יריב לוין במליאה
יריב לוין במליאהצילום: Yonatan Sindel/Flash90

גוש איזנקוט ממשיך בבליץ החקיקה לביטול חוקי הקואליציה: מליאת הכנסת אישרה היום (רביעי) בקריאה טרומית שתי הצעות חוק נוספות, לביטול חוק היועץ המשפטי לממשלה ולביטול חוק התקשורת שקידם השר שלמה קרעי.

ההצבעות התקיימו שעות לאחר שהמליאה אישרה גם את ההצעה לביטול השינוי בהרכב הוועדה לבחירת שופטים, שנחשב לאחד המרכיבים המרכזיים ברפורמה המשפטית של שר המשפטים יריב לוין.

בכך השלים גוש איזנקוט אישור ראשוני של שלוש הצעות חוק מרכזיות שנועדו לבטל חקיקה שקידמה הקואליציה בכנסת הקודמת.

כל ההצעות אושרו בקריאה טרומית בלבד, והן עדיין נדרשות לעבור את יתר שלבי החקיקה לפני שהחוקים הקיימים יבוטלו בפועל.

הצעת החוק לביטול חוק היועץ המשפטי לממשלה (חוות דעת, ייצוג ופיקוח), שהגישה ח"כ אפרת רייטן מרום יחד עם חברי כנסת נוספים, אושרה ברוב של 63 תומכים מול 47 מתנגדים.

החוק המקורי, שאושר בשנת 2026, עסק בסמכויות מערך הייעוץ המשפטי לממשלה, בחוות דעת משפטיות, בייצוג ובפיקוח. הצעת הביטול מבקשת להשיב את המצב המשפטי לקדמותו.

ח"כ גלעד קריב, שהציג את ההצעה, אמר: "הצעת החוק הזו אינה צריכה להפתיע איש שהרי לכל אורך הליך החקיקה הפגום והדורסני של החוק - אמרנו שהוא עתיד להיות מבוטל מייד לאחר הבחירות, בדומה ליתר חוקי ההפיכה המשטרית. לאחר מכן, בהסכמה באמת, ניגש להסדיר את מערכות היחסים בין הרשויות. זו הייתה ההבטחה שלנו לציבור ואנו מתכוונים לעמוד בה".

שר המשפטים יריב לוין תקף את קצב החקיקה ואת הניסיון לבטל את השינויים שביצע במערכת המשפט: "בליץ החקיקה הזה הוא התנהגות היסטרית ומבישה. בקדנציה שלי מונו לא פחות מ-290 שופטים. זו תוספת של עשרות תקנים שלא היו קודם, שינוי ענק של המערכת. שופטים שלא היה להם סיכוי להתקדם, רק כי הם חשבו קצת אחרת, קודמו. מונו אנשים בעלי השקפת עולם שמרנית, כאלה שבאו מרקע אחר. כל מה שאתם מנסים לבטל יחזור, ובעוצמה גדולה יותר".

בדברי ההסבר להצעה טענו יוזמיה כי החוק מעורר קשיים חוקתיים משמעותיים ועלול לפגוע בעצמאות מוסד היועץ המשפטי לממשלה ובמערכת האיזונים והבלמים בין רשויות השלטון.

שלמה קרעי
שלמה קרעיצילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

בהצבעה נוספת אישרה המליאה בקריאה טרומית את הצעת החוק לביטול חוק התקשורת (שידורים), שקידם שר התקשורת שלמה קרעי. 63 חברי כנסת תמכו בהצעה, לעומת 49 שהתנגדו.

החוק המקורי נועד לשנות את האסדרה של שוק השידורים בישראל, בין היתר באמצעות הקמת רשות לתקשורת משודרת והחלפת משטר הרישיונות לשידורי טלוויזיה במנגנון רישום של ספקי תכנים.

הצעת הביטול, שהגיש ח"כ איתן גינזבורג יחד עם חברי כנסת נוספים, מבקשת להחזיר את ההסדרים שהיו קיימים לפני אישור החוק.

גינזבורג אמר במליאה: "את החוק הזה צריך לבטל ואת שוק השידורים צריך להסדיר מחדש אבל בדרך נכונה. היה פה חוק לא בשל, שלא עבר עבודת מטה ממשלתית. זה היה חוק מבולגן, מחורר, עם סתירות פנימיות ובעיות מהותיות. תוך כדי הדיונים הכול רק הלך והדרדר. חייב רפורמה ונדרש תיקון חקיקה ראוי, אבל בדרך הנכונה".

שר התקשורת שלמה קרעי השיב בתקיפות והבהיר כי גם ביטול החוק לא יעצור, לדבריו, את השינויים בשוק התקשורת: "גם אם תבטלו את החוק לא תצליחו לעצור את המהפכה ולחסום שחקנים חדשים ומגוונים כמו ערוצים 15 או 16. המונופול של השמאל כבר התנפץ. הרכבת יצאה לדרך, אתם לא רוצים לתת ליוצרים ולמפיקים 6.5% הפקות מקור, אתם לא רוצים חבילות מותאמות אישית שהצרכן ישלם עליהן פחות, אתם לא רוצים מגוון דעות. אתם מפחדים משקיפות ומאמת".

יוזמי הצעת הביטול טוענים כי הרפורמה בתקשורת קודמה ללא עבודת מטה מקצועית מספקת, וכי השלכותיה על חופש הביטוי ועל שוק השידורים מחייבות בחינה מחודשת.

איתן גינזבורג
איתן גינזבורגצילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

שתי ההצבעות מצטרפות לאישור מוקדם יותר של הצעת החוק לביטול תיקון מספר 4 לחוק-יסוד: השפיטה, ששינה את הרכב הוועדה לבחירת שופטים.

ההצעה אושרה ברוב של 63 תומכים מול 47 מתנגדים, ומבקשת להחזיר את הרכב הוועדה ואת מנגנוני קבלת ההחלטות בה למתכונת שקדמה לרפורמה המשפטית.

לוין מתח ביקורת גם על ההצעה הזו, וטען כי החזרת נציגי לשכת עורכי הדין לוועדה תחזיר ניגודי עניינים ותפגע בשינויים שביקש לקדם במערכת המשפט.

שלוש הצעות החוק יועברו כעת לוועדה המסדרת, שתקבע באילו ועדות יתקיימו הדיונים בהמשך הליך החקיקה.

המהלך התאפשר לאחר בחירתו אמש של ח"כ מתן כהנא ליו"ר הכנסת ה-26 ומינויים של תשעה סגנים זמניים, במסגרת ההסכמות שהושגו בין גוש איזנקוט לגוש הימין.

במסגרת אותן הסכמות נקבע גם כי הדיונים בוועדות המיוחדות יתחילו ביום שני, וכי הצעת החוק לביטול החוק הנוגע למחלקה לחקירות שוטרים לא תובא היום להצבעה טרומית.

למרות שלושת הניצחונות בהצבעות, ביטול החוקים טרם הושלם, והמאבק על עתיד הרפורמה המשפטית והאסדרה בשוק התקשורת צפוי להימשך בשלבי החקיקה הבאים.