צה"ל מרחיב את השימוש בבינה מלאכותית בשדה הקרב, מהתרעה על שיגורי טילים ורחפנים, דרך זיהוי תנועות אויב בגבולות ועד לאיתור מטרות וקיצור זמני תקיפה.
בפורום מיוחד שהתקיים היום (שני) בקריית התקשוב החדשה בבאר שבע, הציג הרמטכ"ל, רב-אלוף אייל זמיר, את התוכניות להעמקת השימוש בטכנולוגיה בצה"ל והזהיר כי מפקדים שלא ידעו לנצל אותה יתקשו לעמוד במשימותיהם בשדה הקרב המודרני.
הפורום התקיים בראשות הרמטכ"ל ובהשתתפות חברי פורום המטה הכללי ומפקדי חטיבות. במהלכו הוצגו למפקדים יכולות בינה מלאכותית המשולבות במערכות ההגנה וההתקפה של צה"ל, לצד שימושים בטכנולוגיה לעיבוד וניתוח מידע, לשיפור תהליכי העבודה ולהתייעלות ארגונית ומבצעית.
בצה"ל רואים בבינה המלאכותית מרכיב מרכזי בהתפתחות שדה הקרב. לפני כשנה הוקמה תחת אגף התקשוב וההגנה בסייבר חטיבת המידע והבינה המלאכותית, כחלק מתוכנית "קפיצת הדרך", שנועדה לקדם את שילוב הטכנולוגיות החדשות בפעילות הצבא.
במסגרת החטיבה פועל מכון מחקר ביטחוני לבינה מלאכותית, ראשון מסוגו, בשיתוף מפא"ת במשרד הביטחון. המכון עוסק בפיתוח פתרונות מבצעיים עבור מערכת הביטחון, תוך ביצוע מחקרים המותאמים לצורכי הצבא ושימוש בטכנולוגיות מתקדמות לאיסוף, עיבוד וניתוח נתונים.
אחד התחומים המרכזיים שבהם נעשה כיום שימוש בבינה מלאכותית הוא ההגנה מפני איומים. בצה"ל מסבירים כי המערכות מסייעות להתריע בפני כוחות הצבא והעורף על טילים ורחפני אויב, ובכך משפרות את הדיוק והיעילות של מערכות ההתרעה.
בנוסף, נעשה שימוש בטכנולוגיה לניתוח ולסיווג שברי טילים, במטרה ללמוד על מאפייניהם ולשפר את יכולות ההתרעה בעתיד.
הבינה המלאכותית משמשת גם לזיהוי איומים ותנועות של כוחות אויב לאורך גבולות המדינה, לסיווג איומים במרחב הימי ולסיוע במחקר ובחקירה של אירועי סייבר.
במקביל, בצה"ל משתמשים בבינה מלאכותית גם בתחום המודיעין. המערכות מאפשרות לעבד כמויות גדולות של מידע ממקורות שונים ולספק למפקדים תמונת מצב עדכנית ומדויקת יותר, המסייעת בקבלת החלטות ובניהול הלחימה.
אחד השימושים המרכזיים בתחום זה הוא תכנון מטרות לתקיפה. לפי צה"ל, יכולות הבינה המלאכותית מסייעות לזהות ולסווג מטרות בצורה ממוקדת, לשלב מידע ממקורות מודיעיניים שונים ולקצר את פרקי הזמן הנדרשים לתכנון תקיפות ולביצוען.
הטכנולוגיה נועדה גם לשפר את התיאום בין הכוחות ואת יכולות הפיקוד והשליטה בשדה הקרב, במיוחד במצבים שבהם צה"ל נדרש לפעול בכמה זירות במקביל.
שימוש נוסף נעשה בתחקור אירועים לאחר התרחשותם. באמצעות ניתוח מידע חזותי וקולי, מערכות הבינה המלאכותית מסייעות להפיק תובנות מבצעיות, לזהות נקודות לשיפור ולהפיק לקחים לקראת הפעילות הבאה.
לצד השימושים בשדה הקרב, צה"ל משלב בינה מלאכותית גם בתהליכים ארגוניים ולוגיסטיים.
בין היתר, הטכנולוגיה משמשת לתכנון רכש עתידי בהתאם לצרכים הצפויים, לניהול מלאי הציוד, לניצול יעיל יותר של משאבים ולשיפור תהליכי האחזקה. המטרה היא לאפשר לצבא לנהל את משאביו בצורה מדויקת יותר ולייעל את המערכות התומכות בפעילות המבצעית.
