החלטת מפלגת הירוקים בבריטניה המשווה בין ציונות ל"גזענות" אינה צפויה לשנות מהותית את מדיניותה של הממלכה כלפי ישראל, אך מבחינת אולגה דויטש, מומחית ליחסי ישראל-אירופה ממכון משגב לביטחון לאומי ולאסטרטגיה ציונית, חשיבות המהלך שונה לגמרי ועלולה להביא לנרמול רעיונות אנטי-ציוניים בשיח הפוליטי ולהפיכתם למדיניות מוצהרת.
בראיון ערוץ 7 מסבירה דויטש כי ההחלטה שהתקבלה בכנס מפלגת הירוקים הבריטית משמעותה אחת. "למעשה ההחלטה מכוונת לכך שמדינת ישראל לא צריכה להתקיים. היא אומרת. "זו החלטה שקובעת מדיניות של המפלגה לפיה ציונות היא גזענות. כזה דבר עוד לא קרה במדינות הדמוקרטיות, בקהילה הבינלאומית, בין המדינות הליברליות".
לדבריה, ההחלטה הולכת צעד נוסף וקובעת כי התקוממות, בצורות שונות, היא לגיטימית. דויטש טוענת כי הניסוח הזה עלול לכלול גם אלימות פיזית. "מדובר במהלך שכל כולו מופנה במכוון נגד ישראל".
דווקא משום שמדובר במפלגה בעלת כוח פרלמנטרי מוגבל, דויטש אינה ממקדת את האזהרה שלה בהשלכות המעשיות המיידיות של ההחלטה. החשש שלה הוא מהתקדים ומהשפעתו על גבולות השיח.
"עצם העובדה שמפלגה יכולה לקבל כזו החלטה ולא קמה זעקה בבריטניה - היא עוד צעד אחד בנרמול מוחלט של נרטיבים ושפה אנטי-ישראלית ואנטי-יהודית".
לדבריה, מי שעלולים לחוש ראשונים בהשלכות אינם בהכרח אזרחי ישראל. "בסופו של דבר ההשלכות הראשוניות יהיו על הקהילה היהודית בבריטניה, לפני שהן יגיעו אלינו פה בארץ".
דויטש מבקשת שלא לבחון את החלטת הירוקים כאירוע בודד. מבחינתה היא משתלבת במערכה רחבה בהרבה, שמתנהלת נגד ישראל בכמה זירות במקביל. היא מצביעה על קמפיינים לסימון מוצרים, קריאות למשיכת השקעות, סנקציות, אמברגו נשק ולוחמה משפטית. "זה רק חלק מחבילה הרבה יותר גדולה. אנחנו חייבים גם להסתכל על זה בדיוק כך. אם נתמקד רק בכל אחת מהתקיפות נגדנו, לא נראה את התמונה כולה, ולא נדע איך להתמודד עם זה".
הסכנה המרכזית שהיא מזהה אינה מסתכמת בהחלטה כזו או אחרת, אלא בשינוי הדרגתי של מה שנחשב לגיטימי לומר על ישראל. "השיח הזה מאוד מסוכן".
דויטש קוראת למדינה, לממשלה ולחברה האזרחית לפעול נגד התופעה, ומזהירה שגם חדירה חלקית של הרעיונות הללו למפלגות נוספות עלולה להשפיע על ישראל בשורה ארוכה של תחומים.
לדבריה, סימנים לכך כבר ניכרים לא רק בפוליטיקה וביחסים הבינלאומיים, אלא גם בתרבות ובספורט. היא מזכירה אירועים שבהם ספורטאים הורידו את ראשם בזמן נגינת "התקווה" או נמנעו מלחיצת יד, ומדגישה כי אלה רק המקרים שמגיעים לידיעת הציבור.
"אנחנו חיים בתקופה מאוד חשוכה", היא אומרת, וטוענת כי האנטישמיות בגרסתה הנוכחית מופנית במידה רבה נגד מדינת ישראל.
מבחינת דויטש, ההתפתחויות האלה מחייבות גם שינוי באופן שבו ישראל מגדירה את האיום. "אני קוראת לזה לוחמה פוליטית, שהיא לגמרי משלימה את הלוחמה הפיזית, הקינטית, נגדנו", היא אומרת. "היא אפילו יותר מסוכנת".
הקושי, לדבריה, הוא שהמערכה הזאת אינה מגיעה בצורה אחת. חרם כלכלי דורש מענה שונה מלוחמה משפטית, החלטה של מפלגה דורשת כלים אחרים מקמפיין תרבותי, וכל זירה מחייבת אסטרטגיה אחרת.
"אנחנו לא בהכרח יודעים איך להתמודד ולהיאבק בצורה אפקטיבית, כי הלוחמה הזו באה בצורות שונות, וכל תקיפה למעשה דורשת טקטיקה אחרת להיאבק בה", אומרת דויטש. "אין לנו עדיין כלים כמו שצריך".
הנזק, לדבריה, מצטבר בהדרגה. "זו לוחמה שמפוררת את הלגיטימיות של מדינת ישראל, לאט לאט, כל צעד עוד טיפה, וזה מקשה עלינו בכל תחום אחר".
לכן, מבחינתה, המענה אינו יכול להישאר רק בתחום ההסברה או יחסי החוץ. "בעיניי, הלוחמה הפוליטית נגד מדינת ישראל היא איום קיומי נגדנו", היא אומרת. "אין לנו ברירה אלא להתייחס אליה כעניין של ביטחון לאומי. ועד שזה לא יקרה, אנחנו גם לא נראה שינויים משמעותיים".