רון פרושאור
רון פרושאורצילום: דוברות שגרירות ישראל בגרמניה

שגריר ישראל בגרמניה, רון פרושאור, מזהיר מפני התגברות האנטישמיות במדינה ומתאר מציאות שבה משפחות יהודיות חוששות שוב לביטחון ילדיהן.

בדברים שפרסם לציון 88 שנים לליל הבדולח, השווה השגריר בין שתיקתם של חלקים מהחברה הגרמנית לנוכח רדיפת היהודים בשנת 1938 לבין הצורך להתמודד כיום עם גילויי אנטישמיות, איומים ואלימות.

פרושאור פרסם את דבריו, על רקע אירועי הזיכרון לפוגרום שביצעו הנאצים ביהודי גרמניה בנובמבר 1938. הוא הזכיר כי המעשים התרחשו בלב החברה הגרמנית, לעיני אזרחים שהיו עדים לפגיעה בשכניהם היהודים.

"ליל הבדולח התרחש בלבה של החברה הגרמנית. שכנים צפו במתרחש. אנשים שתקו. רבים העלימו עין כאשר עסקים יהודיים הושחתו, בתי כנסת הועלו באש ויהודים הותקפו באכזריות, נרדפו ונרצחו", כתב השגריר.

בהמשך תיאר פרושאור את החששות המלווים כיום יהודים המתגוררים בגרמניה, וטען כי האנטישמיות שוב משפיעה על תחומי חיים בסיסיים.

"88 שנים לאחר מכן, הורים יהודים בגרמניה שוב נאלצים לחשוש לביטחון ילדיהם כשהם שולחים אותם לבית הספר. סטודנטים יהודים נתקלים בעוינות ובתקיפות באוניברסיטאות. עסקים יהודיים מוחרמים. החיים היהודיים שוב הפכו למטרה", הזהיר.

הוא קרא לחברה הגרמנית שלא להסתפק בטקסי זיכרון ובהצהרות רשמיות, אלא לפעול נגד גילויי אנטישמיות גם בחיי היומיום. "ה-9 בנובמבר אינו רק מזכיר לנו את מה שאירע אז. הוא מחייב אותנו לקחת אחריות היום", הדגיש. "זיכרון ונאומים חגיגיים אינם מספיקים. עלינו להשמיע את קולנו כאשר אחרים שותקים. לא רק ב-9 בנובמבר, אלא בכל יום ויום".

דבריו של השגריר מתפרסמים על רקע נתונים המצביעים על היקף נרחב של אירועים אנטישמיים בגרמניה בשנים האחרונות.

על פי נתוני ארגון RIAS, העוסק במעקב ובתיעוד של תקריות אנטישמיות, בשנת 2025 תועדו ברחבי גרמניה 8,725 אירועים אנטישמיים. מדובר בעלייה לעומת 8,627 אירועים שנרשמו בשנת 2024, ובפער משמעותי בהשוואה לשנת 2022, שבה תועדו 2,480 מקרים.

מבין האירועים שתועדו בשנת 2025, 178 כללו אלימות פיזית ו-257 היו מקרי איומים. לפי הארגון, 68% מכלל התקריות האנטישמיות שנרשמו באותה שנה היו קשורות לישראל.

לאזהרותיו של פרושאור קדמו גם דברים חריפים שהשמיע קנצלר גרמניה, פרידריך מרץ, בטקס שנערך ביום שני בבית הכנסת אוהל יעקב במינכן, לציון יום השנה ה-88 לליל הבדולח.

מרץ הביע דאגה מההתבטאויות ומהמעשים האנטישמיים הניכרים לדבריו בגרמניה, במדינות אירופה נוספות וברחבי העולם.

"האנטישמיות שוב נוכחת בכל מקום. אנחנו רואים ושומעים אותה ברחובות שלנו, בערים שלנו, בערי שכנינו באירופה וברחבי העולם, בפרלמנטים, בארגונים ובבתי הספר", אמר הקנצלר.

מרץ הזהיר כי אנטישמיות מופיעה לעיתים במסווה של התנגדות לקולוניאליזם או ביקורת על ישראל, ובמקרים אחרים היא נשענת על הצגה מסולפת של אירועים היסטוריים.

על רקע התופעות הללו הדגיש הקנצלר כי מחויבותה של גרמניה למניעת הישנות השואה חייבת לקבל ביטוי מעשי. "לכן עכשיו זהו רגע האמת של ה'לעולם לא עוד', שאנו משמיעים לעיתים קרובות כל כך ובהזדמנויות רבות כל כך".

בדבריו שב מרץ והדגיש גם את מחויבותה ההיסטורית של גרמניה לביטחונה של מדינת ישראל ואת הצורך להבטיח את המשך קיומה. "אנחנו עומדים ללא סייג לצדה של ישראל", הצהיר.