שר המשפטים יריב לוין התארח באולפן ערוץ 7 לריאיון מיוחד עם עו"ד אודליה קדמי לקראת הבחירות לכנסת, והתייחס למאבק על הרפורמה המשפטית, ליחסיו עם שופטי בית המשפט העליון, למפלגות הימין החדשות ולעתיד ההתיישבות ביהודה ושומרון.
לוין חוזר לרגע שבו נעצרה הרפורמה המשפטית במרץ 2023, חושף את המסרים שקיבל משופטי בית המשפט העליון בנוגע למינוי שופטים ומסביר מדוע הוא רואה בבחירות הקרובות הזדמנות מכרעת להשלים את השינויים שהחל בהם.
לדבריו, המחאות נגדו לא הצליחו לערער את נחישותו. גם כאשר נשאל על הפגנות מול ביתו במודיעין, על אירועים במהלך השבעה על אביו ועל מחאה נגדו במשחק כדורגל בבלומפילד, הבהיר כי לא נשבר.
"ממש לא", השיב לשאלה אם היו רגעים שבהם התקשה לעמוד בלחץ. "מי שרוצה להיות בעמדות הנהגה וצריך להתמודד עם אירועים מאוד קשים ועם החלטות מאוד קשות, צריך להיות עם חוסן, ולא להישבר ולא להתפרק מכל דבר".
עם זאת, הודה כי ההתמודדות אינה פשוטה עבור משפחתו. "זה בעיקר לא פשוט למשפחה, שהיא לא בוחרת בזה. אני לפחות, זו הבחירה שעשיתי", אמר.
דווקא כאשר התייחס למתקפות מתוך המחנה הפוליטי שלו, השתנתה הנימה. "אין לי ציפיות מהצד השני", הסביר. "הם לא ירתיעו אותי בשום דרך מלעשות מה שאני מאמין בו". מנגד, לדבריו, הביקורת שספג מבית, באולפני הטלוויזיה ובכנסת, פגעה בו הרבה יותר.
לוין טען כי חלק מהמבקרים יצרו בציבור ציפיות לא מציאותיות באשר ליכולת לחולל שינויים מיידיים במערכת המשפט. הוא תיאר סרטונים שבהם הוצגו פתרונות משפטיים פשוטים לכאורה, והתלונן כי כאשר התוצאות לא הגיעו במהירות, הופנתה כלפיו ביקורת מתוך המחנה שאמור היה לתמוך במהלכיו.
לדבריו, שינוי עמוק במערכת המשפט מחייב תהליכים מורכבים והתמודדות עם מוקדי כוח חזקים. במקום התייצבות מאוחדת מאחוריו, הוא חש כי נאלץ להתמודד גם עם מי שהיו אמורים להעניק לו גיבוי.
הביקורת הזאת מתחברת לאחת הטענות המרכזיות שהעלה בנוגע לעצירת הרפורמה ב"ליל גלנט". לוין אישר כי ההחלטה לעצור את החקיקה התקבלה בניגוד לעמדתו, וכי הזהיר מראש את ראשי מפלגות הקואליציה מפני השלכותיה.
לדבריו, הוא טען בפניהם כי עצירת המהלך לא תביא להסכמות עם מתנגדיו, אלא תתפרש כחולשה ותעודד הגברת הלחץ על הממשלה.
"לא קיבלתי את הגיבוי הדרוש, לא מחלק מראשי המפלגות, ובוודאי גם מחלק מחברי הכנסת מכל מיני סיעות בקואליציה", אמר.
כשנשאל אם התאכזב, השיב כי מבחינתו אין מדובר רק בתחושה אישית. "זה לא עניין של אכזבה, זה עניין של עובדה", אמר, והזכיר כי כל השותפים הקואליציוניים ידעו מראש אילו שינויים הוא מתכוון לקדם והתחייבו, לדבריו, לתמוך בהם.
לוין כינה את עצירת הרפורמה "הפגנת חולשה שעלתה לנו במחירים יקרים". לדבריו, ממשלה שנבחרה כדי ליישם מדיניות אינה יכולה לסגת ממנה בשל הפגנות ולחצים ציבוריים.
למרות זאת, הוא דחה את הטענה שהרפורמה נכשלה. לדבריו, לאחר עצירת החקיקה, ובהמשך גם בעקבות פרוץ המלחמה ב־7 באוקטובר, רבים העריכו שלא יוכל לקדם עוד שינויים משמעותיים במערכת המשפט. אלא שהוא המשיך לפעול מתוך אמונה שההזדמנות תחזור.
לוין מנה שורה של מהלכים שהציג כהישגים בקדנציה: שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, שייכנס לתוקף בכנסת הבאה; מינוי שופטים רבים לבתי משפט השלום והמחוזי; מינוי נציב תלונות הציבור על שופטים; שינוי הדין הנוגע לפרשנות חוזים, שאותו תיאר כביטול הלכת אפרופים; וקידום חובת נוכחות סנגור בחקירות של קטינים ואנשים עם מוגבלויות.
