חור קטן בין הסלעים, זיכרון ילדות של תושב האזור וחיפוש אחר מערה שמיקומה המדויק כבר נשכח - כך, על פי פרופ' עמוס פרומקין, ממקימי היישוב עפרה, החל המסע שהוביל לגילויה של מערת נחל קנה, שאותה הוא מגדיר כאחת המערות המרתקות בישראל.
הראיון מתקיים במסגרת מיזם "תיעוד ותיקי ומייסדי ההתיישבות" - יוזמה של משרד המורשת והמועצה לשימור אתרי מורשת בישראל.
מטרת המיזם, הכולל מאות ראיונות, היא לתעד את פרקי הקמת ההתיישבות בחבלי הארץ השונים ולשמר את סיפורי הראשונים לדורות הבאים. מיזם התיעוד נערך בבקעת הירדן, יהודה, שומרון, בנימין, הגולן והגליל על ידי מורדי קרשנר ונעם דמסקי.
פרומקין סיפר, כי באותה תקופה עסקו הוא וחבריו בסקר שיטתי של מערות. באזורים שבהם ניתן היה לעשות זאת, הם עברו בשטח ובדקו כמעט כל פתח שנקרה בדרכם. אלא שבמערב השומרון השיטה הזאת כבר לא הייתה מעשית, בשל גודל השטח שהיה צריך לסרוק באופן יסודי.
הפתרון הגיע באמצעות היכרות עם תושב אחד הכפרים באזור, פתחי אבו וספי, שהכיר מערות בשטח ולקח את הקבוצה אליהן. באחת השיחות, סיפר להם אבו וספי על חוויה שנחרתה בזיכרונו עוד מילדותו.
לדבריו, כשהיה ילד הגיע עם אביו לשדה באזור הכפר בידיא, ושם הבחין בחור בין הסלעים. הוא זחל לתוכו, וגילה לפתע אולם גדול ובו נטיפים רבים. אלא שבחלוף השנים, הוא כבר לא זכר היכן בדיוק נמצא אותו פתח, וידע רק לשייך את המקום לאזור בידיא.
פרומקין וחבריו ביקשו ממנו לנסות לאתר מחדש את המערה. לאחר שבדק את השטח, החיפוש הוביל אותם בסופו של דבר לאלמנה שלה היה שדה באזור. אנשי הקבוצה סיפרו לה כי הם מחפשים מערה שנמצאת בשטחה וביקשו שבנה יראה להם את הפתח.
הוא מספר, כי נדרש זמן רב כדי לשכנע אותה להסכים לכך. לבסוף, היא שלחה את בנה, והוא הוביל אותם אל המקום שחיפשו.
"המערה קיבלה את השם מערת נחל קנה - אחת המערות המרתקות ביותר שיש בארץ", סיפר פרומקין. "זחלנו זמן מה ופתאום נפתח לנו אולם מלא נטיפים".
הגילוי הראשוני הוביל בהמשך גם לחפירה ארכיאולוגית במערה. במהלך העבודות, התברר כי האולם שאליו הגיעו אינו סוף הדרך וכי למערה יש המשך.
"יצאנו לחפירה ארכיאולוגית, שם והתברר שיש המשך למערה", סיפר פרומקין. "מצאנו שם עוד ועוד ממצאים ארכיאולוגיים, שלא התגלו בעבר במקומות אחרים".
לצפייה בראיון המלא:
לחצו כאן וצפו בפרוייקט הראיונות המלא "הראשונים"