שגריר ישראל בארצות הברית, יחיאל לייטר, נשא דברים בכינוס השלוחים העולמי של חב"ד, ושיתף את אלפי המשתתפים בהתמודדות האישית של משפחתו בעקבות נפילת בנו הבכור, משה ידידיה, בקרב ואשפוזו של בנו השני, נריה. בנאומו התייחס גם לאנטישמיות בארצות הברית, לאיומים על קיומה של ישראל ולצורך בחיזוק הזהות היהודית.
"אני מודה לכם על התפילות למען בני, נריה בן חנה. אני מגיע אליכם ישירות מבית החולים שערי צדק. נחתתי הבוקר, לאחר שביליתי את השבוע האחרון ליד מיטתו. אני יכול לראות במציאות שהתפילות מתחילות להשפיע. אז בבקשה, המשיכו להתפלל", אמר לייטר. הוא תיאר את ההתמודדות עם אשפוזו של נריה במקביל להכנות לאזכרת בנו שנפל: "זה היה שבוע קשה. הייתי צריך לתכנן את האזכרה לבני הבכור, משה ידידיה, בזמן שטיפלתי בבני השני".
השגריר סיפר כי לפני כניסתו לרצועת עזה העביר משה ידידיה מסר לחיילים שהתכוננו ללחימה. "הוא אמר שהדבר החשוב ביותר שצריך לעשות כשנכנסים לשדה הקרב הוא להמשיך לשאול את עצמך: איפה אני, איפה החברים שלי ואיפה האויב?". לייטר הסביר כי בעיניו מדובר בעיקרון שצריך להנחות גם את העם היהודי בהתמודדות עם האיומים הניצבים בפניו: "במציאות שלנו אנחנו צריכים לשאול כל הזמן מי אנחנו, מי החברים שלנו ומי האויבים שלנו. אבל המגפה של הדור שלנו היא ששכחנו כיצד לזהות את האויב".
בהתייחסו לאנטישמיות ולשינויים שחלו בביטוייה לאורך השנים, אמר: "אנטישמיות אינה דבר אחיד. היא לא מורכבת ממרכיב אחד. זה נגיף שעובר מוטציות". במהלך הנאום חשף לייטר גם את הנסיבות החריגות שהובילו להגשת כתב האמנתו לנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ זמן קצר לאחר כניסתו לתפקיד השגריר, ב-27 בינואר 2025.
לדבריו, ביום הראשון לעבודתו בשגרירות התקשר אליו ראש הממשלה בנימין נתניהו והודיע לו כי הוזמן לפגישה בבית הלבן כבר בשבוע שלאחר מכן. "ראש הממשלה התקשר ואמר לי: 'בדיוק סיימתי שיחה עם הנשיא טראמפ. הוא הזמין אותי לבית הלבן. אני מגיע בשבוע הבא'. אמרתי לו: 'זו איזו בדיחה? רק עכשיו הגעתי לכאן'".
לייטר הסביר כי כדי להשתתף בפגישה בחדר הסגלגל היה עליו להגיש תחילה את כתב האמנה לנשיא, הליך שנמשך בדרך כלל כחודשיים. בשל לוח הזמנים הצפוף פנה למזכיר המדינה האמריקני מרקו רוביו בבקשה להקדים את הטקס. "התקשרתי למזכיר המדינה רוביו ואמרתי לו: 'אנחנו חייבים לעשות משהו. ראש הממשלה מגיע'. המזכיר אמר: 'אין בעיה. תכין לי מכתב ונדאג להקדים את הביקור שלך בחדר הסגלגל. תגיע בבוקר, ראש הממשלה יגיע אחר הצהריים, ואז תיכנס איתו'".
לאחר שאנשי השגרירות הכינו את המכתב, החליט לייטר להעניק לו משמעות אישית והיסטורית. הוא סיפר כי אביו נמלט מווינה בשנת 1938 והגיע לארצות הברית כפליט בן שמונה, כשברשותו פרוסת לחם ומטבע של רבע דולר בלבד. "רציתי שהמכתב יהיה בעל משמעות. חשבתי וביקשתי סייעתא דשמיא, ופתחתי אותו במשפט אחד: 'אני מייצג את העם הילידי של ארץ ישראל'. נקודה". השגריר הדגיש כי על נציגי ישראל בעולם להציג בביטחון את הקשר ההיסטורי בין העם היהודי לארץ ישראל, מבלי להתנצל על זכויותיו.