לטענתו, יותר מ־150 שופטים שמונו או קודמו במהלך כהונתו לא היו מצליחים להתקדם במערכת בעבר. הוא אף טען כי כשליש משופטי ישראל מונו או קודמו בתקופתו, והציג זאת כהוכחה לשינוי בהרכב האנושי של מערכת המשפט בערכאות הנמוכות.
אבל מבחינתו, המהלך המרכזי עדיין לא הושלם: שינוי הרכב בית המשפט העליון. לוין טען כי בקדנציה הבאה צפויים להתפנות עשרה מקומות בבית המשפט העליון, וכי מדובר בהזדמנות יוצאת דופן לשנות את הרכבו. הוא העריך ששופטי העליון לא יוכלו להמשיך להתנגד למינוי מועמדים שהוא מבקש לקדם אם מספר השופטים המכהנים ימשיך להצטמצם.
בהקשר הזה חשף שר המשפטים את המסרים שלדבריו הועברו אליו משופטי העליון במהלך המאבק על המינויים.
לטענתו, שופטים הבהירו לו כי הם מוכנים להסכים למינויים שיוצגו לציבור כהישג שמרני, כל עוד מדובר במועמדים המקובלים עליהם. מנגד, לדבריו, הם סירבו לאפשר את מינוים של משפטנים כדוגמת ד"ר אביעד בקשי וד"ר ביטון.
לוין תיאר את ההצעה שלטענתו הוצגה לו: תחילה יביעו השופטים התנגדות למועמדים מסוימים, ובהמשך יסכימו למינויים, באופן שיאפשר לשר המשפטים להציג הישג פוליטי. אלא שלטענתו, אותם מועמדים לא ישנו בפועל את אופיו של בית המשפט.
"אתה תיקח את הרווח הפוליטי שלך, אנחנו נשמור על בית המשפט שלנו", תיאר את המסר שקיבל.
לדבריו, כאשר התעקש על מינוי מועמדים שאינם מקובלים על השופטים, הובהר לו כי הם מוכנים להשתמש בזכות הווטו שלהם ולהמתין עד שיתחלף שר המשפטים.
לוין טען כי השופטים עצמם מכירים בכך שאם יחזור לתפקידו לאחר הבחירות, לא יוכלו להמשיך לעכב את המינויים לאורך זמן. "אנחנו נמצאים על סף השלמת המהלך העצום הזה", אמר.
לוין קשר את המאבק על מינוי השופטים גם לביקורתו על מפלגות הימין המתמודדות בבחירות בנפרד מהליכוד וממפלגות הקואליציה האחרות. הוא הזכיר את מפלגתו של עופר וינטר, את מפלגת נעם, את מפלגתו של הרב אברג'ל ואת הרשימות הנוספות המתמודדות בציבור החרדי.
לדבריו, ריבוי הרשימות עלול להביא לאובדן קולות ולסכן את האפשרות להקים ממשלת ימין שתמשיך את השינויים במערכת המשפט. לוין קרא למתלבטים להצביע למפלגות שלדבריו יעברו בוודאות את אחוז החסימה, ולא להסתמך על האפשרות שרשימות קטנות יצליחו להיכנס לכנסת.
הוא מתח ביקורת גם על הטענה שהצבעה למפלגה קטנה עשויה לחזק את ראש הממשלה בנימין נתניהו. "אני לא מכיר פטנט כזה, שמחזקים בן אדם על ידי זה שמצביעים בכלל למישהו אחר", אמר. לדבריו, מי שרוצה לחזק את נתניהו צריך להצביע לליכוד.
שר המשפטים טען כי ראש הממשלה יידרש לאחר הבחירות לקיים מגעים מדיניים משמעותיים עם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, וכי כוחו הפוליטי של נתניהו ישפיע על יכולתו לקדם את היעדים שהוא מציב.
בהתייחסו לווינטר, לוין לא הסתפק באזהרה מפני בזבוז קולות. הוא מתח ביקורת גם על הגישה שלפיה מועמד חדש יכול להציג עצמו כמי שמסוגל להחליף את ההנהגה הקיימת ולפתור לבדו את הבעיות.
"מה זו הגישה הזאת בכלל? אני בא חדש לגמרי, אני יודע את מה שאף אחד אחר לא יודע, אני אמציא את כל הגלגל מחדש", אמר.
לדבריו, גם מי שמבקש לקדם את הרפורמה המשפטית צריך לבחון מי מסוגל להוציא אותה לפועל. הוא טען כי לא התרשם מווינטר מחויבות מספקת לקידום השינויים במערכת המשפט, במיוחד בתקופות שבהן ניהל את המאבקים הקשים ביותר.
לוין שיבח מנגד את החיבור הפוליטי בין בצלאל סמוטריץ' למשה פייגלין, שאותו הציג כדוגמה לנכונות להתגבר על הבדלים כדי למנוע אובדן קולות.
במהלך הריאיון התייחס גם לביקורת על הדרך שבה הציג את הרפורמה המשפטית בינואר 2023. כשנשאל אם היה פועל אחרת בדיעבד, השיב כי תמיד אפשר להפיק לקחים ולשפר, אך הגן על ההחלטה להציב את השינויים במערכת המשפט במרכז סדר היום הציבורי.
