נריה קראוס, ששימשה עד לאחרונה שליחת חדשות 13 בארצות הברית, צפתה בהקרנת הבכורה של הסרט "נז"א" בארה"ב ופרסמה בעקבותיה ביקורת נרחבת על הסרט ועל המסרים העולים ממנו.
ההקרנה התקיימה בלינקולן סנטר במנהטן, במסגרת פסטיבל הסרטים של ניו יורק ומול קהל אמריקאי. קראוס הסבירה כי ביקשה לצפות בסרט בעצמה, וטענה כי בדיון שהתנהל סביבו בישראל הוחמצו כמה נקודות מהותיות וכי חלק מעמיתיה העניקו, לדבריה, הנחות ליובל אברהם.
את דבריה היא הציגה מנקודת מבטה כעיתונאית שחיה ופועלת בארצות הברית כבר מספר שנים ומכירה מקרוב את השיח הקיצוני בשמאל ובימין האמריקאי. היא גם ציינה את עיתוי השקת הסרט בארה"ב, זמן קצר לפני אירועי הזיכרון ל-7 באוקטובר.
תחילה התמקדה קראוס ברמה העיתונאית של הסרט. לדבריה, גם היא זיהתה בעיות מקצועיות הנוגעות לתיאורי אווירה ולהערכות כלליות שמציגים מרואיינים, כאשר לטענתה אין דרך ממשית לאמת או לתעד אותן.
"יובל אברהם הציג את עצמו על הבמה הערב כעיתונאי חוקר - כלומר הוא אמור לקבל על עצמו סטנדרטים עיתונאיים, אלא שהסרט במקרים רבים לא עומד בהם על המסך", כתבה.
קראוס הוסיפה כי כישראלית שישבה בקהל הבחינה גם בטעויות בתרגום לכתוביות, שלטענתה הופכות חלק מהאמירות של החיילים לקשות יותר.
מכאן עברה קראוס לנקודה שאותה הגדירה רחבה ומהותית יותר: החיבור שלטענתה יוצר הסרט בין המלחמה ברצועת עזה לבין עצם הלגיטימיות של קיומה של מדינת ישראל.
"בעיניי הסרט מייצר נראטיב שקרי ומשוואות שגויות שמנתצות את לגיטימיות המפעל הציוני מראשיתו, מקעקעות את הישראלים באשר הם בהתבסס על סיפורים שרובם המוחלט לא זוכים לתאריך או מידע קונקרטי, וכוללים הרבה מאוד הערכות של מרואיינים שמדברים באופן לא ספציפי", כתבה.
בהמשך טענה קראוס כי "הסרט פונה לפרוגרס השמאלני האנטישמי בשפה ובמונחים שלהם, וכך גם לימין הקיצוני. נז"א מציג עדויות קשות, יש ערך אמיתי בלחקור ולבקר, ורצוי שנדע לעשות את זה. אלא שבסרט הזה, במבחן התוצאה, ניתנת באופן מניפולטיבי במה ולגיטימציה לטיעונים נגד קיומה של מדינת ישראל וחיים ישראלים בארץ ישראל. הסרט מאשים דה-פקטו את הישראלים כולם, וכמעט את עצם קיומם במקום מושבם".
היא הוסיפה כי "הסרט עושה שימוש בכלים קולנועיים אפקטיביים ובסיפורים שחולקים חיילי צה"ל, באופן שמקעקע את כל אירוע הקמת המדינה וקיומה כאירוע ג'נוסיידי. המסקנה של הצופה היא: החטא הוא קדמון וכל העץ מורעל".
לקראת סיום חזרה קראוס לביקורת העיתונאית והצביעה על מה שלטענתה חסר בסרט: "הסרט חסר בקונטקסט. אין מספיק על 7 באוקטובר. אין קונטקסט על מי הם פעילי חמאס. ואני יכולה להרחיב עוד ועוד".
לדבריה, ההגדרה של אברהם כעיתונאי חוקר מחייבת אותו לסטנדרט שונה מזה של יצירה תיעודית בלבד: "יובל אברהם מגדיר את עצמו כעיתונאי חוקר, אבל מספר לקהל שלו סיפור תוך כדי שהוא מוציא חתיכות מהפאזל, מה שמשפץ את הנראטיב. עיתונות חוקרת היא שונה מדוקו, ויש מחוייבות לספר סיפור שלם ומלא עם עובדות בדוקות וקונקרטיות. יש בכך חוסר משמעותי".