הפצצות באיראן
הפצצות באיראןצילום: רויטרס, Sepahnews

תחקיר מיוחד שפרסם המגזין האמריקני Air & Space Forces Magazine חושף פרטים חדשים על מבצע "פטיש חצות", שבמסגרתו תקפו מפציצים אמריקניים את מתקני הגרעין באיראן ביוני 2025.

התחקיר, המבוסס על ראיונות עם אנשי צוות שהשתתפו במבצע, מתאר את הרגעים הדרמטיים בתאי הטייס, את שחרור הפצצות חודרות הבונקרים ואת ההכנות החשאיות שנמשכו כ-15 שנה.

אחת העדויות המרכזיות בתחקיר מתארת את הרגעים שקדמו לתקיפת מתקן הגרעין התת-קרקעי בפורדו. שני טייסים שהפעילו מפציץ חמקן מסוג B-2 כבר היו באוויר במשך כ-18 שעות, כאשר הבחינו באורותיה של עיר גדולה מבעד לחשכה.

"אלוהים אדירים, זו טהרן", קרא אחד מהם. אחרי שנים של אימונים והכנות, הבינו השניים שהמשימה שאליה התכוננו הפכה למציאות.

"אנחנו באמת עושים את זה. זה אמיתי", תיארו הטייסים את התחושה, בזמן שהשלימו את הבדיקות האחרונות לקראת הטלת הפצצות.

כעבור דקות אחדות נפתחו דלתות תא הפצצות של המפציץ. שתי פצצות חודרות בונקרים, במשקל של כ-13.6 טונות כל אחת, שוחררו לעבר מתקן הגרעין התת-קרקעי בפורדו. זו הייתה הפעם הראשונה שבה נעשה שימוש מבצעי בפצצות מסוג Massive Ordnance Penetrator נגד יעד אויב.

עם שחרור הפצצות השתנתה מיד תחושת הטיסה. המפציץ, שנשא עד אותו רגע מטען כבד במיוחד, הפך קל יותר לתמרון. אחד הטייסים ביקש לעזוב במהירות את האזור, אך חברו הציע להמתין כדי לראות אם הפצצות פגעו במטרה.

השניות חלפו. חמישה, עשרה, חמישה עשר. ואז הופיע כדור אש עצום שהתרומם לגובה של כעשר קומות והאיר את הנוף ההררי כאילו היה אור יום. הטייסים צפו בפגיעה מגובה רב, לאחר שהשלימו את אחת ממשימות התקיפה הרגישות ביותר של חיל האוויר האמריקני.

על פי התחקיר, מבצע "פטיש חצות" היה שיאו של תכנון שנמשך כ-15 שנים. שבעה מפציצי B-2 שהשתתפו בתקיפה יצאו מבסיס חיל האוויר וייטמן במיזורי למסע שנמשך כ-37 שעות הלוך ושוב. 14 הטייסים שהפעילו אותם השתייכו לכנפות המפציצים 509 ו-131, מחציתם בשירות פעיל ומחציתם מהמשמר הלאומי האווירי של מיזורי.

המפציצים תקפו את מתקני הגרעין בפורדו ובנתנז, בעוד שטילי שיוט מסוג טומהוק, ששוגרו מצוללת אמריקנית, פגעו באותו לילה במתקן נוסף באיספהאן.

בסך הכול השתתפו במבצע כ-125 כלי טיס, בהם מטוסי קרב מסוג F-22, F-35 ו-F-16, מטוסי תקיפה מסוג A-10 ועשרות מטוסי תדלוק מדגמי KC-135 ו-KC-46. חלק ממטוסי הקרב חדרו למרחב האווירי האיראני כדי לסייע למפציצים, בעוד אחרים מילאו משימות תמיכה. התחקיר כולל גם עדויות של אנשי צוות שהשתתפו במשימות הטעיה שנועדו לתמוך במבצע.

במהלך התקיפה הוטלו 14 פצצות חודרות בונקרים, במשקל כולל של כ-190 טונות. הפצצות הותאמו לפגיעה במטרות מבוצרות בעומק הקרקע, והפעלתן תוכננה בקפידה כדי להשיג את האפקט הנדרש במתקנים התת-קרקעיים.

לפי הערכות שנערכו לאחר המבצע, התקיפות פגעו קשות ביכולתה של איראן להעשיר חומר גרעיני לרמה המתאימה לייצור נשק. עם זאת, היקף הנזק המדויק לתוכנית הגרעין האיראנית נותר בלתי ברור.

דייוויד אולברייט, נשיא המכון למדע ולביטחון בינלאומי ולשעבר מפקח נשק מטעם האו"ם, העריך בשיחה עם המגזין כי מערך הצנטריפוגות האיראני, כפי שהיה לפני התקיפה, אינו קיים עוד במתכונתו הקודמת. לדבריו, איראן תתקשה מאוד לשקם את יכולות ההעשרה שהחזיקה במשך שנים.