יום לאחר השבעת הכנסת ה-26, שלושה חוקים מרכזיים שאישרה הכנסת היוצאת בתחומי הדת והמדינה עומדים במוקד עתירות לבג"ץ.
החוקים עוסקים בסמכויות בתי הדין הרבניים בענייני מזונות ילדים ובוררות אזרחית, וכן בהרכב האספה הבוחרת את הרבנים הראשיים ואת מועצת הרבנות הראשית.
בשניים מתוך שלושת ההליכים כבר הוציא בג"ץ צווים על תנאי, המחייבים את המדינה לנמק מדוע לא יינתן הסעד המבוקש בעתירות. בהליך השלישי נקבע דיון.
אחד החוקים העומדים לבחינה משפטית הוא חוק הבוררות בבתי הדין הדתיים, שאושר במרץ 2026. החוק מסמיך בתי דין רבניים ושרעיים לשמש כבוררים בסכסוכים אזרחיים בהתאם לדין הדתי, בתנאי שכל הצדדים הסכימו לכך בכתב ובכפוף למגבלות שנקבעו בחוק.
החקיקה הגיעה כעשרים שנה לאחר פסק דין "סימה אמיר", שבו נקבע כי בתי הדין הרבניים אינם מוסמכים לעסוק בבוררות אזרחית בהיעדר הסמכה מפורשת בחוק.
כעת, לאחר שהכנסת העניקה את ההסמכה בחקיקה, גם ההסדר החדש עומד בפני עתירה לבג"ץ.
החוק השני נוגע לסמכות בתי הדין הרבניים לדון במזונות ילדים במסגרת הליכי גירושין. בנובמבר 2025 אישרה הכנסת הוראת שעה לתקופה של שנתיים, המעגנת את סמכות בתי הדין לדון במזונות ילדים שנכרכו בתביעת גירושין. החקיקה קודמה בעקבות פסיקת בג"ץ שהגבילה את סמכותם בנושא.
תומכי החוק טוענים כי ההסדר מאפשר לרכז את הסוגיות הנלוות לגירושין בערכאה אחת, ובכך לצמצם את הצורך בניהול הליכים מקבילים. מנגד, בעתירה שהגיש ארגון "ישראל חופשית" נטען כי החוק מאפשר לכפות על אחד ההורים התדיינות בבית הדין הרבני גם ללא הסכמתו.
בנובמבר האחרון הוציא בג"ץ צו על תנאי בעתירה, וקבע כי תצהירי התשובה יוגשו עד ינואר הקרוב.
החוק השלישי עוסק בהרכב האספה הבוחרת את הרבנים הראשיים ואת מועצת הרבנות הראשית, המונה 150 חברים: 80 רבנים ו-70 נציגי ציבור.
התיקון לחוק קבע תנאי הסמכה לעשרת הרבנים שממנים הרבנים הראשיים, ובמקביל עיגן חובה לכלול לפחות 30 נשים בקרב נציגי הציבור.
העותרים נגד החוק טוענים כי תנאי ההסמכה שנקבעו מונעים מנשים להשתלב במכסת הרבנים שממנים הרבנים הראשיים, ובכך פוגעים בעיקרון השוויון. בספטמבר האחרון הוציא בג"ץ צו על תנאי גם בעתירה זו.
במכון "מרכז יכין", שהיה מעורב בגיבוש שלושת ההסדרים, רואים בעתירות חלק ממחלוקת רחבה יותר הנוגעת ליחסים בין הרשות המחוקקת לרשות השופטת.
לטענת אנשי המכון, בשלושת המקרים בחרה הכנסת להסדיר בחקיקה מפורשת סוגיות שעלו בעקבות פסיקות בתי המשפט, ולכן יש להעניק משקל מכריע להכרעת המחוקק.
במכון מדגישים כי החוקים מבטאים גם את מעמדם של בתי הדין הדתיים והרבנות הראשית כמוסדות המשתלבים בזהותה היהודית של מדינת ישראל.