שר האוצר ויו"ר מפלגת הציונות הדתית, בצלאל סמוטריץ', חושף כי ישראל נערכת למערכה צבאית כוללת ביהודה ושומרון, שתכליתה לפרק את הרשות הפלסטינית מנשקה ולמנוע התפתחות של איום ביטחוני נרחב על ערי ישראל.
בריאיון באולפן ערוץ 7 בירושלים, ימים ספורים לפני הבחירות, מציג סמוטריץ' את המהלך כאחד האתגרים המרכזיים של הממשלה הבאה ומזהיר מפני האפשרות שאירועי שבעה באוקטובר יחזרו, הפעם במרכזי האוכלוסייה בישראל.
"אנחנו זקוקים למערכה צבאית כוללת ביהודה ושומרון, שתפרק את הרשות, שתפרק את כל הנשק. אנחנו נערכים לדבר הזה", אמר סמוטריץ'. לדבריו, מדובר במהלך שהממשלה הבאה תידרש להוציא לפועל כדי למנוע התפתחות של איום דומה לזה שהתממש בגבול רצועת עזה. הוא הזהיר מפני תרחיש שבו פיגועים רחבי היקף יכוונו לעבר כפר סבא, רעננה, נתניה, באר שבע, תל אביב ופתח תקווה.
בהתייחסו לפיגוע הקשה שאירע ביום שישי בצומת יהודה, שאליו הגיע גם הוא, אמר סמוטריץ' כי התגובה הישראלית מלמדת על שינוי באופן הטיפול באיומים ביהודה ושומרון. לדבריו, לצד הפעילות נגד המחבלים עצמם, נדרשת פעולה רחבה נגד התשתיות והמרחבים המאפשרים את פעילותם. "אנחנו נידרש למערכה צבאית כוללת, לחימה ביהודה ושומרון, כשאנחנו מטפלים בשטח, הורגים את המחבלים, אוספים את כל הנשק והופכים את המרחב הזה למרחב שבטוח לחיות בו", אמר.
סמוטריץ' פירט את הפעולות שננקטו בעקבות הפיגוע וטען כי כבר בסוף השבוע החלו לקום שש חוות באזור, לצד קידום העלייה לקרקע של שני יישובים נוספים שעל הקמתם התקבלה החלטה בעבר. הוא תיאר גם את פעולות ההריסה שבוצעו בשטח, בהשתתפות כלי הנדסה של המינהל האזרחי. "תוך ארבע שעות הבאגרים של המינהל האזרחי בשטח הורסים בתים עם ארבע, חמש ושש קומות, משטחים, מייצרים ממש חישוף של כל המרחב", אמר.
לדבריו, בעקבות הפיגוע מתבצע גם מיפוי של עמדות צה"ל, במטרה לבחון היכן נדרש חישוף נוסף של השטח ולמנוע אפשרות של ניצול נקודות תורפה לפגיעה בחיילים. סמוטריץ' הציג את מהירות התגובה כתוצאה של עבודה ממושכת לשינוי מערכות התכנון והביצוע ביהודה ושומרון. "להגיע למצב שתוך ארבע שעות אנחנו עושים כבר מיום שישי, אחרי ההיתקלות הקשה, זה עבודה של ארבע שנים שבונה מערכת", הסביר.
השר קשר את הפעילות הביטחונית למדיניות ההתיישבות שהוביל בשנים האחרונות, וטען כי ממשלת שמאל עלולה לבטל חלק ניכר מן השינויים שנעשו. הוא תקף את גדי איזנקוט, שלדבריו מתכוון לעצור את הבנייה באזור E1 ולפרק את מינהלת ההתיישבות. סמוטריץ' הזהיר כי ביטול מהלכי האזרוח שקידם יחזיר את תושבי יהודה ושומרון למצב שבו ניהול ענייניהם האזרחיים מתבצע במסגרת הממשל הצבאי.
בהקשר זה התייחס גם למכרז הבנייה באזור E1, שלדבריו כבר אושר והיה אמור להתקדם בשבוע שקדם לריאיון. סמוטריץ' טען כי פתיחת מעטפות המכרז עוכבה בעקבות הליכים משפטיים עד לאחר הבחירות, והאשים את מערכת המשפט בניסיון להשפיע על האפשרות לקדם את הבנייה. "אני אישרתי את התכנון, אני אישרתי את המכרז", אמר, והוסיף כי העיכוב עלול לאפשר לממשלה אחרת לעצור את המהלך. את טענותיו בדבר מניעי העיכוב הציג כהערכתו הפוליטית.
