התובעים הכלליים של 13 מדינות בארצות הברית שיגרו מכתב חריף לשגרירי בריטניה והולנד בוושינגטון, בדרישה לבטל את הסנקציות שהטילו או מתכננות להטיל המדינות על פעילות כלכלית ביישובים ישראליים ביהודה ושומרון, במזרח ירושלים וברמת הגולן.
במכתב טענו התובעים כי הסנקציות מהוות ניסיון פסול להתערב במדיניות הפנים של ישראל, פוגעות בריבונותה ועלולות לגרום נזק כלכלי משמעותי לחברות ולאזרחים אמריקנים.
על המכתב חתומים התובעים הכלליים של איווה, אלבמה, ארקנסו, פלורידה, ג'ורג'יה, קנזס, לואיזיאנה, מיסיסיפי, מיזורי, מונטנה, אוהיו, אוקלהומה ודרום קרוליינה.
המכתב נשלח לשגרירת הולנד בארצות הברית, בירגיטה טזלאאר, ולשגריר בריטניה, כריסטיאן טרנר, בהובלת התובעת הכללית של איווה, ברנה בירד.
התובעים טענו כי המדיניות של שתי המדינות האירופיות מנוגדת לעקרונות הריבונות שהן עצמן מבקשות להגן עליהם. לדבריהם, בריטניה והולנד לא היו מסכימות להתערבות דומה בענייניהן הפנימיים מצד מדינות אחרות.
בהמשך מתחו ביקורת גם על מדיניות האיחוד האירופי, וטענו כי רגולציות אירופיות נוספות מבקשות להחיל כללים על פעילות עסקית המתבצעת מחוץ לגבולות האיחוד, תוך פגיעה במסחר הבינלאומי ובריבונותן של מדינות אחרות.
חלק מרכזי במכתב הוקדש להשלכות האפשריות של הסנקציות על חברות אמריקניות.
לטענת התובעים, חברות שייאלצו להחרים פעילות עסקית בישראל עלולות להיקלע לסתירה בין דרישותיהן של בריטניה והולנד לבין הוראות החוק האמריקני האוסרות סוגים מסוימים של השתתפות בחרמות זרים.
כתוצאה מכך, הזהירו, חברות אמריקניות עלולות להימנע מאספקת מוצרים, שירותים וטכנולוגיות לשתי המדינות האירופיות, באופן שיפגע גם באזרחיהן.
התובעים הוסיפו כי הפגיעה האפשרית בחברות הפועלות במדינותיהם עשויה להצדיק נקיטת צעדים מכוח דיני הסחר של ארצות הברית, והבהירו כי הם שומרים לעצמם את הזכות לפעול בנושא אם הסנקציות יימשכו.
עוד ציינו כי במדינות רבות בארצות הברית קיימים חוקים המגבילים התקשרויות ממשלתיות עם חברות המחרימות את ישראל, או מחייבים משיכת השקעות ציבוריות מחברות כאלה.
לפיכך, לטענתם, הסנקציות עלולות להביא לכך שחברות בריטיות והולנדיות יאבדו אפשרויות להתקשר בחוזים עם רשויות ממשלתיות בארצות הברית או לקבל השקעות מכספי ציבור.
בהמשך המכתב החריפו התובעים את הביקורת וטענו כי הסנקציות מקדמות בפועל מטרות מדיניות של ארגוני הטרור חמאס וחיזבאללה.
לדבריהם, אף שאין משמעות הדבר שבריטניה והולנד מזדהות עם ארגוני הטרור, המדיניות שהן מקדמות עלולה להעניק לגיטימציה למטרות שאותם ארגונים מבקשים להשיג באמצעות אלימות.
התובעים הדגישו כי חמאס וחיזבאללה אינם שותפים לערכים הדמוקרטיים של המדינות האירופיות, ולכן אין מקום לקדם מדיניות שלטענתם משרתת את יעדיהם.
בסיום המכתב קראו לבריטניה ולהולנד לבטל את הסנקציות שכבר הוטלו או לעצור את יישומן של סנקציות מתוכננות נגד ישראל או חלקים ממנה.
התובעים הביעו תקווה ששתי המדינות יצטרפו לעמדתן במאבק בטרור ובאנטישמיות, והבהירו כי אם יימשכו הצעדים נגד ישראל, הם עשויים לבחון דרכי תגובה משפטיות וכלכליות.
ראש המועצה האזורית בנימין ויו"ר מועצת יש"ע, ישראל גנץ, הגיב: "אני מברך את שלושה עשר התובעים הכלליים הרפובליקנים בארה"ב על דרישתם מבריטניה לבטל את הסנקציות. הם רואים את המציאות בשטח ומבינים שהסנקציות מקדמות את מטרותיהם של ארגוני הטרור ופוגעות גם בעסקים אמריקאיים".
הוא הוסיף: "בריטניה אינה יכולה לדרוש הכרה בריבונותה על איים בקצה העולם, ובאותה נשימה להעניש יהודים על בניית בתים בלב מולדתם. נמשיך לפעול בנחישות לביטול הסנקציות ולחיזוק ההתיישבות ביהודה ושומרון".