האם התגובה הצבאית לפיגוע בצומת יהודה ביום שישי מבשרת על שינוי בתפיסת הביטחון של ישראל ביהודה ושומרון, או שמדובר במהלך נקודתי שלא יהפוך למדיניות קבועה?
סא"ל במיל' ירון בוסקילה, לשעבר קצין המבצעים של אוגדת יהודה ושומרון ומנכ"ל תנועת הביטחוניסטים, סבור כי בהתנהלות צה"ל בעקבות הפיגוע ניתן לזהות שינוי משמעותי, אך מדגיש כי המבחן האמיתי יהיה בהמשך.
"אני מזהה תפנית דרמטית", אמר בוסקילה בריאיון לערוץ 7. "השאלה היא אם הדרג המדיני ימשיך את האופן שבו הוא מגיב לפיגוע הזה גם במקרים אחרים, שאני מקווה שלא יקרו".
לדבריו, ההבדל המרכזי בין התגובה הנוכחית לבין ההתנהלות שהייתה נהוגה בעבר נעוץ בהרחבת הפעולות מעבר למפגע עצמו ולבני משפחתו. בוסקילה מצביע על הריסת מבנים ועל תפיסת שטחים שמהם יצאו פיגועים, ורואה בכך ביטוי לגישה המבקשת להטיל אחריות רחבה יותר על הסביבה שבה פעל המחבל.
"כאשר לאחר פיגוע הורסים בתים, גם אם הם לא היו מיועדים מלכתחילה להריסה, הדרג המדיני מעביר בכך מסר שיש כאן מחיר שלא רק המפגע והמשפחה שלו ישלמו בהרס הבית שלהם, אלא שהענישה תהיה מורחבת יותר", הסביר. לדבריו, "צה"ל יתפוס שטח שממנו יצא פיגוע ולא ניתן יהיה להשתמש בו למסתור ולתכנון פיגוע".
בוסקילה טוען כי בעבר התמקדו פעולות התגובה בעיקר במבצע הפיגוע, ואילו כעת ניכרת, להבנתו, מגמה של הרחבת האחריות גם לסביבתו. הוא סבור כי מסר כזה עשוי להשפיע על גורמים מקומיים ולגרום להם לפעול למניעת פיגועים נוספים.
"בעבר היינו באים חשבון רק עם המפגע, וכאן אנחנו באים חשבון עם כל הסביבה שאפשרה לו לבצע את הפיגוע", אמר. "הדבר הזה מעביר מסר מאוד חזק על האחריות הכללית שיש לראש החמולה, ראש העיר ומי שמתגורר באותו מרחב, כדי למנוע הישנות של פיגוע כזה מכאן ואילך".
בהתייחסו לאפשרות שהרחבת הפעולות תעורר ביקורת בינלאומית בטענה לענישה של מי שאינם אחראים ישירות לפיגוע, אמר בוסקילה כי לדעתו השיקול המרכזי צריך להיות התועלת המבצעית של הפעולה ולא התגובה הצפויה בזירה הבינלאומית.
"לא משנה איך אנחנו פועלים, העולם תמיד מגנה אותנו", טען. "השאלה צריכה להיות שאלת הצורך המבצעי. מה יגרום להורדת הטרור וחיסול ארגוני הטרור".
לדבריו, כל פעולה המשרתת את המטרה הזאת היא לגיטימית בעיניו, גם כאשר היא כרוכה בהרס מבנים או בפגיעה בנפש.
"העולם בוחן אותנו באמות מידה לא רלוונטיות ללחימה בטרור", הוסיף. "מי שרוצה לנצח בבית המשפט בהאג לא ינצח את הטרור בחברון, ומי שרוצה לנצח בחברון לא ינצח בהאג, והשאלה כעת היא איפה אנחנו רוצים להכריע, בהאג או בחברון וביהודה ושומרון בכלל".
את הגישה שהוא מבקש לראות ביהודה ושומרון קושר בוסקילה לפעולות צה"ל ברצועת עזה ובדרום לבנון. לדבריו, המלחמה הביאה לשינוי באופן שבו ישראל מתמודדת עם אזורים שמהם נשקף איום ביטחוני, תוך התמקדות לא רק במבצעי התקיפות אלא גם בתשתיות המאפשרות את פעילותם.
"מה שעשינו בעזה ומה שאנחנו עושים בדרום לבנון זה על פי הרעיון המסדר של הסרת המאיים ולא רק את האיום", אמר. "ומה שעובד בעזה ובדרום לבנון צריך להיות גם ביהודה ושומרון".
בוסקילה טען כי הרס תשתיות באזורים שמהם פעלו ארגוני טרור נועד להרחיק את האיום מגבולות ישראל ולמנוע את האפשרות להשתמש באותם מקומות להיערכות לפיגועים נוספים. לדבריו, גם חיזבאללה השתמש בתשתיות אזרחיות לצורך פעילות טרור, ולכן הוא רואה בפגיעה בתשתיות הללו מרכיב חשוב בהתמודדות הביטחונית.
עם זאת, אף שהוא מזהה שינוי בתגובה לפיגוע בצומת יהודה, בוסקילה אינו ממהר לקבוע שמדובר במדיניות חדשה שכבר התקבלה. לדבריו, העובדה שהממשלה הנוכחית לא נקטה בעבר צעדים דומים מעוררת שאלה באשר למניעים ולמידת ההתמדה הצפויה בהמשך.
"יש כאן פעולה שהיא צעד ראשון לקראת שינוי", אמר. "השאלה היא אם זה מס בחירות שאחריו לא נראה פעולות כאלה. הרי גם בממשלה הנוכחית לא נהגו כך קודם. האם זה אירוע בחירות או שיש כאן הבנה ביטחונית חדשה לגבי מה מניע את הטרור".
הוא קשר את האפשרות להמשך המדיניות גם להרכבה של הממשלה הבאה. בהמשך הריאיון הציג עמדה פוליטית נחרצת נגד השתתפותן של מפלגות ערביות בקואליציה, וטען כי ממשלה הנשענת עליהן תתקשה, לדעתו, לאשר פעולות ביטחוניות מהסוג שהוא מבקש לקדם.
"זה תלוי גם במי תהיה הממשלה הבאה", אמר. הוא טען כי השתתפות של מפלגה ערבית בהקמת הממשלה תמנע, לשיטתו, נקיטת צעדים נגד גורמים ערביים גם כאשר קיים צורך מבצעי. מדובר בהערכה פוליטית של בוסקילה, ולא בעובדה שניתן להסיק ממנה כיצד יפעלו מפלגות או ממשלות בעתיד.
לדבריו, החשש שהוא מציג נוגע לא רק לפעילות נגד טרור, אלא גם להתמודדות עם פשיעה ולשמירה על הביטחון האישי. הוא טען כי שותפות של מפלגות ערביות בשלטון עלולה להגביל את יכולתה של הממשלה לפעול בתחומים הללו, והגדיר זאת כ"סכנה אמיתית וברורה לכל אזרח באשר הוא".