נתניהו ויעקב אשר
נתניהו ויעקב אשרצילום: Chaim Goldberg/Flash90

העיתונאי והפרשן החרדי שלמה קוק, עורך השבועון "בקהילה", מעריך כי הסיכויים להצטרפות המפלגות החרדיות לממשלה בראשות גדי איזנקוט נמוכים, אך מגלה כי מאחורי הקלעים כבר הועברה ליהדות התורה הצעה להקפאת מעצרי עריקים למשך שנה, שבמהלכה יגובש מתווה גיוס חדש.

בריאיון לערוץ 7 מנתח קוק את המגעים בין המפלגות החרדיות לגוש איזנקוט, את המשבר ביחסים עם ראש הממשלה בנימין נתניהו ואת עמדתם של גדולי התורה בסוגיית הגיוס. לדבריו, גם אם המגעים לא יבשילו להקמת ממשלה, עצם קיומם כבר מעניק לציבור החרדי הישגים פוליטיים ותדמיתיים.

בפתח הריאיון נשאל קוק אם קיימת אפשרות ממשית שהמפלגות החרדיות יחברו לגוש איזנקוט. לדבריו, הסיכויים לכך אינם גבוהים, משום שהפערים בין הצדדים עמוקים במיוחד.

הוא הסביר כי גם הוויתורים המרביים שראשי גוש האופוזיציה עשויים להיות מוכנים להם אינם מגיעים לדרישות המינימום של ההנהגה החרדית.

בהקשר זה הזכיר את דבריו של יו"ר יהדות התורה, ח"כ יעקב אשר, שהציג שלושה תנאי יסוד עוד לפני פתיחתו של משא ומתן רשמי: ביטול הסנקציות והמעצרים נגד בני הישיבות והסדרת מעמדם, שמירה על עצמאות מערכת החינוך החרדית ועל תקצובה גם במוסדות שאינם מלמדים לימודי ליבה, ושמירה על הסטטוס קוו בענייני דת ומדינה.

קוק ציין כי שלושת הנושאים הללו עמדו במוקד קמפיין הבחירות של מפלגות גוש האופוזיציה. לדבריו, מפלגת הדמוקרטים נחושה לקדם רפורמות בתחומי הדת והמדינה, וגם בסוגיות החינוך והגיוס נשמעו מצד ראשי הגוש התחייבויות שקשה יהיה לסגת מהן.

לכן, להערכתו, לא ברור אם ניתן יהיה לגשר על הפערים ולהגיע להסכמות מעשיות.

לצד הספקנות באשר לסיכויי המשא ומתן, קוק מתח ביקורת על תגובת גוש נתניהו לעצם נכונותן של המפלגות החרדיות לבחון אפשרות לשיתוף פעולה עם גוש איזנקוט.

לדבריו, בשבוע האחרון ניכרת התרככות משמעותית בהתבטאויות של פוליטיקאים מגוש האופוזיציה כלפי הציבור החרדי.

קוק הפנה את תשומת הלב לכך שהמונח "השתמטות", שהיה אחד הביטויים המרכזיים בקמפיין הבחירות, כמעט נעלם מהשיח של אותם גורמים. הוא הבהיר כי חלקם ממשיכים להציג עמדות נחרצות בנושא גיוס החרדים, אך נמנעים מהשפה החריפה שאפיינה את מערכת הבחירות.

להערכתו, שינוי הטון מלמד על רצונם של ראשי גוש איזנקוט למצות את האפשרות להגיע להבנות עם החרדים.

מנגד, דווקא מגוש נתניהו נשמעות כעת ביקורות על המפלגות החרדיות בשל עצם נכונותן לנהל שיחות עם יריביו הפוליטיים. קוק תיאר זאת כמציאות כואבת, שבה מי שנחשבו לשותפים טבעיים של החרדים תוקפים אותם על בחינת חלופות פוליטיות, בעוד יריביהם מנסים לקרב אותם.

