בית המשפט העליון פרסם היום (שישי) את הכרעתו בארבעה מהליכי הפסילה המרכזיים לקראת הבחירות לכנסת ה-26: ח"כ עופר כסיף, הרשימה המשותפת ורע"ם יוכלו להשתתף בבחירות.
ההליך בעניינו של סאמי אבו שחאדה נמחק בעקבות החלטתו להסיר את מועמדותו.
ההכרעות ניתנו בהרכב של תשעה שופטים בראשות נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית, לאחר הדיון שנערך אתמול. בית המשפט פרסם בשלב זה תמצית נימוקים, בשל לוח הזמנים הקבוע בחוק לקראת הבחירות, והבהיר כי הנימוקים המלאים יינתנו בנפרד.
בעניינו של אבו שחאדה חושף פסק הדין באופן מפורש את התוצאה שהסתמנה בקרב השופטים לפני פרישתו. לפי בית המשפט, בתום הדיון הייתה תמימות דעים בהרכב כי הדברים שאמר אבו שחאדה היו "מכאיבים, מקוממים ומעוררי קבס". לצד זאת היו עמדות שונות בין השופטים, אולם "התוצאה המסתמנת היא אישור החלטת ועדת הבחירות" לפסול אותו.
אלא שהבוקר הודיע אבו שחאדה כי החליט להסיר את מועמדותו מטעם הרשימה המשותפת בבחירות. בעקבות זאת קבע בית המשפט כי אין עוד צורך לתת פסק דין בהליך האישור בעניינו, וההליך נמחק.
הכרעה שונה התקבלה בעניינו של ח"כ עופר כסיף. ועדת הבחירות המרכזית פסלה אותו על בסיס שתי עילות: שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ותמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב או ארגון טרור נגד ישראל.
ברוב של שבעה שופטים מול שניים החליט העליון שלא לאשר את הפסילה ולאפשר לכסיף להתמודד בבחירות. הנשיא עמית והשופטים דפנה ברק-ארז, יעל וילנר, עופר גרוסקופף, גילה כנפי-שטייניץ, חאלד כבוב ויחיאל כשר היו בדעת הרוב. השופטים דוד מינץ ואלכס שטיין היו בדעת המיעוט.
בפסק הדין הודגש כי כל תשעת השופטים הסתייגו מהתבטאויות ומפעולות של כסיף, שאותן הגדיר בית המשפט "מקוממות" ו"מעוררות שאט נפש". עם זאת, שופטי הרוב קבעו כי הן אינן עומדות ברף המחמיר שנקבע בפסיקה לצורך פסילת מועמד, ובין היתר אינן מגבשות את "המסה הקריטית" הראייתית הנדרשת.
מנגד, מינץ ושטיין סברו כי התבטאויותיו ופועלו של כסיף מקימים במישרין ובעקיפין את עילת הפסילה של תמיכה במאבק מזוין נגד מדינת ישראל, וכי הדברים שאמר בעבר מחזקים את המסקנה הזאת.
גם החלטת ועדת הבחירות לפסול את הרשימה המשותפת נהפכה. במקרה זה הכריעו תשעת השופטים פה אחד לקבל את הערעור ולאפשר לרשימה להתמודד לכנסת ה-26. בית המשפט קבע כי החומרים שהוגשו לוועדת הבחירות אינם עומדים באמות המידה שנקבעו בפסיקה לצורך פסילת רשימת מועמדים.
תוצאה זהה התקבלה בעניינה של רע"ם. ועדת הבחירות פסלה את הרשימה בשל שלוש עילות: שלילת קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, הסתה לגזענות ותמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב או ארגון טרור נגד ישראל.
העליון קיבל פה אחד את ערעורה של רע"ם, ביטל את החלטת ועדת הבחירות וקבע כי היא רשאית להשתתף בבחירות. גם כאן נקבע כי החומרים שהונחו בפני ועדת הבחירות לא עמדו ברף המשפטי הנדרש לפסילת רשימה.
בתמצית פסק הדין הזכירו השופטים כי פסילת רשימה או מועמד יכולה להיעשות בשל שלילת קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, הסתה לגזענות או תמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב או ארגון טרור נגד ישראל. עם זאת, בית המשפט חזר והדגיש כי הזכות לבחור ולהיבחר היא זכות חוקתית בעלת מעמד גבוה וכי פסילה היא "צעד קיצוני ביותר", ולכן אמות המידה להפעלתה מצמצמות.