עו"ד אילן בומבך, המייצג את הליכוד וסגן יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, מותח ביקורת על החלטת בג"ץ לאסור על נציגי המפלגות בקלפיות להעביר בזמן אמת מידע על בוחרים שהגיעו להצביע.
בריאיון לערוץ 7 הוא מתייחס גם לבקשת סנגורי ראש הממשלה בנימין נתניהו לזמן לעדות את היועץ המשפטי לממשלה לשעבר אביחי מנדלבליט.
בג"ץ ביטל את החלטת מליאת ועדת הבחירות המרכזית, שאישרה ברוב של 19 תומכים מול 11 מתנגדים ושלושה נמנעים את העברת המידע למפלגות. בית המשפט קבע כי עצם הגעתו של אדם לקלפי היא מידע הנוגע לענייניו הפרטיים וכי לנציגי המפלגות בוועדות הקלפי אין הסמכה בדין להעבירו למפלגות לצורך המרצת בוחרים.
בומבך טוען כי הבעיה המרכזית בהחלטה היא השינוי בסמוך לבחירות, לאחר שהסוגיה כבר נדונה בעבר. "הפגיעה בפרטיות הזאת קיימת עשרות שנים. אותה עתירה הוגשה פעם אחר פעם", אמר.
לדבריו, לצד הזכות לפרטיות יש להביא בחשבון זכויות ואינטרסים נוספים: "יש גם זכויות אחרות שצריך לאזן אותן, כמו הזכות לבחור ולהיבחר, כמו המטרה שכמה שיותר אנשים ישתתפו וצריך להמריץ אותם בבחירות. זו גם מטרת-על. צריך לבצע איזונים".
בומבך התייחס גם להחלטתו המקורית של יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג, שאסר על העברת המידע וקבע כי הסדרה של הנושא צריכה להיעשות בחקיקה.
"מה אומר השופט סולברג? אם אתם רוצים - אין בעיה, תחוקקו חוק שיסדיר את הפגיעה בפרטיות", אמר בומבך. אלא שלטענתו, האפשרות המעשית לעשות זאת ערב הבחירות מוגבלת: "יש רק בעיה אחת - שהוא נותן את ההחלטה בזמן שיש פגרת כנסת, פגרת בחירות. אי אפשר לחוקק חוק".
הוא ציין כי הליכוד הסתמך במשך שנים על האפשרות להשתמש במידע לצורך המרצת מצביעים ולכן נפגע במיוחד מהשינוי. "מי שנפגע מזה זה הליכוד, שהסתמך על זה והייתה לו סיבה טובה להסתמך", טען. "לכן ההחלטה מאוד בעייתית. היא באמת פוגעת בליכוד, ואנחנו נבחן את הדרכים איך להתגבר על זה".
בג"ץ קבע בפסק דינו כי עצם ההגעה לקלפי היא מידע הנוגע לענייניו הפרטיים של אדם, וכי לנציגי המפלגות היושבים בוועדות הקלפי אין הסמכה בדין להעביר את המידע למפלגות לצורך המרצת בוחרים.
בהמשך הראיון התייחס בומבך לבקשת צוות ההגנה של ראש הממשלה בנימין נתניהו לזמן לעדות את היועץ המשפטי לממשלה לשעבר אביחי מנדלבליט. ההגנה ביקשה מבית המשפט להוציא צו לזימונו של מנדלבליט למספר ימי עדות באוקטובר, בסמוך לבחירות.
"הזימון שלו הוא קריטי, הוא חיוני, הוא חשוב מכמה סיבות", אמר בומבך. הוא הצביע בראש ובראשונה על שאלת האישורים לפתיחת החקירות נגד ראש הממשלה.
בומבך הפנה לסעיף 17 לחוק יסוד: הממשלה, הקובע כי חקירה פלילית נגד ראש הממשלה טעונה הסכמת היועץ המשפטי לממשלה. לדבריו, אחת הסוגיות שמנדלבליט עשוי להישאל עליהן היא היקף האישור שנתן לבדיקות ולחקירות בעניינו של נתניהו.
"כשבאו בהתחלה ושאלו היכן האישורים, מסתבר שלא היו אישורים בכתב", אמר. בהמשך טען כי חומר שנחשף במהלך המשפט מעורר, לשיטתו, שאלות גם באשר להיקף האישורים שניתנו בעל פה.
מנדלבליט עצמו טען בעבר כי אישר באופן אישי את החקירות בעניינו של נתניהו וכי אין דרישה שהסכמת היועץ המשפטי לממשלה תינתן דווקא בכתב.
לדברי בומבך, עדותו עשויה לעסוק גם בפרוטוקולים ובחומרים שנחשפו במהלך המשפט. "העדות של מנדלבליט תשפוך אור על הרבה סוגיות", אמר. "דבר ראשון, העניין הזה של החקירה" והאישורים שניתנו לה.
הוא העלה בנוסף טענות קשות בנוגע להתנהלות גורמי החקירה, ובכללן טענות להפעלת לחצים פסולים על עדים ולפעולות חקירה שלשיטתו נעשו שלא כדין. מדובר בטענות של ההגנה ושל בומבך, ולא בקביעה שיפוטית כי בוצעו עבירות פליליות.
"למה את זה לא חקרו? זה היה בתקופתו של מנדלבליט", שאל בומבך. "היועץ המשפטי לממשלה דאז, מנדלבליט, יצטרך לתת תשובות על הרבה מאוד דברים. העדות הזאת היא קריטית".
בהמשך התייחס גם לעיתוי שבו מבקשת ההגנה לשמוע את מנדלבליט - ימים ושבועות ספורים לפני הבחירות לכנסת. לדבריו, דווקא הסמיכות לבחירות מחזקת את החשיבות הציבורית שהוא מייחס לעדות. "דווקא עכשיו, כשיש בחירות בפתח, מאוד משמעותי לדעת על מה ולמה טלטלו פה מדינה שלמה", אמר.
כשנשאל אם בית המשפט צריך לאשר את העדות, השיב כי לדעתו אין סיבה למנוע אותה, והזכיר כי היועץ המשפטי לממשלה שקדם למנדלבליט, יהודה וינשטיין, כבר העיד במשפט.
"אחרי שאישרו את העדות של היועץ המשפטי לממשלה הקודם, וינשטיין, שבא והעיד בתיק, קל וחומר שהעדות של היועץ המשפטי לממשלה שקיבל את ההחלטה היא חיונית, היא הכרחית", אמר.
הוא סיכם כי אינו סבור שמנדלבליט יוכל להימנע מהופעה אם בית המשפט יוציא צו לזימונו: "אני לא מצפה שהוא יחמוק. אני חושב שהעדות שלו היא מאוד קריטית".