בהמשך נשאל על העובדה שבשנת 2013 היה זה נתניהו שהקים ממשלה עם יאיר לפיד ונפתלי בנט, תוך השארת המפלגות החרדיות מחוץ לקואליציה.

קוק הסכים עם ההשוואה וטען כי גם כעת, כאשר נתניהו חותר להקמת ממשלת אחדות, אין סיבה להניח שהאינטרסים החרדיים יהיו בראש סדר העדיפויות שלו במשא ומתן.

לדבריו, בהחלט ייתכן שתקום ממשלה רחבה בהשתתפות נתניהו, איזנקוט, בנט וליברמן ומפלגות נוספות, בעוד המפלגות החרדיות יישארו מחוץ לה.

הוא העריך כי נתניהו מצפה מהמפלגות החרדיות להמשיך להגן עליו פוליטית, אף שלדעתו אין ודאות שהוא עצמו יפעל באותה נחישות למען דרישותיהן.

שלמה קוק
שלמה קוקצילום: ערוץ 7

קוק הסביר כי ראשי גוש האופוזיציה ניצבים בפני דילמה פוליטית מורכבת. במהלך הבחירות התחייבו שלא לשבת עם נתניהו, הציגו קו נוקשה נגד שיתוף פעולה עם החרדים ושללו הסתמכות על המפלגות הערביות.

כעת, כדי להקים ממשלה, הם עשויים להידרש להפר לפחות אחת מהתחייבויותיהם.

להערכתו, ראשי הגוש יעדיפו לוותר על הבטחה אחת ולא על שתיים או שלוש. אם יצליחו להקים ממשלה עם החרדים ולהשאיר את נתניהו בחוץ, יוכלו להציג זאת לציבור בוחריהם כהישג משמעותי לאחר שנים של ניסיונות להחליפו.

אולם אם האפשרות הזאת לא תבשיל, קוק סבור כי הסיכוי שיסכימו לוותר גם על החרם נגד נתניהו וגם על עמדותיהם כלפי החרדים נמוך מאוד.

לדבריו, העובדה שנתניהו עצמו מקיים מגעים להקמת ממשלת אחדות הופכת את הביקורת על עצם ניהול השיחות בין יהדות התורה לגוש איזנקוט לבלתי מוצדקת.

קוק דחה גם את הטענה שהמפלגות החרדיות מפרות כעת את הברית הפוליטית עם גוש הימין. לדבריו, מבחינת ההנהגה הליטאית, הברית הזאת הסתיימה כבר לפני כחצי שנה, כאשר הרב דב לנדו הבהיר כי מבחינתו אין עוד גוש ימין מחייב.

הוא הזכיר כי עוד קודם לכן, כשנה לפני כן, נציג חסידות גור, יצחק גולדקנופף, כבר התרחק מהמסגרת הקואליציונית.

לטענת קוק, האחריות לפירוק הברית אינה מוטלת על החרדים אלא על מי שלא עמד בהתחייבויותיו כלפיהם.

בהקשר זה התייחס לטענה כי לאחר מתקפת שבעה באוקטובר לא ניתן היה לקדם חוק גיוס שיסדיר את מעמדם של בני הישיבות. קוק הזכיר כי הסוגיה עמדה על סדר היום של הכנסת עוד לפני המלחמה, וכי נתניהו דחה שוב ושוב את הטיפול בה.

הוא סיפר כי במהלך המלחמה נפגש בעצמו עם נתניהו בלשכתו, במסגרת ניסיונותיו של ראש הממשלה להשפיע באמצעות אנשי התקשורת החרדית על נציגי המפלגות ולהרגיע את הרוחות.

לדברי קוק, נתניהו הבטיח באותה פגישה כי חוק הגיוס קרוב וכי הוא היחיד שמסוגל להביא להסכמות עם גורמים בליכוד ובציונות הדתית שהתנגדו למתווה.

אלא שבפועל, לדבריו, ראש הממשלה לא הצליח לספק את ההתחייבות הזאת.

