היועצת המשפטית לממשלה מתנגדת לבקשה לפסול את רשימת הציונות הדתית-זהות מהתמודדות בבחירות לכנסת ה-26, וקובעת בעמדה שהוגשה היום (שלישי) לוועדת הבחירות המרכזית כי התשתית הראייתית שהוצגה אינה עומדת ברף המחמיר הנדרש לפסילת רשימה.
הבקשה הוגשה נגד חברי הכנסת בצלאל סמוטריץ' וצבי סוכות, משה פייגלין ורשימת הציונות הדתית-זהות. המבקשים ביקשו למנוע את השתתפותם בבחירות בטענה לשלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית ולהסתה לגזענות.
עם זאת, יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, המשנה לנשיא בית המשפט העליון נעם סולברג, הורה כבר ב-15 בספטמבר למחוק את הבקשה האישית נגד סמוטריץ', פייגלין וסוכות, משום שלא עמדה בתנאי הסף המחייב חתימה של שליש מחברי ועדת הבחירות. בעקבות זאת נדרשה עמדת היועמ"שית רק בנוגע לפסילת הרשימה כולה.
בעמדתה קובעת היועצת המשפטית לממשלה כי "אין מקום לפסול את הרשימה מלהתמודד בבחירות לכנסת ה-26".
לפי העמדה, "אף שחלק מההתבטאויות והמעשים המובאים בבקשה מעוררים קושי", לא הוצגה תשתית ראייתית מספקת, ובוודאי שלא "מסה קריטית", שתוכיח כי פגיעה בעקרונות הדמוקרטיה או הסתה לגזענות הן מטרות מרכזיות ודומיננטיות של הרשימה.
בעמדה מוסבר כי פסילת רשימה מהתמודדות בבחירות היא צעד חריג, וכי בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון ניתן להפעילו רק "במקרים מובהקים וקיצוניים". לצורך פסילה נדרשות ראיות "ברורות, חד-משמעיות ומשכנעות", כאשר ספק בנוגע למסכת הראייתית פועל נגד הפסילה.
היועמ"שית מציינת גם כי חלק בלתי מבוטל מהראיות שהובאו בבקשה מבוסס על אמירות שנאמרו לפני זמן רב. לפי העמדה, חלוף הזמן מפחית ממשקלן לצורך הוכחה כי עמדה מסוימת עדיין מהווה מאפיין מרכזי בפעילותו של מועמד - ועל אחת כמה וכמה כאשר מבקשים לייחס אותה לרשימה כולה.
נקודה נוספת שעליה מצביעה העמדה היא שהבקשה הציגה ראיות הנוגעות לסמוטריץ', פייגלין וסוכות, אך לא כללה ראיות הנוגעות לרשימה עצמה או למפלגות המרכיבות אותה.
היועמ"שית התייחסה גם לטענה שלפיה חלק מהפרסומים מצביעים על תפיסה הקושרת את זכות ההצבעה להשתייכות אתנית-לאומית. בעמדה מודגש כי שלילת הזכות לבחור ולהיבחר על בסיס מוצא לאומי-אתני עשויה לעלות כדי שלילת אופייה הדמוקרטי של המדינה, אולם במקרה הנוכחי נקבע כי התשתית שהוצגה בנושא "דלה".
חלק ניכר מהאמירות שצורפו לבקשת הפסילה נגע למלחמה בעזה ולמדיניות ישראל ביהודה ושומרון. המבקשים טענו כי ניתן ללמוד מהן על עמדות גזעניות או על שלילת יסודות דמוקרטיים, אולם בעמדת היועמ"שית הודגש כי לא די באמירות כשלעצמן: כדי לפסול רשימה יש להראות באופן ברור שהמטרה הפסולה היא מאפיין דומיננטי במטרותיה או במעשיה.
לצד המסקנה נגד הפסילה, העמדה אינה מנקה לחלוטין את ההתבטאויות שהובאו בבקשה. "הגם שחלק מן ההתבטאויות והמעשים שנכללו בבקשה (בין אם ישנות או מאוחרות יותר) מעוררים קושי לא מבוטל, שספק אם התשובה שהוגשה מטעם המשיבה נותנת מענה לכלל היבטיו", נכתב.
אלא שלדברי היועמ"שית, המבחן המשפטי הוא אם קיימת "מסה קריטית" של ראיות ברורות ומשכנעות לכך שעילות הפסילה מתקיימות ביחס לרשימה כולה. מסקנתה היא כי המבקשים לא עמדו ברף זה.
גם ראיה נוספת שצורפה לא שינתה את המסקנה. בעמדה נכתב כי אף מבלי להידרש לתוכן הסרטון, אין בו כדי להביא לפסילת הרשימה.
בסיכום העמדה שהוגשה לוועדת הבחירות נכתב: "על כן, עמדת היועצת המשפטית לממשלה היא כי אין מקום לפסול את הרשימה מלהתמודד בבחירות לכנסת ה-26".