יהודה ושומרון
יהודה ושומרוןצילום: Hadas Parush/Flash 90.

ממשלת בריטניה הודיעה היום (שלישי) על הטלת סנקציות נגד שמונה חברות בנייה, יזמות ותכנון ישראליות הפועלות ביהודה ושומרון, וכן נגד ארגון "צו 9", שפעיליו חסמו בעבר משאיות שהובילו סיוע הומניטרי לרצועת עזה.

מדובר בחבילת הסנקציות הראשונה שעליה מכריזה בריטניה מאז שינוי מדיניותה כלפי הבנייה הישראלית ביהודה ושומרון והרחבת סמכויותיה להטלת סנקציות במסגרת משטר זכויות האדם הגלובלי.

לפי הודעת משרד החוץ הבריטי, הסנקציות נועדו לפגוע ביכולתן הכלכלית של החברות להמשיך לקדם מיזמי בנייה בהתיישבות. הצעדים כוללים הקפאת נכסים והגבלות על כהונת דירקטורים.

בין החברות שעליהן הוטלו הסנקציות נמצאות החברה לפיתוח הר חברון, חמדת שומרון, ש.א.ג. (ולול) בנייה ופיתוח, לב ההר יזמות, הרי זהב, אריאל מגורים יהודה ושומרון, עמי גבירצמן אדריכלים וצ.פ. חברה לבניין.

החברות עוסקות, בין היתר, בתכנון, הקמה ושיווק של יחידות דיור ותשתיות ביישובים ובהם אפרת, שילה, עלי, איתמר, אלון מורה, רחלים, אריאל, נוקדים ויישובים נוספים.

ההחלטה מגיעה לקראת המועדים האחרונים להגשת הצעות למכרזי הבנייה באזור E1, סמוך למעלה אדומים. בממשלת בריטניה טוענים כי קידום הבנייה באזור יפגע באפשרות להקמת מדינה פלסטינית בעתיד.

שר החוץ הבריטי, אד מיליבנד, אמר: "ההגנה על פתרון שתי המדינות היא כוכב הצפון של מדיניות הממשלה הזו". בהתייחסו לתוכניות הבנייה באזור E1 הוסיף: "אל תיגשו למכרזים, אל תיבנו, ואל תרוויחו מהרס פתרון שתי המדינות".

לצד החברות, הודיעה בריטניה על הטלת סנקציות נגד ארגון "צו 9", שפעיליו פעלו לחסימת שיירות סיוע הומניטרי בדרכן לרצועת עזה. בהודעה הבריטית נטען כי הארגון ארגן חסימות של מעברים, נמלים וכבישים המשמשים להעברת הסיוע.

מיליבנד אמר כי בריטניה לא תעמוד מנגד לנוכח חסימת הסיוע ההומניטרי, שלדבריו מעמיקה את סבלם של תושבי הרצועה.

ההכרזה מגיעה על רקע הלחץ שמפעילה בריטניה על ישראל להגדיל את היקף הסיוע לעזה. בשבוע שעבר הודיעה לונדון על העברת חמישה מיליון ליש"ט נוספים ליוניצ"ף לצורך היערכות לחורף ברצועה.

במשרד החוץ הבריטי הדגישו כי המדינה מעודדת את המשך הסחר עם ישראל בתחומי הקו הירוק, אך מבחינה בין פעילות זו לבין פעילות כלכלית בהתיישבות ביהודה ושומרון.

עוד נמסר כי בריטניה מקדמת בנפרד חקיקה שתאסור ייבוא סחורות מההתיישבות ותגביל פרסום נכסים הממוקמים בה בשוק הבריטי.

ראש המועצה האזורית בנימין ויו"ר מועצת יש"ע, ישראל גנץ, מסר: "בריטניה הכריזה מלחמה כלכלית נגד ישראל. מי שחושב שאפשר להטיל סנקציות על חברות ישראליות ביהודה ושומרון מבלי לפגוע במדינת ישראל כולה, טועה. הפגיעה בחברות הבנייה והנדל"ן הישראליות היא פגיעה ישירה באזרחים ישראלים ובפרנסתם".

לדבריו, "זהו אבסורד בלתי נתפס: מדינה זרה משתמשת בכלי ענישה שנועדו להיאבק בארגוני טרור כדי לפגוע בחברות ישראליות העוסקות בבנייה ובפיתוח. אנו דורשים מממשלת ישראל לפעול לאלתר בכל האמצעים המדיניים, המשפטיים והכלכליים העומדים לרשותה כדי להגן על אזרחי ישראל, לעצור את הפגיעה בחברות הישראליות ולהביא לביטול הסנקציות".

ראש מועצת שומרון יוסי דגן הוסיף "אין מדינה קולוניאניסטית ובוזזת כמו המדינה הבריטית, ואין ממשלה צבועה כמוה. אנחנו, העם היהודי, מדינת ישראל, גאים להיות בצד הנכון של ההיסטוריה. אנחנו נבנה עוד יותר את יהודה ושומרון וירושלים, לב ארצנו, לב מולדתנו, ארץ התנ"ך, ונביא ביטחון מכאן, מהשומרון, מהקו הקדמי שמגן על אירופה, לכל מדינת ישראל. כדי שאצלנו לא יקרה מה שקורה ברחובות לונדון, ופריז. אנחנו עושים כאן צדק היסטורי, ומכאן מגנים על העתיד של הציביליזציה האנושית - גם על הבורים בממשלה הבריטית בלונדון. אנחנו נבנה עוד יותר את המולדת שלנו. לפניהם בנינו, ואחריהם נבנה. עם ישראל ינצח".

ערן רולס, יו"ר מרכז הבנייה הישראלי אמר בתגובה: "אני קורא למשרד החוץ ולדרג המדיני להתערב מיד ולפעול לביטול הסנקציות בהקדם. מדובר בהחלטה מדאיגה של התערבות ממשלתית זרה בענף הבנייה הישראלי. חברות בנייה, יזמים ואנשי מקצוע ישראלים משקיעים ומספקים פתרונות דיור ותשתיות, והטלת סנקציות עליהם היא ניסיון להפעיל לחץ מדיני דרך פגיעה ישירה בעסקים. זו מכה לחברות הבנייה הישראליות, חברות פטריוטיות שבונות את מדינת ישראל לאורכה ולרוחבה".

"למהלך כזה עלולות להיות השלכות על הענף כולו", הסביר רולס, "הרתעה של חברות בינלאומיות, משקיעים וגופים פיננסיים מלעבוד עם חברות ישראליות. ענף הבנייה הוא מנוע הצמיחה המרכזי של המשק, ועל ממשלת ישראל לפעול בנחישות מול בריטניה כדי להגן על החברות שלנו ועל זכותן לפעול ללא אפליה וללא לחצים מדיניים".