קוק הבהיר כי אין פירוש הדבר שנתניהו ביקש להכשיל את המהלך. להערכתו, ראש הממשלה היה מעוניין בהסדרת הסוגיה ובשמירה על יציבות הקואליציה, אך בסופו של דבר לא הצליח לגייס את התמיכה הנדרשת.

מנגד, לדבריו, המפלגות החרדיות שמרו על משמעת קואליציונית והעניקו תמיכה לממשלה גם בנושאים שבהם לא היו להן אינטרסים ישירים.

התוצאה, לדבריו, היא אכזבה עמוקה בציבור החרדי ובקרב נציגיו, שמבקשים כעת לבחון אפשרויות אחרות להסדרת מעמדם של בני הישיבות.

ההצעה שהגיעה מאיזנקוט

בהמשך הריאיון נשאל קוק אם קיימת בכלל אפשרות שההנהגה החרדית תסכים למתווה גיוס כלשהו, גם אם יכלול פטור ללומדי התורה.

בתשובתו חשף קוק פרטים על הצעה שהועברה, לדבריו, מצד גדי איזנקוט ליהדות התורה.

קוק סיפר כי השבועון "בקהילה" צפוי לפרסם השבוע כי ההצעה כוללת חקיקה שתביא להקפאת המעצרים נגד בני ישיבות עריקים למשך שנה, ובמהלך אותה תקופה יקודם חוק גיוס חדש.

לדבריו, ההצעה אינה מחייבת בהכרח את הצטרפות יהדות התורה לקואליציה, אלא עשויה להסתפק בהימנעות בהצבעות שיאפשרו את הקמת הממשלה.

עם זאת, קוק הזכיר כי יו"ר יהדות התורה יעקב אשר הבהיר שאינו מוכן להעניק תמיכה מבחוץ לממשלת מיעוט, וכי הוא מבקש שותפות קואליציונית מלאה.

בשל הפער הזה, קוק מעריך כי הסיכויים שההצעה הנוכחית תבשיל להסכם אינם גבוהים.

למרות זאת, הוא רואה בעצם העלאת האפשרות להקפאת המעצרים והסנקציות שינוי משמעותי בגישתו של גוש איזנקוט כלפי הדרישות החרדיות.

הרבנים יתמכו?

בהמשך התייחס קוק לעמדתם של גדולי התורה בשאלת גיוס החרדים.

הוא סיפר כי במשך למעלה משני עשורים הוא מלווה מקרוב את הנהגת הציבור החרדי, החל מתקופתו של הרב יוסף שלום אלישיב, שבביתו אף שימש כדובר, ובהמשך בקשריו עם הרב חיים קניבסקי, הרב גרשון אדלשטיין, הרב דב לנדו והרב משה הלל הירש.

על סמך היכרותו עם ההנהגה החרדית לאורך השנים, קוק טען כי מעולם לא נתקל בנכונות כה משמעותית לדון בגיוס חרדים שאינם לומדים תורה.

לדבריו, גם בקרב הרבנים קיימת כיום הבנה כי יש מקום לבחון פתרונות עבור מי שאינם נמצאים במסגרת לימוד תורנית, ובלבד שהשירות לא יפגע בזהותם ובאורח חייהם החרדי.

בהקשר זה הזכיר דברים שיוחסו לרב משה הלל הירש בשיחה עם נתניהו, שלפיהם אם ישתכנע כי צעיר חרדי יכול להיכנס לצבא כחרדי ולצאת ממנו כחרדי, יהיה מקום לבחון בחיוב את האפשרות.

קוק סבור כי מדובר בהזדמנות משמעותית שהוחמצה, בין היתר בשל גורמים בגוש הימין שביקשו לקדם פתרון רחב ומהיר יותר, מבלי להתחשב די הצורך בעמדותיה של ההנהגה הרבנית.

לדבריו, גם כאשר קיימות מחלוקות עמוקות בין הציבור החרדי לבין חלקים אחרים בחברה הישראלית, יש מקום לנסות להגיע לפתרונות שיאפשרו חיים משותפים תוך כיבוד ההבדלים.

