
שבועות ספורים לפני מתקפת 7 באוקטובר הגיע לישראל מסר חריג מטעמו של מנהיג חמאס יחיא סינוואר: "צפויה רעידת אדמה בבתי הסוהר בשל סוגיית האסירים".
המסר עורר דיון במערכת הביטחון, אך הפרשנות שניתנה לו בזמן אמת הפנתה את תשומת הלב לפרשת אליזבט צורקוב ולא לאפשרות של מתקפה מתקרבת.
הערב (שלישי) נחשפו בחדשות 12 פרטים חדשים על הנסיבות שהובילו את גורמי הביטחון והמודיעין לקשור בין דבריו של סינוואר לבין החוקרת הישראלית שנחטפה והוחזקה בעיראק.
על פי הדיווח, במקביל להגעת המסר זוהתה בישראל התפתחות מודיעינית סביב צורקוב: גורם איראני בכיר פנה לחמאס והציע לארגון לקבל על עצמו את האחריות למשא ומתן לשחרורה. במקביל, הארגון העיראקי הפרו-איראני שהחזיק בה הסכים למהלך.
שתי ההתפתחויות התחברו מבחינת גורמי המודיעין לתמונה אחת. "המסר של סינוואר התאים לתמונת המודיעין החדשה כמו כפפה ליד", אמרו לחדשות 12 גורמים שהשתתפו בדיונים.
בעקבות המסר כונסה, לבקשת השב"כ, הערכת מצב מיוחדת. לפי הדיווח, איש מהמשתתפים בדיון לא העלה פרשנות אחרת לדבריו של סינוואר.
אלא שבדיעבד, לפי חדשות 12, התברר כי משמעות המסר הייתה שונה. בדיווח נטען כי זו הייתה דרכו של סינוואר לנסות לקבל מישראל הטבות נוספות ולדחות את המתקפה שתכנן.
במסגרת החשיפה התייחס בכיר במערכת הביטחון גם לדיווח ב"הארץ", שלפיו נשיא איחוד האמירויות מוחמד בן זאיד העביר לראש הממשלה בנימין נתניהו התרעה.
"אם אכן הגיע מסר בהמשך לראש הממשלה עצמו ממוחמד בן זאיד, זה היה עשוי להיות הגרוש ללירה שהיה שולח אותנו לצעדי העמקה אחרים", אמר הבכיר. "היה צריך משהו שיגבר על סימני ההרגעה שהצפנו לעצמנו. ייתכן שזה היה יכול להיות הסימן".
