יהודה טור, ממייסדי גבעון החדשה, חוזר לימי ההתיישבות הראשונים ומשחזר את השתלשלות האירועים שהובילה להקמת היישוב.
הראיון מתקיים במסגרת מיזם "תיעוד ותיקי ומייסדי ההתיישבות" - יוזמה של משרד המורשת והמועצה לשימור אתרי מורשת בישראל.
מטרת המיזם, הכולל מאות ראיונות, היא לתעד את פרקי הקמת ההתיישבות בחבלי הארץ השונים ולשמר את סיפורי הראשונים לדורות הבאים. מיזם התיעוד נערך בבקעת הירדן, יהודה, שומרון, בנימין, הגולן והגליל על ידי מורדי קרשנר ונעם דמסקי.
לדבריו, תחילת הדרך הייתה במחנה גבעון, שבו התגוררו המשפחות לפני שהוקם היישוב במקומו הנוכחי. "גרנו במחנה גבעון. בשלב מסוים, ההתנחלות כבר הפכה גדולה יותר, באו עוד הרבה משפחות, והיישוב התפלג לשתי קבוצות", סיפר טור.
המחלוקת בין הקבוצות עסקה ברצון להקים יישוב קהילתי. בעוד שחלק מהמתיישבים ביקשו לפנות לכיוון אחר, טור וחבריו היו נחושים להקים יישוב בעל אופי קהילתי.
הפיצול הוביל את שתי הקבוצות למסלולים נפרדים. אחת מהן הקימה את גבעת זאב, ואילו הקבוצה שאליה השתייך טור החלה לחפש מקום מתאים להתיישבות משלה.
החיפושים לא נשאו פרי בתחילה. המתיישבים בחנו אפשרות להקים את היישוב באזור נבי סמואל, אך הניסיון לא צלח. לאחר מכן, בדקו גם גבעה באזור בית חורון, וגם שם לא הצליחו לממש את תוכניתם.
רק בהמשך, הגיעו לאדמות שעליהן הוקמה לימים גבעון החדשה. לדבריו של טור, הבדיקה העלתה כי מדובר בקרקעות שנרכשו בידי יהודים כ-150 שנה קודם לכן, באמצעות עמותה שנקראה "ישראל רמה".
גילוי הקרקעות לא הביא לסיומו של תהליך החיפוש. חברי הקבוצה נדרשו לברר היכן בדיוק נמצאות האדמות ומהם גבולות השטח שנרכש בעבר, כדי שיוכלו לקבוע היכן להקים את היישוב.
לשם כך, החלו כמה מהמתיישבים לבדוק את גבולות החלקות ולחקור את מיקומן. טור תיאר תהליך של איתור וזיהוי הקרקעות, שנועד לאפשר לקבוצה להתיישב דווקא בשטחים שלטענתה היו בבעלות יהודית.
במהלך הבדיקות, נתקלו המתיישבים גם במחלוקת הנוגעת לשימוש בקרקע. לדברי טור, בכפר השכן התגורר אדם בשם סברי, שהכיר היטב את מיקומן של האדמות היהודיות באזור.
"היה בכפר השכן ערבי בשם סברי, שידע בדיוק היכן האדמות של היהודים באזור. הוא אמר לעצמו 'מי יוכל לגלות בכלל איפה השטח של היהודים', ובנה עוד בית על האדמות שלנו", סיפר.
לאחר עבודת האיתור והבירור, החליטו חברי הקבוצה כי מצאו את המקום שבו יבנו את יישובם. הצעד הראשון היה הקמת נוכחות בשטח. טור מספר כי המתיישבים קיבלו מהצבא שני אוהלים, שאותם הקימו על הגבעה כדי לשמור עליה ולהתחיל את ההתיישבות.
לצפייה בראיון המלא:
לחצו כאן וצפו בפרוייקט הראיונות המלא "הראשונים"