אחד הפתרונות שהציע הוא הרחבת האפשרות לשירות אזרחי עבור חרדים שאינם לומדים, בדומה להסדרים שנכללו בעבר בהצעות חוק הגיוס.

לצד הנכונות שהוא מזהה בקרב ההנהגה החרדית לדון בפתרונות גיוס, קוק הדגיש כי מבחינת הרבנים והנציגים הפוליטיים, המשימה הדחופה ביותר היא הפסקת המעצרים והסנקציות.

לטענתו, כ-110 אלף תלמידי ישיבות ואברכים מצויים במצב שבו הם חשופים להליכי אכיפה בשל אי-הסדרת מעמדם הצבאי.

קוק תיאר זאת כמציאות בלתי מתקבלת על הדעת, שבה צעירים המקדישים את זמנם ללימוד תורה עלולים להיעצר. לדבריו, שלילת זכויות והטלת סנקציות על בני הישיבות מעמיקות את המשבר ומקשות על האפשרות להגיע להסכמות.

הוא הדגיש כי אפשר וצריך לנהל דיון על השתלבות חרדים בשירות צבאי או אזרחי, אך סבור שהדרך לעשות זאת אינה באמצעות דרישה מיידית להצגת מכסות גיוס.

"אי אפשר להצמיד אקדח לרקה", אמר, והסביר כי קודם יש להסדיר את מעמדם של בני הישיבות ולהפסיק את צעדי האכיפה, ורק לאחר מכן לקדם דיון ענייני על מתווים ארוכי טווח.

לקראת סיום הריאיון נשאל קוק מדוע שהמפלגות החרדיות יאמינו כעת לנתניהו, אם יבטיח פעם נוספת לקדם חוק גיוס במסגרת ממשלה בראשותו.

קוק השיב כי חוסר האמון הזה הוא בדיוק הסיבה לכך שיהדות התורה נמנעה מלתמוך בנתניהו לאחר הבחירות.

לדבריו, המערכת הפוליטית החרדית נמצאת כיום במצב מורכב, שבו ש"ס ויהדות התורה נוקטות גישות שונות כלפי שאלת התמיכה בראש הממשלה.

הוא הסביר כי יו"ר ש"ס אריה דרעי ממשיך לשמור על הברית עם נתניהו, בעוד יו"ר יהדות התורה יעקב אשר מוביל קו עצמאי יותר ובוחן אפשרויות פוליטיות נוספות.

להערכת קוק, החלוקה הזאת נוחה במידה מסוימת לשני הצדדים.

מצד אחד, דרעי ממשיך לשמר את הקשר עם גוש הימין ואת נאמנותם של מצביעים הרואים בנתניהו מנהיג המחנה. מצד שני, יהדות התורה מציגה עמדה תקיפה יותר בסוגיית מעמדם של בני הישיבות, ומאפשרת לציבור החרדי להפעיל לחץ פוליטי על שני הגושים.

עם זאת, הוא הדגיש כי אין מדובר במהלך מתואם בין דרעי לאשר. לדבריו, יהדות התורה החליטה באופן עצמאי, בהתאם להוראת הרב דב לנדו, שלא להמליץ על נתניהו, בעוד ש"ס החליטה בהנחיית מועצת חכמי התורה להמשיך ולתמוך בו.

קוק טען כי יהדות התורה כבר קיבלה מנתניהו הבטחות רבות לאורך השנים, ולכן אין מבחינתה ערך להבטחה נוספת שאינה מלווה בצעדים מעשיים.

לעומת זאת, מבחינת המפלגות החרדיות, גדי איזנקוט עדיין לא הפר התחייבויות שניתנו להן, ולכן הוא זוכה בשלב זה לאפשרות להציג הצעות חדשות.