לשאלה אם קידום הבנייה באזור E1 עלול להביא להחרפת הלחצים הבינלאומיים על ישראל, השיב סמוטריץ' כי הוא מודע ללחצים ואף מעריך שיתגברו, אך אינו סבור שהם צריכים להביא לעצירת המהלכים. כדוגמה הזכיר את החששות שהושמעו בעבר מפני שינויים במערת המכפלה ואת הפעולות שקידם שם, ובהן עבודות קירוי וקידום מיזוג. לדבריו, גם במקרים אלה הושמעו אזהרות מפני תגובות חריפות, אך הוא בחר להתקדם.
"יש לחצים בינלאומיים, ואני אגלה לך סוד, הם הולכים להתגבר", אמר. "אני לא חושב שהולכים לסנקציות ברמות כאלה, אבל הולכים להתגבר הלחצים. וצריך מערכה דיפלומטית חכמה, ממש כמו יעקב אבינו, דורון, תפילה ומלחמה".
סמוטריץ' הוסיף כי ישראל צריכה לחזק את מעמדה הבינלאומי באמצעות יתרונותיה הטכנולוגיים והביטחוניים. הוא מנה את תחומי הבינה המלאכותית, המחשוב הקוונטי, הסייבר והתעשיות הביטחוניות כתחומים שבהם על ישראל להוביל, כדי שמדינות אחרות יהיו מעוניינות בשיתוף פעולה עימה. לדבריו, לצד הפעילות המדינית וההסברתית, חוסנה הכלכלי של ישראל הוא מרכיב מרכזי ביכולתה לעמוד בלחצים.
בהתייחסו לאמירות ראש הממשלה בנוגע לאפשרות של שימוש במטבעות דיגיטליים, אמר סמוטריץ' כי אינו רואה בכך כיוון שאליו צועדת הממשלה. "ראש הממשלה כבר הבהיר את זה, אני לא כל כך מבין את האמירה הזאת, אנחנו לא הולכים למקום הזה", אמר. הוא הצביע על מצב השקל, שוק ההון, ההייטק וההשקעות הזרות כביטוי לחוסנה של הכלכלה הישראלית, גם לאחר שנות המלחמה. מדובר בהערכתו של שר האוצר את מצב המשק.
לצד העיסוק בביטחון ובכלכלה, חלק מרכזי בריאיון הוקדש למערכת הבחירות הקרובה ולחשש של סמוטריץ' מאובדן קולות במחנה הימין. השר תקף בחריפות את החלטתו של עופר וינטר להתמודד בנפרד, וטען כי הסקרים אינם מעניקים למפלגתו סיכוי בטוח לעבור את אחוז החסימה. לדבריו, בשבעה מתוך תשעה סקרים שנערכו בסוף השבוע לא עברה מפלגתו של וינטר את אחוז החסימה.
כדי להמחיש את הסיכון, השתמש סמוטריץ' בדימוי חריף: "יש לי כאן עכשיו על השולחן תשעה בקבוקים, שניים מיץ, שבעה רעל. אתה לוקח סיכון? מי לוקח סיכון על הדבר הזה?". הוא טען כי הימור אלקטורלי כזה עלול להביא לאובדן הרוב של המחנה הלאומי ולהקמת ממשלה שתפעל בניגוד לעמדותיו בסוגיות הביטחון, ההתיישבות, מערכת המשפט והזהות היהודית של המדינה.
סמוטריץ' התייחס גם להודעתו של הרב אלי סדן, ראש מוסדות בני דוד בעלי, שהותיר בידי הציבור את האפשרות להצביע לווינטר. "אני מעריך מאוד את הרב אלי, וזה מאוד כואב לי", אמר. לדבריו, הוא מבין את הביקורת הקיימת בציבור הציונות הדתית על הממשלה, ובייחוד את הכעס סביב סוגיית גיוס החרדים, אך סבור שאין בכך הצדקה לסיכון של אובדן קולות.
"אני יכול להבין את הביקורת, ואני יכול להבין את הכאב. כואב על נושא הגיוס וכואב על נושא החרדים. אנחנו לא מושלמים", הודה. עם זאת, הדגיש כי גם אם וינטר יצליח להיכנס לכנסת עם ארבעה מנדטים, התוצאה תהיה עדיין ממשלה בראשות נתניהו ובהשתתפות החרדים, ולכן אינו רואה הצדקה להסתכן באובדן קולות בדרך.
