ביום שבו מציינת ישראל שלוש שנים לטבח 7 באוקטובר, משרד המורשת פועל לעגן באופן רשמי את מעמדן של המיגוניות בעוטף עזה שבהן התרחשו אירועי הטבח והגבורה.
שר המורשת עמיחי אליהו פנה הבוקר (רביעי) לראשי המועצות האזוריות בעוטף עזה ולסמנכ"ל רשות העתיקות והודיע על הכרזת המיגוניות, ובהן המיגונית שבה נלחם ענר שפירא הי"ד, כ"עתיקות" ואתרי מורשת לאומיים.
המהלך נועד להעניק למיגוניות הגנה משפטית ולמנוע שינויים שעלולים למחוק את העדויות שנותרו בהן מאירועי 7 באוקטובר.
במשרד המורשת אומרים כי ההחלטה התקבלה לאחר עבודת מטה ועל רקע יוזמות מקומיות לפינוי מבנים, לצביעתם מחדש או לטיוח סימני הפגיעה בהם במסגרת "ניקוי השטח".
לצורך המהלך עשה השר שימוש בסמכות הקבועה בחוק העתיקות. אף שהחוק נועד בעיקרו להגן על ממצאים שנוצרו לפני שנת 1700, הוא מאפשר לשר הממונה להכריז גם על נכס מאוחר יותר כ"עתיקה" בשל ערכו ההיסטורי.
משמעות ההכרזה אינה הפקעת המיגוניות או העברתן לבעלות המדינה, ובמשרד מדגישים כי הבעלות עליהן תישאר ללא שינוי. עם זאת, על המיגוניות יחול מעתה משטר שימור, וכל שינוי פיזי בהן יחייב אישור ותיאום מקצועי מראש עם גורמי השימור ברשות העתיקות ובמשרד המורשת.
השר אליהו אמר: "אירועי השבעה באוקטובר צרבו בבשרנו פצע עמוק, אך גם חשפו תעצומות נפש, גבורה וערבות הדדית שייזכרו לדורי דורות. בתוך התופת, הפכו המיגוניות הפזורות ברחבי עוטף עזה לזירות של מאבק הישרדותי, דם וגבורה שאין להם שיעור".
לדבריו, "חובתנו לדורות הבאים היא להבטיח שסיפורי הגבורה והאובדן יסופרו מתוך המרחב עצמו, ולא ייעלמו תחת שיקולים בירוקרטיים או רצון מהיר 'לנקות את השטח'".
ההנחיה הועברה לגורמי הביצוע והשטח, במטרה לשמר את המיגוניות כעדות לאירועי הטבח וכאתרי זיכרון והתייחדות למשפחות הנופלים ולציבור.