היתרון של איזנקוט

קוק העריך כי עצם ניהול השיחות עם גוש איזנקוט עשוי לשפר את עמדת המיקוח של המפלגות החרדיות גם במקרה שנתניהו ינסה בעתיד להרכיב ממשלה נוספת.

לדבריו, נתניהו יצטרך להבין כי החרדים אינם מוכנים עוד להסתפק בהבטחות, אלא יבקשו ערבויות והתחייבויות מעשיות שיבטיחו את הסדרת מעמדם של בני הישיבות.

עם זאת, קוק העלה ספק אם נתניהו מסוגל מבחינה פוליטית ומשפטית לספק את הדרישות הללו.

בהקשר זה הציג קוק טענה שלפיה גוש איזנקוט נהנה מגישה נוחה יותר לייעוץ המשפטי לממשלה, באופן שעשוי להקל עליו לקדם הסדרים שבממשלה בראשות נתניהו היו נתקלים בקשיים.

לדבריו, נציגי איזנקוט הבהירו בשיחות עם יהדות התורה כי הם בוחנים את ההצעות גם מול היועצת המשפטית לממשלה, כדי לוודא שניתן יהיה לקדם אותן מבחינה משפטית.

קוק תהה כיצד ייתכן שמתווים דומים ייתקלו בהתנגדות כאשר הם מקודמים בידי ממשלת ימין, אך יוכלו לזכות באישור כאשר הם מוצעים בידי ממשלה אחרת.

הוא הציג זאת כאבסורד של המערכת הפוליטית והמשפטית, אך הדגיש כי מדובר בהערכה שלו לגבי יכולת הצדדים להגיע להסדר.

"אין באמת משא ומתן מתקדם"

למרות הדיווחים על מגעים אינטנסיביים בין יהדות התורה לגוש איזנקוט, קוק ביקש להנמיך את הציפיות. לדבריו, על סמך מידע שקיבל מגורמים המעורים בשיחות, המשא ומתן רחוק בשלב זה מהסכמות מעשיות.

הוא הסביר כי חלק ניכר מהמסרים בין הצדדים מועבר באמצעות התקשורת, וכי השיחות הישירות מתנהלות בזהירות רבה ותוך חשדנות הדדית.

כל אחד מהצדדים, לדבריו, מתקשה להשתחרר מההתחייבויות שנתן לבוחריו במהלך מערכת הבחירות, ולכן הדרך להסכם פוליטי עדיין ארוכה.

ההישגים שהחרדים כבר השיגו

בסיום הריאיון טען קוק כי ללא קשר לתוצאות המשא ומתן, הציבור החרדי כבר השיג שני הישגים משמעותיים.

הראשון, לדבריו, הוא שינוי השיח הציבורי כלפי החרדים. קוק סבור כי הקמפיין שהציג את הציבור החרדי כמי שאינו נושא בנטל הביטחוני איבד מעוצמתו בעקבות הצורך של מפלגות האופוזיציה לבחון שיתוף פעולה עם הנציגים החרדים.

להערכתו, העובדה שפוליטיקאים שהשתמשו בעבר בביטויים חריפים נגד החרדים ממתנים כעת את דבריהם מקשה על האפשרות לחזור לאותה רטוריקה במערכות הבחירות הבאות.

ההישג השני הוא חיזוק כוח המיקוח של המפלגות החרדיות.

קוק הסביר כי מעתה, כל גורם פוליטי שיבקש להקים ממשלה בתמיכת החרדים יצטרך להתייחס ברצינות לדרישותיהם בנוגע לעולם התורה, למעמדם של בני הישיבות ולשמירה על אורח החיים החרדי.

לדבריו, גם אם השיחות עם איזנקוט יסתיימו ללא הסכם, עצם הנכונות לבחון חלופות פוליטיות כבר הבהירה כי התמיכה החרדית אינה מובטחת לאף גוש.

מבחינתו, אלה הישגים שהציבור החרדי כבר קיבל, גם אם בסופו של דבר לא תקום ממשלה חדשה בהשתתפות המפלגות החרדיות.