בהמשך הזהיר לייטר כי האיום הניצב כיום בפני ישראל חורג ממחלוקות על גבולות ושטחים, ונוגע לעצם קיומה של המדינה. "הסוגיה היום אינה יהודה ושומרון. הסוגיה היום אינה הגולן, אינה עזה ואינה ירושלים. מה שמונח היום על הכף הוא עצם קיומה של ישראל. לא פחות מכך. זו אינה שאלה של פשרה טריטוריאלית".
לדבריו, ההפגנות האנטי-ישראליות שהתקיימו בארצות הברית מיד לאחר מתקפת הטרור של חמאס ב-7 באוקטובר המחישו את חומרת האיום. "כאשר ב-8 באוקטובר עשרות אלפי אנשים בארצות הברית, לא במזרח התיכון ולא באירופה, אלא ממש כאן, יצאו לרחובות, לקמפוסים ולבירות המדינות וצעקו 'מהנהר ועד הים', המשמעות אינה ויתור על חברון. המשמעות היא השמדת העם היהודי בארץ ישראל".
לייטר מתח ביקורת גם על הגישה שלפיה ניתן להיאבק באנטישמיות באמצעות הדגשת סבלו ההיסטורי של העם היהודי בלבד. "ללמד שהיהודים הם קורבנות זה לא מה שישאיר אותנו בחיים", אמר. בהמשך שיתף את הנוכחים בפרטי פגישה שקיים עם עורכי העיתון "ניו יורק טיימס", שבה התעמת עמם על האשמות נגד ישראל בדבר רצח עם והרעבה מכוונת של תושבי רצועת עזה.
"הצגתי להם עובדות. אמרתי להם כמה משאיות סיוע הומניטרי נכנסות מדי יום. הסברתי איך אנחנו מסכנים את חיי החיילים שלנו כדי לא לפגוע בחייהם של בלתי מעורבים בצד השני. אני הצגתי עובדות, והם הציגו רגשות". השגריר התייחס גם לפרסום תצלומו של ילד פלסטיני כחוש בעמוד הראשון של העיתון, וטען כי העורכים לא הציגו את המידע הרפואי שהיה נחוץ להבנת מצבו של הילד.
"זו לא הצגה לא נכונה של הדברים. זו עלילת דם", אמר לייטר והזהיר מפני ההשלכות האפשריות של ההאשמות המופנות כלפי ישראל: "תבינו בבקשה, זו עלילת דם. ועלילת דם תגבה חיי אדם. הסיבה שהם מאשימים אותנו ברצח עם היא כדי להכין את רצח העם הבא, נגדנו". הוא קרא לשלוחי חב"ד לפעול נגד שלילת הלגיטימיות של ישראל ולחזק את תחושת הזהות היהודית בקהילות שבהן הם פועלים: "אנחנו נלחמים בזה בכך שאנחנו יודעים מי אנחנו. אנחנו נלחמים בזה בכך שאנחנו יודעים מי החברים שלנו. ואנחנו נלחמים בזה בכך שאנחנו יודעים מי האויב, מזהים אותו כאויב וקוראים לו בשמו".
לקראת סיום הנאום חזר השגריר לזכר בנו משה ידידיה, וסיפר על שיחה שקיימו לאחר שבנו השלים אימון צבאי קשה, שכלל מסע ממושך עם ציוד כבד. כאשר שאל אותו כיצד הצליח לעמוד במאמץ, השיב הבן כי הוא שואב כוח מן הדורות שקדמו לו: "אני מוסיף על כתפיי את התקוות, התפילות והחלומות של סבא וסבתא שלי. ואז אני מסוגל לשאת כל משקל על הגב".
לייטר חתם את דבריו בפנייה לשלוחי חב"ד, שבה שילב את המסר של בנו עם תורתו של הרבי מליובאוויטש וקרא להם להרחיב את פעילותם למען העם היהודי: "ועכשיו אני מבקש מכל השגרירים שנמצאים בחדר הזה, מכובדיי, תוסיפו עוד. תוסיפו עוד קצת. אתם דואגים לכל הדורות שחיכו ליום הזה, ושכעת ניצבים שוב מול איומים, כפי שהיה לאורך כל ההיסטוריה שלנו".