הרב אריה ליפו, תושב חוות גלעד, הגיע ביום השני של ראש השנה להר הבית עם בני משפחתו, ובמהלך תפילת מנחה תקע בשופר שלושים תקיעות. בעקבות התקיעה הוא הורחק מההר וזומן לשימוע בתחנת המשטרה.
בעקבות האירוע ניסח הרב ליפו מכתב לראש הממשלה, לשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, למפכ"ל המשטרה ולמפקדי מחוז ירושלים ומרחב דוד. בשיחה עם ערוץ 7 סיפר על האירוע ועל תחושותיו בעקבות הזימון.
השופר שבו השתמש הרב ליפו הגיע לידיו לאחר שביתו בחוות גלעד נשרף בשריפה הגדולה, ועמו גם השופר שהיה ברשותו. אחת המורות בבית הספר שבו הוא משמש רב העניקה לו שופר שבו נהג אביה לתקוע עבור חולים בבית החולים בילינסון.
הרב ליפו סיפר כי כבר בתפילת מוסף באותו יום היו מתפללים שתקעו בשופר ובחצוצרות כסף והורדו מיד מההר. עם זאת, לדבריו, יחס השוטרים היה שונה מזה שחווה בשנים קודמות, "אם בשנים קודמות הייתה אווירה של עוינות, הפעם הייתה תחושה שהלב של הקצינים והשוטרים איתנו".
על האיסור לתקוע בשופר במתחם ההר, מעריך הרב ליפו כי מקורו של האיסור הוא בתקופת המנדט הבריטי, וזאת בהסתמך על עדותו של הרב שמואל הורביץ מלפני כמאה שנה, שבה הוא מספר על העליה להר כאשר השומר מטעם הוואקף אסר להכניס למקום סידורים, כמו גם למתחם קברי מלכי בית דוד בהר ציון, ולמרות התנגדות זו, מעיד הרב הורביץ, בחג הסוכות רקדו על אפו ועל חמתו של השומר המוסלמי. "כנראה שזו הייתה הנהגה קדומה שבה רצו המוסלמים לקבוע את השליטה שלהם בהר הבית ובכותל ולכן לא אישרו ליהודים לתקוע ולהתפלל".
מוסיף הרב ליפו ומספר כיצד לתלמידיו בבית הספר בשבי שומרון סיפר על ילדותו בתלמוד תורה מורשה, כאשר הגיעו התלמידים לביתו של הרב משה צבי סגל זצ"ל, שסיפר להם על כך שהוא העז לתקוע בשופר בכותל המערבי בסוף יום הכיפורים למרות איסור המנדט הבריטי, וכיצד קפצו עליו השוטרים הבריטיים ולקחו אותו לקישלה. עוד סיפר להם הרב סגל על התרגשותו של הרב קוק זצ"ל מהאירוע, עד שהלך רגלית לביתו של הנציב העליון, דפק על דלתו והודיע שימשיך את צום יום כיפור עד שחרור הרב סגל.
הרב ליפו מספר עד כמה ריגש אותו הסיפור הזה בילדותו, ועל כך שראה בסיפור הזה סיפור היסטורי רחוק, אך מסתבר שגם הוא עצמו התגלגל לאירוע מסוג זה. בתפילת מנחה של ראש השנה הכניס הרב ליפו להר הבית שופר ושאל אם יש מי מהבאים שאינו מגיע באופן קבוע להר ומעוניין לתקוע. מאחר ולא נמצא מישהו כזה תקע הוא עצמו שלושים תקיעות שהסתיימו בתקיעה גדולה.
במהלך התקיעה, מספר הרב ליפו, עלתה בו התרגשות גדולה מתוך הידיעה שבמקום הזה, הר המוריה, הייתה עקדת יצחק שלזכר האיל שהופיע בה אנו תוקעים בשופר. עוד עלו בו תמונותיהם של גיבורי ישראל שמסרו נפשם לאורך השנים ובמערכות ישראל. התקיעה עצמה התקיימה בנחת כאשר הקצינים והשוטרים מקפידים שלא להפריע אלא להמתין לסופה, ככל הנראה כחלק מההנחיות, ורק לאחר מכן ביקשו ממנו להתלוות אליהם לתחנת המשטרה שמחוץ להר.
כאמור, האירוע הסתיים גם בהרחקתו של הרב ליפו מההר וגם בזימון לשימוע, אולם מאחר והוא מלמד ילדים בשעות שנקבעו לו לשימוע העביר דרך עורכי דינו בקשה לדחיית מועד השימוע.
"הגיע הזמן להפסיק את ההשפלה הזו שבה יהודים נעצרים על קיום מצווה. אמנם יש התקדמות, הוכנסו חוברות תפילה, מה שהיה קיים כבר בתקופת גלעד ארדן, וגם בתקופת עומר בר לב התפללנו, אבל יש כאן עניין עקרוני שחייבים לשנות. אני קורא לראש הממשלה ולשר, לעת הזו הגעתם למלכות. אנחנו לא יודעים מי יהיו בממשלה בעתיד", אומר הרב ליפו.
את בקשתו מהשר ומראש הממשלה מבסס הרב ליפו על ערכיה היהודיים והדמוקרטיים של ישראל. "מדינת ישראל חייבת לשמור על חופש הפולחן לא רק של מוסלמים", הוא אומר ומציין כי גם אם הוחלט להוציא את התוקעים ממתחם ההר בטענה להפרעה לשלום הציבור, אין מקום להטלת ענישה.
"המוסלמים יכבדו אותנו כשיראו שאנחנו מגיעים בשם ה'. שייח' מוסלמי אמר לי שאם אתם כופרים נילחם בכם, ואם אתם באים בשם ה' נכבד אתכם. אם אנחנו מדינה דמוקרטית, לפי ההלכה היהודית אסור גם לגויים להיכנס למקום המקדש עצמו", הוא אומר וקורא להחיל חוק אחד על כל באי ההר, יהודים כמוסלמים, או היתר לכולם או איסור לכולם.