העלייה הצפויה בשיעור ההצבעה בחברה הערבית עשויה להפוך לאחד הגורמים המכריעים בבחירות הקרובות לכנסת, ואף להשפיע על זהות הממשלה הבאה. כך מעריך פרופ' אבי דיסקין, חוקר מדעי המדינה ומערכות בחירות, בשיחה עם ערוץ 7.
לדבריו, אין ספק שבחברה הערבית קיימת התעוררות משמעותית להצבעה בשיעורים גבוהים הרבה יותר מבעבר, ולכך צפויה להיות השפעה על התוצאות. "היינו עדים לתופעות כאלה גם בעבר. כאשר הרשימה המשותפת הוגשה לראשונה, הציבור הערבי היה מעוניין בכך וזה הביא לעלייה בשיעור ההצבעה. עם זאת, צריך לציין שגם אז וגם היום שיעור ההצבעה ברחוב הערבי יהיה נמוך לעומת שיעור ההצבעה אצל היהודים".
מה שלטעמו של פרופ' דיסקין מוביל לאותה התעוררות ערבית להצבעה, הוא היות ערביי ישראל חלק בלתי נפרד מהחברה הישראלית ומיקומם בצד מסוים של הקיטוב הישראלי. "כשיש מעורבות אמוציונלית גבוהה יותר וקיטוב זה מגביר את הסיכוי שילכו להצביע, בעיקר כשהבחירות שקולות".
לצד הרצון הערבי להוות לשון מאזניים שתכריע במערכת בחירות שקולה, מזכיר דיסקין גם את המאמצים במפלגות הערביות שלא להביא לבזבוז קולות, וזאת על ידי הסכם עודפים. "כל הנתונים מצביעים על שיעור הצבעה ערבית גדול יותר".
ההשפעה של אחוז הצבעה ערבי גבוה תבוא לידי ביטוי גם בהעלאת אחוז החסימה. השפעה זו, אומר דיסקין, לא תהיה שולית ותשפיע באופן מכריע על התוצאות הכלליות. מפלגות המדשדשות סביב אחוז החסימה ונחשבות לשייכות לגוש הימין עשויות בהחלט למצוא את עצמן נמחקות בעקבות אחוז חסימה גבוה יותר שייגרם כאמור מאחוז הצבעה ערבי גבוה.
הוא מזכיר גם את העובדה שלאחת המפלגות הללו אין הסכם עודפים, וגם לנתון זה צפויה השפעה משמעותית על התוצאות.
עם כל זאת, פרופ' דיסקין, אינו מוציא מכלל אפשרות מצב שבו תוצאות הבחירות יעניקו רוב של 61 מנדטים לגוש נתניהו, אך להערכתו קיים סיכוי ריאלי לשיתוף פעולה בין שתי המפלגות הגדולות, הליכוד וישר של איזנקוט, בשל נסיבות פוליטיות שייווצרו, בין אם מיד לאחר הבחירות ובין אם כעבור תקופת מה. "דברים כאלה קרו בעבר", הוא אומר ומזכיר כי לנתניהו עצמו יש היסטוריה ארוכה של שיתופי פעולה עם מפלגות מרכז ושמאל.
הוא מציין כי בפרשנויות השונות ניתן לשמוע בעיקר שלושה תרחישים המתעלמים מהתרחיש הרביעי. התרחישים המדוברים הם ניצחון גוש נתניהו, ניצחון מורכב של גוש מתנגדי נתניהו שעשוי להתקשות להרכיב ממשלה משותפת לליברמן, בנט והערבים, ואפשרות של בחירות חוזרות.
האפשרות הרביעית והלא מדוברת היא פירוק הגושים ושותפות בין שתי המפלגות הגדולות. לאחוזי ההצבעה בחברה הערבית צפויה להיות השפעה רבה, וככל שכוחן של המפלגות הערביות יגדל תתחזק האפשרות שנתניהו ואיזנקוט ייאלצו לבחור באפיק הרביעי.
"באופן בסיסי התמונה ברורה. אלה בחירות על הקשקש והגורמים המכריעים יהיו מידת ההשתתפות והסכמי עודפים", מעריך דיסקין ומעיר כי לסוגיות רבות, אזוריות ופנימיות, צפויות להיות השלכות רבות על מידת ההצבעה. בין השאר כוונתו גם למתרחש במשפט נתניהו ולעולה מהעדויות שם, וזאת על אף ניסיונה של התקשורת להתעלם מהמתרחש בין כותלי בית המשפט.