התמיכה הפומבית והחריגה של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ בראש הממשלה בנימין נתניהו לקראת הבחירות בישראל אינה רק מחווה פוליטית, לפחות לפי הערכתו של פרופ' זכי שלום ממכון משגב לביטחון לאומי ולאסטרטגיה ציונית.
שלום סבור שמאחורי ההתייצבות האמריקנית עומדת תוכנית משותפת וחשאית שגיבשו שני המנהיגים בנוגע לאיראן ולעתיד המזרח התיכון, וכי טראמפ רואה בנתניהו שותף חיוני למימושה.
בריאיון לערוץ 7 מעריך שלום שייתכן שההבנות שהתגבשו במפגשים האישיים בין טראמפ לנתניהו הן הסיבה לכך שהנשיא בחר להתערב באופן כה בולט במערכת הבחירות בישראל.
"הנושא המרכזי שעמד על סדר היום מבחינת טראמפ הוא הנושא האיראני", אומר שלום. "כל הסיפור הזה, עיקר העיקרים שלו, הוא איום כמעט מפורש של נשיא ארה"ב: 'אם אתם לא בוחרים בנתניהו, תעמדו לבד מול איראן'".
לשיטתו, הנשיא האמריקני מאותת לבוחרים בישראל כי המשך שיתוף הפעולה הביטחוני והמדיני סביב איראן קשור מבחינתו להמשך כהונתו של נתניהו. "יש פה מימד מאוד חריג בדיפלומטיה הבינלאומית", הוא אומר.
עצם ההתייצבות הפומבית של נשיא אמריקני לצד מועמד בבחירות במדינה אחרת היא, לדעת שלום, אירוע יוצא דופן במיוחד. אף שבעבר היו מקרים שבהם ממשלים אמריקניים העדיפו מועמדים מסוימים ופעלו בדרכים שונות כדי להשפיע על המערכת הפוליטית בישראל, שלום מתקשה למצוא תקדים להצהרה כה גלויה ונחרצת. "אני לא מכיר תופעה כזאת של התייצבות פומבית חד-משמעית של נשיא המעצמה הראשונה בעולם לטובת איזשהו מועמד במדינה אחרת. זה חריג שבחריגים".
העיתוי והעוצמה של ההתבטאות מעוררים שאלות נוספות, במיוחד לנוכח העובדה שרק ימים אחדים קודם לכן הבהיר טראמפ כי אינו מתערב בבחירות, ואף הותיר פתוחה את האפשרות שישנה את עמדתו.
שלום אינו בטוח שנתניהו ידע מראש על ההצהרה המתוכננת. "אני לא בטוח שנתניהו היה בסוד העניינים", הוא אומר, אך מוסיף כי לדעתו המפתח להבנת המהלך נמצא במערכת היחסים שנבנתה בין שני המנהיגים ובשיחות שקיימו הרחק מעיני הציבור.
לדבריו, שמונת המפגשים שהתקיימו בין טראמפ לנתניהו, שחלק ניכר מהם נערך בארבע עיניים, עשויים היו לשמש לגיבוש הבנות אסטרטגיות. "אין לי ספק שהם רקמו איזושהי תוכנית בנושא האיראני ובנוגע למזרח התיכון וטראמפ לא יכול לשתף אותה עם אף אחד אחר. לכן הוא זקוק לנתניהו לפרויקט הזה. פשוט אין לו ברירה אחרת".
שלום אינו מציג מידע ישיר על תוכנה של תוכנית כזאת, אלא הערכה המבוססת על אופי המפגשים ועל התנהלותו הפומבית של טראמפ. עם זאת, הוא סבור שההבנות בין השניים עשויות להיות רחבות בהרבה מפעולה צבאית נקודתית נגד איראן.
להערכתו, מדובר בתוכנית הנוגעת לא רק להתמודדות עם המשטר האיראני, אלא גם לעיצוב סדר אזורי חדש במזרח התיכון. "זה בעצם מפעל החיים שלו וגם של נתניהו".