במהלך הפורום התייחס הרמטכ"ל זמיר לשינוי שמביאה הבינה המלאכותית לעולם הצבאי. "הבינה המלאכותית היא מהפכה שמשנה את פני המאה ה-21", אמר. "הטכנולוגיה מתקדמת בקצב מהיר ומשנה מחדש את צורות החשיבה והפעולה בכל התחומים. גם אופי שדה הקרב משתנה בקצב מהיר".
לדבריו, "שדה הקרב עובר בשנים האחרונות את אחד מהשינויים המהירים, העמוקים והדרמטיים ביותר בהיסטוריה הצבאית".
זמיר הדגיש כי צה"ל חייב להיות בחזית ההתפתחות הטכנולוגית כדי להתמודד עם אתגרי הביטחון: "על מנת להתמודד עם אתגרי המלחמה ולהכריע לצה"ל יש אחריות וחובה להיות מוביל עולמי בחדשנות ובהשתנות ובכלל כך בקליטה ובהטמעה של יכולות מתקדמות בבינה מלאכותית ורובוטיקה".
עם זאת, הרמטכ"ל הבהיר כי הטכנולוגיה לבדה אינה מספיקה, וכי השינוי מחייב גם חשיבה פיקודית חדשה. "חדשנות זו לא רק הטכנולוגיה. על מנת לאמץ דפוסי פעולה חדשניים נדרשת מנהיגות אמיצה ופורצת דרך, אימוץ תרבות של פתיחות שיודעת לשנות דפוסי חשיבה ולהשתנות", אמר.
בהמשך העביר מסר ישיר למפקדים: "מפקדים שלא ידעו למצות את הטכנולוגיה לטובתם לא יצליחו לעמוד במשימותיהם בשדה הקרב המודרני".
הרמטכ"ל התייחס גם לצורך להיערך למלחמה בכמה חזיתות במקביל, והסביר כי הבינה המלאכותית היא חלק מרכזי מהיכולת של צה"ל להתמודד עם אתגר כזה. "המציאות הביטחונית מחייבת אותנו להיערך להתמודדות בו-זמנית במספר זירות. הבינה המלאכותית היא מרכיב מרכזי בהיערכות הרב-זירתית שלנו, ומשפרת את יכולות המודיעין, קבלת ההחלטות והפעולה", אמר.
זמיר הזכיר את ההחלטות על הקמת זרוע חדשה לבינה מלאכותית ולכלים בלתי מאוישים, לצד הקמת חטיבת הבינה המלאכותית וחטיבת הספקטרום באגף התקשוב וההגנה בסייבר.
לדבריו, מהלכים אלה מחזקים את חופש הפעולה של צה"ל בכלל הזירות ומאפשרים לצבא לפתח יכולות מבצעיות חדשות.
אחד השינויים המשמעותיים שעליהם הצביע הרמטכ"ל הוא המעבר ללחימה משולבת של לוחמים אנושיים וכלים בלתי מאוישים. "כחלק מתפיסה מבצעית חדשנית, צה"ל יחזק ויפתח את תפיסת הלחימה המשולבת של אדם ומכונה. יחידות מאוישות יילחמו בשילוביות עם כלים בלתי מאוישים להשגת יתרון ועליונות מבצעית בשדה הקרב", אמר.
המהלכים הללו מקודמים במסגרת תוכנית בניין הכוח הרב-שנתית של צה"ל, "חושן", הכוללת הטמעת יכולות בינה מלאכותית במגוון תחומי העשייה הצבאית.
לקראת סיום דבריו התייחס זמיר גם לחשיבותה של קריית התקשוב החדשה בבאר שבע, שבה נערך הפורום, ולחזון פיתוח הנגב. "בן-גוריון אמר כי בנגב ייבחן העם בישראל, וכי זהו מאמץ שיקבע את גורלה של מדינת ישראל. היום אנחנו מגשימים את החזון הזה", אמר.
הרמטכ"ל ציין כי אגף התקשוב, אגף המודיעין, אגף הלוגיסטיקה וחיל האוויר פועלים בבאר שבע כחלק ממימוש החזון. "עתידו של צה"ל ועתידו של הנגב כרוכים זה בזה", סיכם זמיר.