סמוטריץ' חשף כי נעשו ניסיונות להגיע להסדר שיאפשר לווינטר להתמודד במסגרת קיימת. לדבריו, הוצע לו להצטרף לרשימת הציונות הדתית, להתמודד במסגרת הליכוד ואף להשתלב בהסדר משותף בין שתי המפלגות, שיאפשר לו להקים סיעה עצמאית לאחר הבחירות. "הצענו לעופר לרוץ איתי, הצענו לעופר לרוץ עם הליכוד, הצענו לעופר לרוץ חצי-חצי, חצי איתנו, חצי עם הליכוד, ולהתפצל יום אחרי הבחירות", אמר.
לדבריו, דחיית ההצעות היא חוסר אחריות. "זה אחד שיושב בתא, הוא קודח חור בתא שלו של הספינה ומטביע את כל הספינה", אמר. סמוטריץ' הוסיף כי גם אם וינטר יעבור בסופו של דבר את אחוז החסימה, הדבר לא יהפוך את ההחלטה להתמודד בנפרד לאחראית, משום שהסיכון היה קיים בעת קבלתה.
השר השווה את המצב לבחירות 1992, שבהן, לדבריו, אובדן קולות למפלגות ימין שלא עברו את אחוז החסימה סייע להקמת ממשלת יצחק רבין. הוא הציג את הסכמי אוסלו כדוגמה למחיר ארוך הטווח של פיצול פוליטי במחנה הימין, והזהיר את אנשי המפלגות הקטנות מפני האפשרות שיישאו באחריות לתוצאה דומה.
"אני ממש מפציר בהם, קחו אחריות", אמר. את ביקורתו הפנה גם לאנשי מפלגת נועם, שלדבריו אינם מציגים סיכוי ממשי לעבור את אחוז החסימה. כאשר נשאל על מצביעים הסומכים על כך שמפלגתם תצליח להיכנס לכנסת בדרך נס, השיב בהלצה כי אם הם ממילא סומכים על נס, מוטב שיצביעו למפלגה אחרת ויתפללו שהפתק ישתנה בתוך הקלפי. מיד לאחר מכן הבהיר כי בעיניו מדובר בעניין רציני הנוגע לעתיד המדינה.
אחת הסוגיות שבהן נדרש סמוטריץ' להתמודד עם ביקורת מתוך ציבור בוחריו היא גיוס החרדים. המראיין הציג בפניו את התסכול של משפחות בציונות הדתית, שחלק מבניהן שירתו מאות ימי מילואים במהלך המלחמה, לנוכח המשך הפטור מגיוס של צעירים חרדים. סמוטריץ' השיב כי הוא מכיר את הכאב מקרוב, והזכיר כי שני בניו התגייסו לשירות קרבי במהלך המלחמה, אחד מהם נפצע קשה ועודנו בתהליך שיקום, וכי איבד בן דוד במלחמה.
"הכאב הוא כאב אדיר", אמר, אך הוסיף כי בעיניו הכאב אינו תחליף לתוכנית פעולה. לדבריו, שינוי דפוסי הגיוס בחברה החרדית מחייב עבודה ממושכת, הכוללת שינוי חברתי, יצירת מסלולי שירות מותאמים ובניית מסגרות שיאפשרו לצעירים חרדים להשתלב בצבא ובהמשך גם בשוק העבודה.
בהקשר זה הציג סמוטריץ' טענה משמעותית בנוגע למשא ומתן על חוק הגיוס. לדבריו, הנציגים החרדים הסכימו למתווה שיכלול יעד של גיוס מחצית מכל מחזור בתוך חמש שנים, לצד סנקציות כלכליות במקרה של אי־עמידה ביעדים.
"הם הסכימו, בוודאי, הם הסכימו", השיב כשנשאל אם המתווה כולל סנקציות כלכליות. הוא פירט כי לפי ההסכמות שעליהן דיבר, אם שיעורי הגיוס לא יגיעו ל־95 אחוזים מן היעד שנקבע, יישללו הטבות בתחומי הארנונה, המעונות, הדיור והתחבורה הציבורית.
הוא הדגיש כי מבחינתו לא די בהסכמה שקטה של המפלגות החרדיות למתווה, אלא נדרשת תמיכה גלויה שלהן בחקיקה. לדבריו, הוא התעקש שנציגיהן ייכנסו למליאת הכנסת ויצביעו בעצמם בעד החוק, ולא יאפשרו לאחרים להעביר אותו בשמם.
"אני אמרתי, אין דבר כזה, הם מצביעים בעד, והם נותנים לגיטימציה", הסביר. לדבריו, להצבעה כזאת תהיה משמעות גם בתוך החברה החרדית, משום שהיא תעניק לגיטימציה לצעיר חרדי שאינו לומד תורה להתגייס לצה"ל.
