סגן נשיא ארצות הברית, ג'יי.די. ואנס, בוחן אפשרות להיפגש ישירות עם בכיר במערכת הביטחון האיראנית, לאחר שהנשיא דונלד טראמפ העניק לו סמכויות נרחבות יותר בניהול המאמצים הדיפלומטיים לסיום המלחמה עם איראן. כך דיווח הערב (רביעי) העיתון "וול סטריט ג'ורנל", בהסתמך על גורמים אמריקניים ומזרח תיכוניים ומקורות נוספים הבקיאים בפרטי המגעים.
לפי הדיווח, טראמפ הודיע בימים האחרונים ליועציו הבכירים ולמנהיגים במדינות אחרות כי הוא מעוניין שוואנס יחדש את הקשרים הדיפלומטיים עם טהרן, והסמיך אותו לעמוד בראש המשא ומתן. גורמים אמריקניים הבהירו כי אף שכבר החלו דיונים על ההכנות לפגישה אפשרית, מדובר ביוזמה ראשונית שטרם התקבלה לגביה החלטה.
בחודש אוקטובר פנה ואנס במכתב למוחסן רזאאי, מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי של איראן, הנחשב לאחד מבכירי המחנה הנוקשה במשטר, וביקש להיפגש עמו. רזאאי אישר בהמשך את קבלת המכתב, אך הודיע כי לא השיב לפנייה.
מאז נמשכו הקשרים בין וושינגטון לטהרן באמצעות מתווכים ובעלות ברית במזרח התיכון, ללא קביעת מועד למפגש ישיר. פגישה בין סגן נשיא אמריקני לבכיר במערכת הביטחון האיראנית תהיה צעד דיפלומטי חריג במסגרת הניסיונות להגיע להסדר שיביא לסיום העימות.
על פי הדיווח, ואנס ממלא כעת תפקיד מרכזי יותר במגעים עם איראן בהשוואה לשליחים המיוחדים סטיב ויטקוף וג'ארד קושנר, העוסקים במקביל גם במאמצים להביא לסיום המלחמה בין רוסיה לאוקראינה.
גורמים רשמיים ציינו כי התפקיד החדש עשוי להיות בעל השלכות פוליטיות משמעותיות על סגן הנשיא. כישלון השיחות עלול לפגוע במעמדו אם לא יושגו ויתורים מצד איראן, בעוד שהסכם שיביא לסיום המלחמה, שאינה נהנית מתמיכה ציבורית רחבה, עשוי לחזק אותו.
בתוך כך, הדיווח חושף חילוקי דעות בממשל האמריקני בנוגע לתוצאות המגעים הקודמים עם טהרן. שני גורמים טענו כי טראמפ הביע בשיחות פרטיות הסתייגות ממזכר ההבנות שגובש ביוני בהשתתפות ואנס, והעלה חשש כי ההסדר אפשר לאיראן להרוויח זמן לשיקום יכולותיה ולהמשיך להפיק הכנסות מנפט, לפני הטלת המצור הימי האמריקני.
מנגד, גורם בבית הלבן הכחיש כי הנשיא מתחרט על ההסכם, ודחה את הטענות בנוגע לעמדתו. לדבריו, נציגי ארצות הברית פעלו בתום לב במסגרת המגעים. דוברו של ואנס סירב להתייחס לדברים.
המאמצים הדיפלומטיים התרחבו ביום שני, כאשר ואנס נפגש עם ראש ממשלת קטאר. לאחר מכן השתתפו השניים בפגישות נוספות בבית הלבן עם טראמפ ובכירים אחרים בממשל. הנשיא תיאר את השיחות כמצוינות.
גורמים המעורים במגעים מסרו כי בירת קטאר, דוחא, נבחנת כאפשרות לאירוח משא ומתן ישיר בין נציגי ארצות הברית לאיראן, אם הצדדים יסכימו לקיים את המפגש.
אלא שבשלב זה נותרו מחלוקות מהותיות בין המדינות. על פי הדיווח, גורמים בטהרן סבורים כי הפסד הרפובליקנים בבחירות האמצע בארצות הברית מעניק לאיראן יתרון במשא ומתן ומאפשר לה לדרוש ויתורים נוספים.
ההנהגה האיראנית דורשת את הסרת המצור הימי האמריקני, שחרור נכסים איראניים מוקפאים והקלות במגבלות על יצוא הנפט, כתנאים לחידוש השיחות הרשמיות.
בניסיון לגשר על הפערים הציעו מתווכים אזוריים שורה של צעדים ראשוניים לבניית אמון. אחת ההצעות כוללת הרחקת נושאות המטוסים האמריקניות מאיראן, במטרה לצמצם את האפשרות לתקיפות נוספות, לצד הקלה חלקית בהגבלות המוטלות על נמלי המדינה.
בתמורה, על פי ההצעה, איראן תאפשר מעבר של 25 מכליות נפט במצר הורמוז, כך מסרו גורמים במזרח התיכון.
למרות היוזמות הללו, דיפלומטים איראנים הביעו בשיחות סגורות ספקות בנוגע לאפשרות להגיע להסכם. לדבריהם, קיים חשש שטראמפ יורה על תקיפות נוספות כדי להצדיק את החלטתו הקודמת לצאת למלחמה. הם הזכירו כי סבבי משא ומתן קודמים הסתיימו בעקבות תקיפות של ארצות הברית וישראל.
גם בקרב חלק מהמתווכים במזרח התיכון קיימת ספקנות באשר לאפשרות להשיג פריצת דרך בימים הקרובים, בין היתר בשל החרפת המסרים המועברים מצד נציגי משמרות המהפכה.
רזאאי עצמו הביע לאחרונה התנגדות נחרצת לדיווחים על התקדמות במגעים. הוא כינה את הדיווחים על משא ומתן "שיחות דמיוניות", והצהיר כי איראן "לא תוציא מהמדינה אפילו חלקיק אחד של חומר גרעיני מועשר".