כדי להמחיש את גודל המהלך שהוא מעריך כי מתרחש, שלום חוזר לשני אירועים היסטוריים שבהם גובשו הבנות חשאיות בין מנהיגים לקראת מהלכים מדיניים וצבאיים משמעותיים.
הראשון הוא המגעים שניהלה ישראל עם עבדאללה, מלך ירדן, בשנת 1948. השני הוא ההבנות החשאיות בין ישראל, בריטניה וצרפת לקראת מבצע סיני בשנת 1956.
שלום מכנה את האירועים הללו "קנוניות" במובן של הבנות מדיניות חשאיות בין מנהיגים, ומציע לראות במערכת היחסים הנוכחית בין טראמפ לנתניהו אפשרות למקרה שלישי מסוג זה.
"זו קנוניה שלישית", הוא אומר. "היו שתי קנוניות. הראשונה היו שיחות של ישראל עם עבדאללה ב־48', שגם אז לא סיפרו לאנשים מה מתרחש. השנייה הייתה ההסכם של ישראל עם בריטניה וצרפת לצאת למערכה בסיני ב־56', מאחורי הגב של כל המנהיגים ושל הפרלמנטים, אפילו בבריטניה".
לדבריו, ייתכן שגם כעת מתקיים תהליך דומה, שאת פרטיו ניתן יהיה להבין רק בדיעבד. "הפעם כנראה אנחנו נמצאים בשלב של הקנוניה השלישית, שאנחנו נדע את טבעה אולי בשבועות או בחודשים הקרובים".
השאלה היא אם התערבות פומבית כזאת בבחירות בישראל עלולה לפגוע בטראמפ בתוך ארצות הברית, במיוחד לנוכח המחלוקות הפוליטיות סביב ישראל ונתניהו.
שלום מעריך שהתשובה שלילית. לדבריו, הציבור האמריקני עשוי להבין את המהלך כחלק ממערכת שיקולים אסטרטגית רחבה, ולא בהכרח כהבעת תמיכה אישית או אידיאולוגית בנתניהו. "אני חושב שהציבור האמריקאי מבין את זה", הוא אומר. "זה גם לא קשור לשאלה של פרו-ישראליות או לא. הוא זקוק לנתניהו האיש".
אלא שההערכה שלפיה טראמפ זקוק לנתניהו מעוררת שאלה נוספת: מה יקרה אם נתניהו לא ייבחר, והנשיא האמריקני ימצא את עצמו מול ממשלה ישראלית אחרת?
שלום אינו שולל את האפשרות שטראמפ ינסה לממש את האיום המשתמע מדבריו ויותיר את ישראל להתמודד בעצמה עם האיום האיראני. "יכול מאוד להיות שהוא יממש את האיום שלו ויגיד: טוב, תסתדרו עכשיו לבד עם איראן".
עם זאת, הוא מזכיר כי התנהלותו של טראמפ בעבר מלמדת שהצהרות תקיפות אינן בהכרח מחייבות אותו בהמשך. לדבריו, הנשיא נוהג לעיתים להשמיע איומים חריפים, אך משנה את עמדתו בהתאם לנסיבות.
"אנחנו רואים שבהרבה מקרים הוא מאיים: ייפתחו שערי גיהינום ויהיה כך וכך, ובסוף זה לא ממומש", אומר שלום. "הוא לא מתרגש מהעובדה שהוא מתחייב למשהו. הוא פועל לפי הנסיבות הקיימות".
לכן, גם אם נתניהו לא ימשיך בתפקידו, שלום מעריך שטראמפ לא יראה בכך בהכרח סיבה לנתק את שיתוף הפעולה עם ישראל. "גם אם נתניהו לא ייבחר, הוא ימצא את הדרך ליצור דרך משותפת עם הממשלה שתקום".