראים את קריאת התורה בראש השנה ביום הראשון, אנחנו קוראים על גירוש ישמעאל ועל הברית עם אבימלך מלך פלשתים.
מה פשר הדברים האלה, ומה עניינם לראש השנה? נכון שביום השני קוראים את עקדת יצחק, וביום הראשון מתחילים בפסוק "וַה' פָּקַד אֶת שָׂרָה" (בראשית כא, א). הפקידה היא אכן חשובה מאוד, הרי זה יום הזיכרון שבו נפקדו עקרות רבות, ואנחנו מזכירים גם את חנה בהפטרה, כך שהפקידה עצמה מצדיקה את הקריאה. אך האם נאמר שכל ההמשך נקרא רק משום שזהו פשוט הרצף בסיפור התורה מפקידת שרה ולידת יצחק ועד עקדת יצחק? ודאי שלא. לכל פרשייה בתורה יש תפקיד ומקום, ואם קוראים אותה בראש השנה, יש לכך סיבה מהותית.
אפשר לומר שזו הכנה לעקדת יצחק: להבין את התהליך שבו ישמעאל עוזב את הבית, ויצחק אבינו הולך ומתפתח כראוי לו בבית אברהם, ובדיוק כשכבר אפשר לחשוב כיצד מעבירים את ההנהגה ליצחק, מגיע הציווי על העקדה. אולם נראה שיש כאן יותר מזה, כי ישמעאל ממש מרכזי בפרשה. בפסוקים כגון "קוּמִי שְׂאִי אֶת הַנַּעַר וְהַחֲזִיקִי אֶת יָדֵךְ בּוֹ כִּי לְגוֹי גָּדוֹל אֲשִׂימֶנּוּ" (בראשית כא, יח), נראה שישמעאל הוא שעומד במרכז הסיפור, וכך גם בסוף הטוב של הפרשייה: "וַיְהִי אלוקים אֶת־הַנַּעַר וַיִּגְדָּל וַיֵּשֶׁב בַּמִּדְבָּר וַיְהִי רֹבֶה קַשָּׁת.. וַתִּקַּח־לוֹ אִמּוֹ אִשָּׁה מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" (שם פסוקים כ-כא). כיצד זה ייתכן?
באמת, בעומק המבט, אנחנו מדברים בראש השנה על כל העולם כולו. הרי לא רק עם ישראל נדון בראש השנה, אלא "כל באי עולם עוברים לפניו כבני מרון" (משנה ראש השנה א, ב). ולא רק האנשים מכל העולם, אלא גם המדינות נידונות ביום זה, כפי שאנו אומרים בתפילה: "ועל המדינות בו יאמר אי זו לחרב ואי זו לשלום". ואנחנו, עם ישראל, איננו מתעלמים מהעובדה שכולם נידונים לפניו, אלא כוללים גם אותם בתפילתנו. ולכן בתפילתנו אין אנו מסתפקים בבקשות על עם ישראל כמו "ובכן תן כבוד ה' לעמך" או "ובכן צדיקים יראו וישמחו", אלא מתפללים על העולם כולו: "ובכן תן פחדך ה' אלוקינו על כל מעשיך" וממשיכים ומבקשים "אלוקינו ואלוקי אבותינו, מלוך על כל העולם כולו בכבודך". וגם בהקשר של הברכה והשפע, אנחנו יודעים שכל העולם כולו מתברך בזכותו של עם ישראל, ואנחנו מבקשים בימי הסליחות "אלוקינו שבשמים, תן שבע בעולם" (סליחות כמנהג עדות המזרח). כי גם האחריות על השפע בעולם מוטלת לעתים על עם ישראל.
