חזרת יהודים להתגורר ביריחו עוררה שמחה אצל הרב בנימין טבדי, אך גם העלתה מחדש שאלה הלכתית שמקורה בימי יהושע בן נון: האם מותר להתיישב בעיר שעל בנייתה הטיל יהושע קללה לאחר כיבושה?
בשיעור שהקדיש לסוגיה הביע הרב את שמחתו על ההתיישבות היהודית בעיר. "השמועה הזאת מאוד שמחה אותי", אמר, ואיחל למתיישבים הצלחה ובניין מבורך בארץ ישראל.
אלא שלצד השמחה הזכיר הרב את הפסוק בספר יהושע: "ארור האיש לפני ה' אשר יקום ובנה את העיר הזאת את יריחו, בבכורו ייסדנה ובצעירו יציב דלתיה".
הרב הסביר כי אין מדובר רק באזהרה שנותרה ללא ביטוי בהמשך התנ"ך. בספר מלכים מסופר על חיאל בית האלי שבנה את יריחו, ובניו מתו בהתאם לקללת יהושע.
מנגד, במקרא מופיעים תיאורים של התיישבות ביריחו בתקופות מאוחרות יותר, ובהם ישיבת בני הנביאים בעיר בימי אלישע. עובדה זו מעוררת את השאלה האם הקללה אוסרת את עצם המגורים בעיר, או שמא היא מתייחסת דווקא לבנייתה מחדש.
במהלך השיעור הציג הרב טבדי שורה של דעות בפוסקים, שהציעו הסברים שונים לגבולות האיסור. לדברי הרב, הרד"ק הבחין בין בניית יריחו מחדש, שעליה חלה הקללה, לבין מגורים בעיר לאחר שכבר נבנתה.
בעל ה"משך חכמה" הציע הסבר נוסף, שלפיו לאחר שהעיר כבר נבנתה, אין איסור לשוב ולבנות אותה, גם אם תיחרב פעם נוספת. הרב הזכיר גם את עמדת הרב משה פיינשטיין, שלפיה אין איסור להתגורר ביריחו לאחר שנבנתה.
בהמשך הציג את גישתו של הרב שלמה גורן, שהדגיש כי עיקר האיסור נוגע לבניית יריחו מחדש כעיר מוקפת חומה ודלתיים, ולא לעצם ההתיישבות בה.
הרב טבדי הביא את דברי בעל ה"ציץ אליעזר", שעסק בשאלת ההתיישבות היהודית ביריחו וקבע כי אין להשתמש בקללת יהושע כנימוק להחלשת המאמצים לשמור על העיר תחת שלטון ישראל.
לדבריו, "אין משום איסור יהושע בכדי להחליש את תשומת הלב", תוך הקפדה שלא לבנות מחדש את יריחו כעיר מוקפת חומה ודלתיים.
מנגד, הרב שאול ישראלי הציג עמדה מחמירה יותר, המבחינה בין שטח יריחו ההיסטורית שבתוך החומות לבין השטחים שמחוץ להן. לפי גישתו, הישיבה בשטח העיר העתיקה אסורה, ואילו מחוץ לחומות ניתן להתיישב.
לאחר הצגת המחלוקת הבהיר הרב טבדי כי הוא נוטה לגישה המקילה. "אני לא הייתי מחמיר כמו הרב ישראלי שיש חלק מסוים ביריחו שעדיין אסור לשבת שם", אמר. לדבריו, "אני נוטה יותר לדברים של הרב גורן והציץ אליעזר להקל בזה כמה שאפשר ולהחמיר לא להקיף את המקום בחומה".
הרב הוסיף כי גם העובדה שהרמב"ם לא הביא בחיבורו ההלכתי את איסור בניית יריחו היא שיקול משמעותי בבחינת הסוגיה.
לקראת סיום השיעור הציג הרב גם הסבר רוחני מדברי המקובל רבי משה דוד ואלי, שלפיו ריפוי מי יריחו בידי אלישע הנביא היה חלק מתהליך של תיקון רוחני שעבר המקום.
בסיכום דבריו הבחין הרב בין עצם המגורים ביריחו, שלדעתו מותרים, לבין בניית העיר מחדש באופן שעליו חלה קללת יהושע. הרב קבע כי יש להימנע מהקפת העיר בחומה, אך ביחס למגורים בה הבהיר: "הישיבה בכל מקרה מותרת".