לדבריו, במשך שנים נמנעו פוליטיקאים מלדבר בגלוי על הבעיות שהם זיהו במערכת המשפט, מתוך רצון לשמור על כבודה. התוצאה, לטענתו, הייתה שהציבור לא הכיר את היקף הבעיות ואת הצורך בשינוי.
לוין טען כי עצם הצגת הרפורמה והמאבק שהתפתח בעקבותיה יצרו שינוי תודעתי שהשפיע גם על מינויים לתפקידים בכירים במערכת הביטחון.
כדוגמה הציג את הליך מינוי ראש השב"כ. לדבריו, הביקורת הציבורית על מועמדותו של אלי שרביט, שהשתתף בהפגנות נגד הממשלה, תרמה לכך שהמינוי לא יצא לפועל. בהמשך מונה דוד זיני לתפקיד, ולוין הציג את המינוי כדוגמה לשינוי במאזן הכוחות.
הוא הזכיר גם את מינוי רומן גופמן לראשות המוסד וטען כי הציבור נעשה מעורב יותר בבחינת זהותם ועמדותיהם של מועמדים לתפקידים בכירים.
בהמשך עבר שר המשפטים למתקפה חריפה על מערכת אכיפת החוק בעקבות ההתפתחויות במשפט נתניהו. לוין קרא לבטל את המשפט ולהקים ועדת חקירה ממשלתית שתבדוק את התנהלות החוקרים, הפרקליטים ושאר הגורמים המעורבים בתיקים.
"המשפט הזה חייב להסתיים. חייב להתבטל", אמר. לטענתו, העדויות שנשמעו בבית המשפט מצביעות על התנהלות חמורה של גורמים במערכת אכיפת החוק. הוא אף ייחס לחלקם עבירות פליליות.
שר המשפטים מתח ביקורת גם על השופטים המנהלים את המשפט, שלדבריו אינם פועלים לנוכח הדברים שנחשפים בפניהם. הוא טען כי ביטול המשפט יאפשר להקים ועדת חקירה ממשלתית ולבחון את התנהלות הגורמים שהיו מעורבים בחקירות ובהגשת כתבי האישום. לדבריו, סמכויותיהן הנרחבות של רשויות אכיפת החוק מחייבות שקיפות, ריסון וניקיון כפיים. הוא טען כי שימוש פסול בסמכויות הללו פוגע ביסודות המשטר הדמוקרטי.
לצד המאבק המשפטי והפוליטי, לוין הציג שלושה תחומים שבגללם הוא מגדיר את הבחירות הקרובות כהיסטוריות: האיום האיראני, ההתיישבות ביהודה ושומרון והרכב בית המשפט העליון.
בעניין איראן טען כי שיתוף הפעולה בין נתניהו לטראמפ עשוי לאפשר לישראל להתמודד עם האיום הגרעיני. הוא אף העלה אפשרות לשינוי אסטרטגי ביחסים עם איראן אם המשטר שם יתחלף, אך הציג זאת כאפשרות עתידית ולא כהתפתחות שכבר התרחשה. בנושא ההתיישבות טען כי הממשלה הגיעה להישגים משמעותיים ביהודה ושומרון, ובהם הקמת 104 יישובים חדשים, לצד הרחבת תשתיות וחיזוק יישובים קיימים.
לדבריו, השנתיים שנותרו לכהונת טראמפ הן הזדמנות לקדם מהלכים נוספים, ובהם אפשרות להחלת ריבונות ישראלית לפחות בחלק מהאזורים ביהודה ושומרון. "אני חושב שבהחלט יש אפשרות שלקראת סוף הקדנציה הזו של הנשיא טראמפ נוכל להתקדם בהחלת ריבונות", אמר.
לוין טען כי אובדן ההזדמנות הזאת בשל חילופי שלטון בישראל יהיה החמצה קשה. הוא מתח ביקורת על מדיניות הממשלה הקודמת בתחום התשתיות ביהודה ושומרון והזהיר מפני חזרה למדיניות של עצירת בנייה והרחבת יישובים.
לקראת סיום הריאיון שב שר המשפטים לשאלה האישית על המחיר ששילם במהלך המאבק על הרפורמה. הוא סיפר כי לצד ההפגנות והמחאות נגדו, הוא פוגש גם אזרחים רבים שמביעים בו תמיכה ומעודדים אותו להמשיך. לדבריו, התמיכה הזאת מחזקת אותו, אך הוא מייחס חשיבות גדולה יותר להכרעה בבחירות. לוין הבהיר כי הוא מעוניין לחזור למשרד המשפטים כדי להשלים את שינוי הרכב בית המשפט העליון ואת יתר המהלכים שהחל בהם. "אני מאוד נחוש להשלים את המשימה הזאת", אמר.
בסיום קרא לציבור להשתתף בבחירות ולהצביע למפלגות שלדבריו יבטיחו את המשך המדיניות שבה הוא תומך. "זו העת לאחריות, זו העת לצאת ולהצביע", אמר, והזהיר מפני אובדן קולות למפלגות שלא יעברו את אחוז החסימה.