המבט הזה על העולם כולו מובן, כי תפקידו של עם ישראל הוא לתקן את העולם כולו. לא רק להיות "מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ" (שמות יט, ו) כמציאות לאומית ייחודית, אלא גם מכיוון שמכוח זה אנחנו מתקנים את המציאות כולה: לתקן עולם במלכות שדי, עד שנגיע למציאות של "נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית ה' בְּרֹאשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם" (ישעיהו ב, ב). זו המגמה העולמית. לכן, כשאנחנו קוראים על ישמעאל, אנחנו מיד נכנסים אל הדיון הקשה והמורכב בין אברהם לשרה - האם הוא יכול לחיות בתוכנו, או שצריך לעשות את ההפרדה המיידית הזאת בין ישמעאל ליצחק. וכשמגיעים אל הפלשתים, אברהם אבינו כורת איתם ברית על אף שהם יושבים בארץ ישראל, מכיוון שהוא יודע שההבטחה האלוקית תתקיים בעתיד, אך בשלב זה עדיין יש להם מקום לחיות כאן לצדו של אברהם אבינו.
ומתוך שתי הקומות האלה, האחריות של עם ישראל על תיקון העולם כולו, והייחס בין ישראל לאומות העולם, מגיעה הקומה העליונה של המלכת ה' על העולם כולו. עם ישראל קורא בשם ה', ומתקדם אל השלב שבו העולם כולו יקרא בשם ה', כפי שאנו אומרים בהמשך התפילה "ויידע כל פעול כי אתה פעלתו.. ויאמר כל אשר נשמה באפו, ה' אלוקי ישראל מלך ומלכותו בכל משלה". זוהי המדרגה של המלכת ה' הנדרשת מאיתנו בראש השנה.
לכן, גם השנה, כשנתפלל אל הקדוש ברוך הוא בראש השנה, נשאף להתפלל על העולם כולו ולהמליך את הקב"ה על כל המציאות. אמנם אנחנו עסוקים כרגע במלחמה שלנו ובתפילה שלנו לנצח בה, לסיים אותה, להכריע את חמאס, את חיזבאללה ולהפיל את המשטר האיראני. אבל התפילות שלנו הן לא רק מכוח הצורך לנצח במלחמה הנוכחית, אלא מתוך הצורך לתקן את העולם. הגיע הזמן שכוחות הרשע הללו יעברו מן העולם, ושתחתם יקומו כוחות אחרים שרוצים להיות חלק מן העולם ומן הקהילה הבינלאומית, שמעריכים את עם ישראל ורוצים לתת לעם ישראל את המקום הראוי לו בתיקון העולם. אנחנו מתפללים לא רק מצד עצמנו אלא מצד העולם כולו. אחרי שבעזרת ה' נכריע אותם, העולם יהיה מקום שטוב יותר לחיות בו.
ומתוך המבט על העולם כולו, נצטרך, לאחר נפילת המשטר באיראן, לשאול מה קורה עם הציר הסוני: טורקיה, קטאר, פקיסטן - מה עם מדינות אלו? האם הן טובות לעולם או שגם הן פועלות נגד הופעת הטוב האלוקי? עם-ישראל יידרש לעסוק בשאלות האלה, ולעורר את העולם כולו לעסוק בהן, וגם כך מוביל עם-ישראל את העולם כולו בדרך אל תיקונו.
בגודל המבט הזה אנחנו צריכים להיכנס לראש השנה. במשנה תוקף אמורים הדברים בתקופת בחירות. כמה קל בתקופת בחירות לשקוע בוויכוחים הפנימיים שלנו ולהביט ביריבות על המפלגות המתחרות. כמה חשוב להרים את המבט, אל מעמדו של עם ישראל בעולם, ואל תיקון העולם כולו. אנחנו מתפללים לקדוש ברוך הוא שמתוך המאמץ שלנו, להתאחד, לעמוד על נפשנו, לנצח במלחמה, ולהתכנס לתפילה אישית ולאומית בראש השנה הבא עלינו לטובה, הוא יופיע ויקדם את העולם כולו אל המקום הראוי לו. כתיבה וחתימה טובה לכולנו, לכל בית ישראל ולכל העולם כולו.