ד"ר מתי ארליכמן, מראשוני המתיישבים בבית אל, חוזר לימי ההקמה של היישוב ולאתגרים שעמדו בפני המקימים.
הראיון מתקיים במסגרת מיזם "תיעוד ותיקי ומייסדי ההתיישבות" - יוזמה של משרד המורשת והמועצה לשימור אתרי מורשת בישראל.
מטרת המיזם, הכולל מאות ראיונות, היא לתעד את פרקי הקמת ההתיישבות בחבלי הארץ השונים ולשמר את סיפורי הראשונים לדורות הבאים. מיזם התיעוד נערך בבקעת הירדן, יהודה, שומרון, בנימין, הגולן והגליל על ידי מורדי קרשנר ונעם דמסקי.
"כשהקמנו את היישוב, היינו בתוך המחנה הצבאי וזה גם היה ה'כיסוי הרשמי'. היינו אוכלים בתוך חדר האוכל של המחנה הצבאי. המבנים הראשונים שנכנסנו אליהם היו כאלה שהיו קיימים ושייכים בעבר לצבא הירדני. אנחנו נכנסנו לחדר של כיתה, כאשר עשינו מחיצה בינינו לבין הבנות. עזרו לנו לבנות מטבח מחוץ לחדר, והשירותים והמקלחות היו של החיילים", נזכר ארליכמן.
הוא מדגיש כי "מי שבאמת מגיע להן כל הקרדיט וכל השכר על מה שאנחנו רואים היום, אלו הנשים. במשך כמעט שנה היינו בבסיס, עד שבנו עבורנו אשקוביות למטה - באזור שבו ממוקמת הישיבה התיכונית היום".
הכניסה לאשקוביות נעשתה בבהילות ומוקדם מהצפוי. "שמענו שהולך לצאת בג"ץ ויוציאו צו מניעה שאסור להמשיך לבנות את האשקוביות, ואם לא ניכנס אליהן כעת - זה לא יקרה לעולם. באחד הלילות, שמנו את כל הציוד על טרקטור, העמסנו את הילדים והגענו לאשקוביות. בלי ביוב אפילו - שבנינו אותו בעצמנו בהדרכה של קבלנים, אחרי שכל אחד סיים את יום העבודה שלו".
לצפייה בראיון המלא:
לחצו כאן וצפו בפרוייקט הראיונות המלא "הראשונים"