נשיא צרפת, עמנואל מקרון
נשיא צרפת, עמנואל מקרוןצילום: יונתן זינדל, פלאש 90

נשיא צרפת עמנואל מקרון נשא הערב (ראשון) נאום מיוחד לאומה בעקבות המהומות הקשות שפרצו ברחבי המדינה, והביע זעזוע מהאלימות, ההצתות והביזה שליוו את המחאה ההמונית נגד יוקר המחיה.

"כולנו חשים זעם ובושה הלילה", פתח מקרון את דבריו ואמר כי "אלה שהרסו חייבים לשלם ואלה שבזזו חייבים לפצות. לראות את רחובות ערינו נבזזים ומושחתים כך זה בלתי נסבל".

"איך צרפתים מסוגלים לעשות את זה לצרפת?", תהה מקרון בנאומו, כשהוא מתייחס לתמונות ההרס שהגיעו מפריז ומערים נוספות. "כשאנחנו מסתכלים על התמונות האלה, כולנו שואלים את עצמנו מה עבר להם בראש. שום דבר לא מצדיק את זה, שום דבר לא מסביר את זה ושום דבר לא יכול לשמש לכך תירוץ. הערב כולנו חשים כעס ובושה".

מקרון הבהיר כי בכוונתו למצות את הדין עם האחראים לאלימות, והזהיר כי מי שניסו לפגוע במוסדות הרפובליקה יידרשו לתת את הדין על מעשיהם. לדבריו, לא ניתן להשלים עם מצב שבו מחאה חברתית הופכת למתקפה על מוסדות המדינה, על כוחות הביטחון ועל רכוש הציבור.

בנאומו התייחס הנשיא גם לשאלות הקשות שהתעוררו בעקבות היקף ההתפרעויות וליכולת של הרשויות להתמודד עמן. מקרון הודיע כי הורה לפתוח בבדיקה שתבחן אם היו כשלים באיסוף המודיעין או בהיערכות המשטרתית לקראת ההפגנות.

מדובר בצעד משמעותי מצד הנשיא, לאחר שכוחות הביטחון התקשו להשתלט על מוקדי האלימות הרבים. בפריז נבזזו חנויות, הוצתו כלי רכב ונגרם נזק כבד לרכוש. בערים אחרות הותקפו מבני ציבור, ובין היתר נשרף חלק ניכר מבניין העירייה ההיסטורי בלימוז'.

מקרון הודיע גם כי ראשי הרשויות המקומיות ונציגי השלטון המרכזי במחוזות יקבלו סמכויות לאסור התקהלויות מסוימות במקומות שבהם יהיה בכך צורך, במטרה למנוע התפרצויות אלימות נוספות.

לצד האזהרות והצעדים הביטחוניים, ביקש הנשיא להתייחס גם למצוקה החברתית שהוציאה מאות אלפי אזרחים לרחובות. הוא הודיע כי הנחה את הממשלה לכנס כבר השבוע נציגי תלמידים, מורים, חברי פרלמנט, איגודי עובדים ומעסיקים, כדי לגבש הצעות מעשיות להתמודדות עם המשבר.

"אנחנו חייבים לשבת סביב השולחן ולבנות יחד פתרונות", אמר מקרון, אך לא פירט אילו צעדים כלכליים או חברתיים בכוונתו לקדם.

הנאום מגיע לאחר יממה שבה התמודדה צרפת עם גל אלימות חריג. לפי הנתונים שפורסמו הערב בתקשורת הצרפתית, יותר מ-2,000 בני אדם נעצרו במהלך האירועים ויותר מ-600 שוטרים, אנשי ז'נדרמריה וכבאים נפצעו.

המחאה החלה כהפגנה נגד יוקר המחיה והפגיעה בשירותים הציבוריים. לפי נתוני הרשויות השתתפו בה כ-550 אלף בני אדם, בעוד המארגנים העריכו את מספר המשתתפים בכ-800 אלף. חלק גדול מההפגנות התנהל ללא אלימות, אולם קבוצות מתפרעים ניצלו את האירועים כדי לתקוף שוטרים, לבזוז חנויות ולהצית מבנים.

האירועים עוררו גם עימות פוליטי חריף. הממשלה הצרפתית הפנתה אצבע מאשימה כלפי גורמי שמאל קיצוני, בעוד גורמים באופוזיציה מתחו ביקורת על אופן היערכות המשטרה ועל התנהלות השלטון.

מקרון, שנותרו לו כחצי שנה לסיום כהונתו, ניצב כעת בפני משבר המשלב מחאה חברתית רחבה, אלימות ברחובות וביקורת על יכולתה של הממשלה לשמור על הסדר הציבורי.