היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, אינה נענית להצעת שופטי משפט נתניהו להגיע לדיון בבית המשפט כדי לקיים שיח ישיר בנוגע להתנהלות התיק ולאפשרויות לקידומו.
במהלך הדיון היום (רביעי) הבהירה התובעת יהודית תירוש כי היועמ"שית מעודכנת באופן שוטף בנעשה במשפט באמצעות צוות הפרקליטים המייצג אותה, וכי אין הצדקה לשנות את סדרי העבודה המקובלים של מערך התביעה.
לדברי תירוש, צוות התביעה מוסמך לפעול בתיק ומעביר באופן תדיר ליועמ"שית את המתרחש באולם, לרבות הערות השופטים. היא הדגישה כי כל הצעה או הערה מצד בית המשפט נבחנת בכובד ראש.
תירוש הוסיפה כי המשנה לפרקליט המדינה צפוי להשתתף בדיונים בשבועות הקרובים, והוא יהיה הנציג הבכיר ביותר של הפרקליטות באולם.
בהמשך הסבירה כי הגעתה האישית של היועמ"שית לבית המשפט, בשעה שצוות התביעה ובכירי הפרקליטות מטפלים בתיק, אינה תואמת את סדרי העבודה של מערכת התביעה בישראל.
עם זאת, תירוש הבהירה כי אם כוונת השופטים היא לקדם אפשרות של הסכמה או הסדר בתיק, דלתם של היועמ"שית ופרקליט המדינה נותרה פתוחה לשיח ישיר.
לדבריה, תשובת הפרקליטות להצעה שהעלה בעבר נשיא בית המשפט ניתנה לאחר דיונים ממושכים עם צוות התביעה. היא ציינה כי לאחר שהיועמ"שית סירבה בעבר להליך גישור, נתניהו בחר שלא להגיב לתשובה שהועברה, ולכן עמדת הפרקליטות, שאותה הגדירה כחיובית, נותרה ללא מענה.
סנגורו של נתניהו, עו"ד עמית חדד, מתח ביקורת על עמדת היועמ"שית וטען כי לבית המשפט קיימת סמכות לזמנה לדיון גם אם אינה מעוניינת להגיע מיוזמתה. "זה שהיועמ"שית לא רוצה להגיע לכאן, אפשר בהחלט לזמן אותה. אני חושב שהסמכות בהחלט קיימת", אמר חדד.
הוא הזכיר כי בית המשפט העליון זימן לאחרונה את פרקליט המדינה לדיון בפניו, וטען כי גם במשפט נתניהו עלו סוגיות בעלות חשיבות המצדיקות את הגעתה האישית של היועמ"שית. "בתיק הזה עלו דברים לא פחות חשובים ממה שקרה שם וראוי ונכון שהיא תגיע", הוסיף.
בשבוע שעבר העלו שופטי ההרכב את האפשרות שבהרב-מיארה תגיע לבית המשפט לצורך שיחה ישירה בנוגע לתיק.
סנגורו של שאול אלוביץ', עו"ד ז'ק חן, הציע לקיים את המפגש בדלתיים סגורות. השופט משה שחם השיב כי ההרכב שקל אפשרות דומה עוד קודם לכן. "ההגנה יכול להיות שהתפרצה לדלת פתוחה, כי שקלנו מהלך כזה עוד לפני", אמר שחם.
נציגת הפרקליטות הביעה הסתייגות מהרעיון וביקשה לדעת מהו הבסיס להזמנת היועמ"שית לפגישה בלתי פורמלית עם השופטים.
ראש ההרכב, השופטת רבקה פרידמן-פלדמן, השיבה כי משפט נתניהו מתאפיין ממילא במצבים חריגים. "יש כאן הרבה דברים במשפט הזה שהם לא רגילים", אמרה.
השופט שחם הבהיר כי אין מדובר בהכרח בשאלה של סמכות פורמלית, אלא בניסיון לבחון כיצד ניתן לקדם את ההליך לנוכח ההתפתחויות במשפט. "זה לא עניין של סמכות פורמאלית, זה עניין של שיקול דעת. ניסיון לראות איך מתקדמים בסיטואציה שיש כאן", הסביר.
לדבריו, השופטים סברו כי נכון יהיה לנהל את השיח עם הגורמים הבכירים בפרקליטות באופן ישיר יותר.