השר הוסיף כי שילוב חרדים בצבא מחייב בניית מערכת רחבה יותר ממסלולי הגיוס עצמם. הוא הזכיר את הצורך במכינות, במסגרות שירות ובפתרונות קהילתיים למשפחות המתגייסים, לרבות מגורים, מוסדות חינוך ותנועות נוער. לדבריו, המטרה היא ליצור מסלול שיאפשר למתגייס החרדי לשמור על אורח חייו ולהשתלב בשירות משמעותי.
"אנחנו נחושים ליצור שינוי, והשינוי הזה יבוא בתהליך, כי צריך לשנות פה סוציולוגיה ואידיאולוגיה, וזה לא קורה ברגע", אמר. הוא הבטיח לפעול בנושא באותה שיטת עבודה שלדבריו הובילה לשינויים בהתיישבות ביהודה ושומרון.
בהמשך הריאיון התייחס סמוטריץ' גם למתיחות בתוך המחנה הלאומי, ובייחוד לקמפיין שמנהל השר איתמר בן גביר. הוא דחה את הטענה שלפיה נתניהו מתכוון להותיר את בן גביר מחוץ לקואליציה ולהעדיף שותפות עם גדי איזנקוט, והזכיר כי ראש הממשלה הצהיר על מחויבותו למפלגות הקואליציה הנוכחית.
עם זאת, סמוטריץ' מתח ביקורת על האופן שבו בן גביר מנהל את מערכת הבחירות. לדבריו, במקום להשקיע את המאמצים בהגדלת כוחו הכולל של המחנה הלאומי, הקמפיין מתמקד בהעברת קולות בין מפלגות שכבר משתייכות לאותו גוש.
"מה איתמר עושה? כל הקמפיין שלו זה איך הוא לוקח עוד איזה מנדט לראש הממשלה, לליכוד, או איזה חצי מנדט לנו", אמר. לדבריו, "מה שיציל את מדינת ישראל זה לא מעבר של חצי מנדט ממפלגה למפלגה בתוך המחנה הלאומי".
סמוטריץ' סיפר כי לפני הבחירות ניסה לקדם איחוד רחב ככל האפשר של המפלגות שמימין לליכוד, בין היתר כדי למנוע מאבקים פנימיים. הוא הציג את החיבור עם משה פייגלין כדוגמה לנכונותו להתפשר למרות חילוקי דעות, וטען כי היה מעוניין בשיתוף פעולה גם עם בן גביר.
השר התייחס גם לאפשרות של הקמת ממשלת אחדות לאחר הבחירות. לדבריו, הוא אינו שולל הרחבה של הקואליציה, אך מתנה זאת בהשגת רוב ברור למחנה הלאומי. לשיטתו, רק ניצחון של גוש הימין יאפשר לצרף שותפים נוספים בלי להיות תלויים בהם לצורך הקמת הממשלה.
"מי שרוצה ממשלה רחבה, חייב להביא לניצחון המחנה הלאומי", אמר. הוא טען כי מפלגות האופוזיציה אינן מוכנות לשבת עם נתניהו, ולכן בהיעדר רוב לימין הן יעדיפו להקים ממשלה הנשענת על תמיכת מפלגות ערביות.
סמוטריץ' תקף בהקשר זה את איזנקוט, את נפתלי בנט ואת אביגדור ליברמן, וטען כי הצהרותיהם בנוגע להרכב הממשלה הבאה אינן מבטיחות שלא יסתמכו על מפלגות ערביות. הוא הזכיר את הממשלה הקודמת כדוגמה לשיתוף פעולה פוליטי שהוא מתנגד לו בחריפות.
לקראת סיום שב סמוטריץ' אל המסר המרכזי שביקש להעביר לבוחרי הימין. מבחינתו, ההכרעה בבחירות אינה נוגעת רק לחלוקת הכוח בין המפלגות, אלא ליכולת להמשיך במדיניות הביטחונית, הכלכלית וההתיישבותית של הממשלה הנוכחית. הוא קרא לבוחרים לצאת להצביע ולהימנע מתמיכה ברשימות שאין ודאות שיעברו את אחוז החסימה.
"יוצאים להצביע ולא מצביעים למי שלא עובר במאה אחוז את אחוז החסימה", אמר. "מי שיצביע למי שלא עובר ייקח על מצפונו אחר כך, שנים קדימה, את האסונות הגדולים שעלולים, חלילה, להתרגש עלינו".