מחלוקת בין הפרקליטות לשופטי משפט נתניהו התפתחה הבוקר (רביעי) סביב היקף חקירתו הנגדית של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, אביחי מנדלבליט.
התביעה ביקשה למנוע מההגנה להרחיב את החקירה לפעולות שביצעו חוקרי המשטרה לאחר קבלת האישורים ממנדלבליט, אך השופטים העלו שאלות בנוגע לחשיבות המידע לבירור טענות ההגנה.
במרכז הדיון עומדת השאלה האם ניתן לחקור את מנדלבליט רק על עצם מתן האישורים לפתיחת החקירות נגד נתניהו, או גם על מידת מעורבותו והפיקוח שהפעיל בהמשך הדרך.
עד כה התמקדה חקירת ההגנה בהחלטות שהתקבלו לפני מתן האישורים ובנסיבות שבהן ניתנו. כעת מבקשים הסנגורים לבחון גם את פעולות החקירה שבוצעו בעקבותיהם.
התובעת יהודית תירוש טענה כי יש להגביל את השאלות למנדלבליט לנושאים החיוניים לבירור ההליך, ובראשם האישורים שהעניק.
לדבריה, הרחבת החקירה לתהליכי העבודה הפנימיים של התביעה עלולה ליצור תקדים שישפיע גם על תיקים פליליים אחרים.
תירוש הסבירה כי החלטות התביעה מתקבלות באמצעות גורמים מקצועיים וצוותי עבודה, ולא בהכרח בידי אדם אחד המעיין בכל מסמך ומסמך. לכן, לשיטתה, אין הצדקה לחקור את היועץ המשפטי לשעבר על כל פרט בחומרי החקירה.
היא הסתמכה גם על פסיקה שלפיה בתי המשפט נוטים להימנע מזימון תובעים להעיד על תהליכי קבלת ההחלטות בתוך רשויות התביעה.
לטענתה, העובדה שהחוק מחייב את אישור היועץ המשפטי לממשלה להגשת כתב אישום נגד ראש ממשלה אינה מצדיקה התייחסות שונה למנדלבליט לעומת בעלי תפקידים אחרים בתביעה.
עמדת הפרקליטות עוררה שאלות מצד הרכב השופטים. השופט משה בר-עם תהה כיצד ניתן להגביל את חקירתו של מנדלבליט כאשר בעדותו כבר עלו סוגיות הנוגעות לחוקיות פעולות החקירה.
"איך אפשר להתעלם מכך שהיועץ המשפטי בא לפה ומעיד על פעולות בלתי-חוקיות?", שאל בר-עם.
השופטת רבקה פרידמן-פלדמן הזכירה כי מנדלבליט העיד שלא עיין בחלק מהחומרים, ובהם תמלילים מסוימים.
בר-עם הוסיף כי הדברים שנשמעו עד כה עשויים להיות רלוונטיים לטענות ההגנה מן הצדק שהעלו סנגורי נתניהו. לדבריו, מניעת שאלות נוספות עלולה להותיר פערים בתמונה העובדתית שבפני בית המשפט.
מנגד, תירוש טענה כי יש להבחין בין שאלות הנוגעות להחלטות היועץ המשפטי לבין בירור פעולות שביצעו חוקרי המשטרה. לשיטתה, ככל שיש טענות על פעולות שלא תועדו כראוי בחומרי החקירה, יש להפנות אותן לחוקרים עצמם.
המחלוקת הנוכחית מגיעה בהמשך לעדותו הקודמת של מנדלבליט, שבה התעוררו שאלות על גבולות האישורים שנתן לחקירת נתניהו, בין היתר בתיק 1000. באותו דיון נשאל מנדלבליט אם אישר לחקור חשד לעבירת שוחד, והסביר כי האישורים שהעניק התייחסו לנושאי חקירה ולא בהכרח לכל עבירה או פעולה מסוימת.
"אישרתי נושא, זה לא אותו דבר כמו חקירה באזהרה. אני לא מאשר חקירה ספציפית אלא נושאים לחקירה", הבהיר.
מנדלבליט הסביר כי לאחר מתן האישור נותר בינו לבין גורמי החקירה קשר מקצועי, וכי ציפה לקבל לעיונו פעולות חקירה מרכזיות לפני ביצוען.
השופט בר-עם ביקש להבין כיצד ידעו החוקרים מה מותר להם לבצע במסגרת האישור הכללי שניתן. "השאלה היא מה מבינים חוקרי המשטרה שמקבלים את ההיתר הכללי. אולי צריך לתת אישור יותר קונקרטי, כדי שלא יעשו חלילה בטעות מה שאסור", העיר השופט.
בתגובה הסביר מנדלבליט כי התקיימו ישיבות מעקב שנועדו לאפשר פיקוח על התקדמות החקירות, וכי כאשר התעוררו כיווני חקירה משמעותיים חדשים, היה על החוקרים לשוב אליו לקבלת אישור מתאים.