החותים מדווחים על תקיפות מוצלחות בסעודיה. על משמעות התקיפות והאפשרויות שניצבות בפני ההנהגה הסעודית שוחחנו בערוץ 7 עם ד"ר מיכל יערי, מומחית לסעודיה בפרט ולמזרח התיכון בכלל.
"סעודיה חוטפת מתקפות רבות מצד איראן וכעת מצד החות'ים, אבל זה לא חדש. ב-2019 החות'ים פגעו בשדות הנפט של סעודיה וגרמו נזק מאוד כבד. אז טראמפ סירב לסייע למוחמד בן סלמאן והותיר אותו לבד מול החות'ים והשלוחות שלהם באיראן".
בדבריה מדגישה ד"ר יערי כי לא מדובר בסכסוך חדש אלא באירוע שנמשך שנים רבות לאחור והסיפור שמאחוריו גדול הרבה יותר. עוד היא מציינת כי לא נכון להגדיר את החות'ים, כמו גם ארגונים אחרים, כשלוחות איראניות לכל דבר. הארגונים הללו אמנם מקבלים מימון סיוע וגיבוי מהאיראנים, אך בסופו של יום הם פועלים על פי האינטרסים שלהם, ולא פעם האינטרסים חופפים, אך לא תמיד.
יערי מציינת כי בעיני הסעודים החשש הגדול הוא התמשכות מלחמת השוליים עם החות'ים לאורך שנים כמלחמת התשה. "האיום הגדול על מדינות הוא מלחמת התשה ולא מלחמה קצרת מועד. מלחמות התשה גוררות מדינות לשנים ארוכות של סבל לכל הצדדים וזה הדבר שמטריד אותם יותר מהכול".
במציאות הנוכחית, מסבירה יערי, מוצאת סעודיה את עצמה בסיטואציה בעייתית כאשר העוגן האמריקאי שעליו סמכה סעודיה אינו מוכיח את עצמו. ארה"ב ראתה בסעודיה שותפה אסטרטגית ראשונה במעלה במזרח התיכון, ומנגד הסעודים השקיעו בכלכלה האמריקאית ובמערכות הביטחוניות של ארה"ב סכומי עתק מתוך אמונה שכאשר יגיע רגע העימות שבו יזדקקו לגיבוי ולתמיכה האמריקאית הם יגיעו, אך זה לא קרה.
סעודיה מגלה שגם הברית שעליה חתמה אך באחרונה עם פקיסטן וטורקיה אינה מניבה סיוע צבאי ממשי כשהיא במצוקה. ההסכם אמנם כולל סעיף סיוע ביטחוני במצב מצוקה, אבל כל אחת מהשותפות להסכם מפרשת אותו אחרת ואינה ממהרת לשלוח את חייליה לעזרת הסעודים.
אופציה נוספת היא לכאורה ישראל, אך הסעודים מעדיפים לשמור על חשאיות הקשרים עם ישראל מאחר והם רואים במדיניותה של ישראל כזו הפוגעת בפלשתינים. מאחר וכך הם נמנעים מקידום נורמליזציה ומעדיפים לשמור על כל קשר מאחורי דלתיים סגורות.
בעייתה של סעודיה, אומרת ד"ר יערי, היא בעייתן של עוד מדינות אחרות כמו איחוד האמירויות שהשקיעו מיליארדים בפיתוח צבא, שלחו את חייליהן וטייסיהן לאימונים בצבאות המערביים המתקדמים ביותר, אך ברגע המבחן הן מגלות שהן נותרות לבד.
את חולשתן זו של המדינות הללו מזהים החות'ים ובוחרים כחלק מהמלחמה על השליטה בתימן לתקוף. "הם בוחרים לתקוף את סעודיה בידיעה שהיא לא יכולה להגיב, גם כי היא לא רוצה הסלמה וגם כי היא יודעת שאין לה את הגב האמריקאי, וכעת ניתן לפגוע במקום הכואב לה ביותר, אספקת הנפט. מיצר הורמוז כמעט לא פועל, באב אל מנדאב סגור, צינור הנפט לא בטוח ואפשר להפגיז אותו וכך אפשר לתפוס את הסעודים במקום שבו הם הכי חלשים ופגיעים".
המציאות הזו, סבורה יערי, אינה ייחודית לסעודיה לבדה אלא לכלל המדינות הפרגמטיות. הדברים יכולים להגיע גם לתעלת סואץ ודרכה לפגוע בכלכלת מצרים, מה שעלול לערער את יציבות המשטר בקהיר, מה שלא עשוי להיות טוב לישראל.