היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, אביחי מנדלבליט, המשיך היום (רביעי) את עדותו במשפט ראש הממשלה בנימין נתניהו בבית המשפט המחוזי בירושלים.
במהלך היום הרביעי לחקירתו הראשית הציג סנגורו של נתניהו, עו"ד עמית חדד, שורת טענות הנוגעות להתנהלות המשטרה והפרקליטות בשלבים הראשונים של חקירות ראש הממשלה.
במוקד הדיון עמדו פעולות חקירה שבוצעו לכאורה ללא אישור היועץ המשפטי לממשלה, הקשר בין המשטרה לעיתונאי בן כספית, חשדות להדלפות מתוך גורמי האכיפה וניגוד עניינים אפשרי של חוקר בכיר שלא הובא לידיעתו של מנדלבליט.
בפתח הדיון הציג חדד את מועדי פעולות החקירה בתיק 1000. לדבריו, האישור הראשון שנתן מנדלבליט לביצוע בדיקה בתיק ניתן רק ב-26 ביוני 2016, בעוד שהמשטרה כבר גבתה בחודש אפריל של אותה שנה עדות מפורטת, בהיקף של עשרות עמודים, מהעיתונאי בן כספית. כשעומת עם פער הזמנים, אישר מנדלבליט: "כן. בלי אישור".
בהמשך שאל חדד האם המשטרה רשאית להפעיל עיתונאי כדי לאסוף מידע, לבצע פעולות חקירה ולהקליט אנשים, מבלי לקבל מראש את אישור היועץ המשפטי לממשלה. מנדלבליט השיב: "חוקר לא אמור להפעיל עיתונאי כידו הארוכה לחקור... לא יכול להפעיל עיתונאי כידו הארוכה".
היועמ"ש לשעבר הבחין בין תחקיר עצמאי שעורך עיתונאי לבין מצב שבו גורם משטרתי מפעיל אותו לצורך ביצוע פעולות חקירה, והבהיר כי הפעלה יזומה מהסוג שתואר מחייבת את אישורו.
בהמשך התייחס גם להחלטתו להורות על הפסקת הקשר בין המשטרה לכספית. "היתה לי תחושה שבמקום שהמשטרה תחקור הוא מחליף את המשטרה. וזה היה דבר לא נוח", אמר מנדלבליט.
הדברים מצטרפים לחלקה הראשון של החקירה היום, שבו טען חדד כי קצין המשטרה ערן קמין קיים קשר עם כספית ואף ביקש ממנו לבצע פעולות לאיסוף מידע על נתניהו. מנדלבליט הבהיר כי פעילות כזו לא דווחה לו.
נושא נוסף שעלה בחקירה היה הדלפות לכאורה מתוך דיונים סגורים של גורמי אכיפת החוק. מנדלבליט אישר כי בתקופת החקירות התעורר אצלו חשד שמידע מועבר מתוך המערכת לתקשורת. "חשדתי שיש הדלפות... באחד בפרקליטות ואחד במשטרה", אמר.
כשנשאל האם פרסומים מסוג זה עשויים היו להיות מכוונים להפעלת לחץ עליו להרחיב את החקירות נגד נתניהו, השיב: "כן... דברים כאלה נועדו להפעיל לחץ". עם זאת, מנדלבליט הדגיש כי נהג בזהירות בתהליך קבלת ההחלטות.
במקביל אישר היועמ"ש לשעבר כי קיים בעצמו שיחת רקע מתוכננת עם העיתונאית דנה ויס, בהשתתפות דוברו, במטרה להסביר את התהליך שהתנהל באותה תקופה. בעקבות השיחה שודרה כתבה שזכתה לכינוי "גרסת מנדלבליט".
בחלק נוסף של הדיון התמקד חדד בהתנהלותו של רפ"ק אבי רוטנברג, חוקר משטרה בכיר שביצע פעולות חקירה וערך סיכומים בתיק.
לפי הדברים שהציג הסנגור, רוטנברג ניהל באותה תקופה קשר זוגי עם ג'ודי שלום ניר מוזס, אחותו של מו"ל ידיעות אחרונות ארנון (נוני) מוזס, המעורב בתיק 2000.
חדד הציג דוח שיחה מחודש יוני 2016, שממנו עלה כי מפקד להב 433 דאז, רוני ריטמן, עודכן על הקשר הזוגי.
הסנגור ביקש לברר האם מידע כזה היה צריך להגיע גם לידיעתו של היועץ המשפטי לממשלה, בשל החשש לניגוד עניינים אפשרי. כשנשאל אם היה מצופה שיעדכנו אותו בנושא, השיב מנדלבליט: "כן".
בהמשך הציג חדד את ההתנהלות סביב בדיקת המחלקה לחקירות שוטרים בעניינו של רוטנברג. לפי הדברים שהוצגו בדיון, בסוף שנת 2017 נבלמה בדיקה בנושא בהסכמת בכירים בפרקליטות, בהם פרקליט המדינה דאז שי ניצן ומומי למברגר.
חדד ביקש לברר כיצד ייתכן שבכירים במערכת ידעו על הפרשה בזמן שהתנהלו חקירות ראש הממשלה, אך המידע לא הועבר למנדלבליט. היועמ"ש לשעבר השיב: "לא זוכר דבר כזה".
עוד נשאל מנדלבליט על טענות שהעלה רוני ריטמן במסגרת הליך במח"ש, ולפיהן נתניהו פעל נגדו באמצעות עלילה. מנדלבליט אישר כי הטענות הללו לא הובאו לידיעתו.
החקירה התמקדה לאורך היום בפערים שלטענת צוות ההגנה התקיימו בין פעולות שביצעו גורמי חקירה ותביעה לבין המידע שהועבר ליועץ המשפטי לממשלה, שהיה הגורם המוסמך לאשר את החקירות נגד ראש הממשלה.