אריה דרעי
אריה דרעיצילום: Yonatan Sindel/Flash90

משבר חוק הגיוס, הסנקציות על תלמידי הישיבות והתרחקות המצביעים המסורתיים הם הגורמים המרכזיים לפגיעה בכוחה של ש"ס בבחירות האחרונות, כך מעריכה היועצת האסטרטגית מורן עג'מי, שעבדה בעבר עם המפלגה ומכירה מקרוב את קהל מצביעיה.

בריאיון לערוץ 7 היא מנתחת את הטעויות שהובילו לתוצאה, את המחלוקות הפנימיות בהנהגה החרדית ואת האפשרויות העומדות כעת בפני המפלגה.

לדברי עג'מי, כדי להבין את תוצאות הבחירות צריך לחזור למשבר שהתפתח סביב חוק הגיוס שקידם יולי אדלשטיין. באותה תקופה, היא מספרת, הוצע למפלגות החרדיות מתווה פשרה שאמנם לא סיפק מענה מיטבי לציבור המשרתים במילואים, אך היה עשוי לאפשר הסדרה של מעמד תלמידי הישיבות ולמנוע חלק מהסנקציות שהוטלו בהמשך.

היא מזכירה כי אדלשטיין הבהיר לנציגי המפלגות החרדיות כי ללא הסדרה חוקית לא ניתן יהיה למנוע את הצעדים נגד תלמידי הישיבות. "הם החליטו שהם יכולים לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה. זה לא קרה. הם תיקח אותם עכשיו לאחור, הם יחתמו על החוק של יולי אדלשטיין".

לטענתה, התוצאה הייתה פגיעה קשה בציבור החרדי, ובפרט בתלמידי הישיבות ובאברכים. היעדרו של חוק גיוס מוסכם הוביל להמשך הסנקציות ולהחרפת הקשיים הכלכליים והאישיים שעימם הם מתמודדים.

עג'מי מתארת את השלכות המצב על חיי היומיום של משפחות חרדיות, החל מההגבלות הנוגעות למעמדם של חייבי גיוס ועד לפגיעה בהטבות בתחבורה הציבורית, בדיור ובמעונות היום. היא מזכירה גם את מגבלות היציאה מהארץ, שהשפיעו על ציבור הנוהג לטוס לחו"ל. לדבריה, ההצטברות של הפגיעות הללו הביאה לתסכול משמעותי כלפי הנציגות הפוליטית החרדית.

אלא שלשיטתה, הפגיעה בש"ס לא הסתכמה בציבור החרדי. במקביל התרחש תהליך אחר בקרב המצביעים המסורתיים, שהיה משמעותי לא פחות מבחינת התוצאה האלקטורלית. היא מסבירה כי ש"ס נשענת על שני קהלים בעלי מאפיינים שונים: הציבור החרדי של תלמידי הישיבות והאברכים, והציבור המסורתי, שרואה במורשת הרב עובדיה יוסף מרכיב מרכזי בזהותו אך מזוהה גם עם ערכי הימין ועם השירות הצבאי.

לדבריה, עבור חלק גדול מהציבור המסורתי, השירות בצה"ל והדאגה למשרתי המילואים הם ערכים מרכזיים שאינם עומדים בסתירה לזיקה למסורת ולרבנים. כאשר משרת מילואים נדרש לתקופות שירות ארוכות, בעוד שהוא שומע התבטאויות חריפות נגד גיוס חרדים, נוצר לדבריה משבר אמון עם המפלגה. "אם אחד מהם מרגיש שהוא קורס, עושה 800 ימי מילואים והמשפחה שלו בבית, ואף אחד לא עוזר לו, ואז באים כל מיני אנשים שעד היום הוא ראה בהם אורים ותומים ואומרים 'נמות ולא נתגייס' - הם פשוט בורחים. הם לא עברו למחנה השני - אבל כן לבן גביר ולליכוד", היא מסבירה.

גם יהדות התורה, לדבריה, איבדה תמיכה בקרב קהלים שבעבר היו עשויים להצביע עבורה. כדוגמה היא מביאה את חסידות חב"ד, שמצביעיה התלבטו בעבר בין מפלגות חרדיות לבין רשימות ימין. "כל הקולות של חב"ד עברו לבן גביר", היא טוענת, ומציגה זאת כחלק מהשינוי הרחב יותר בדפוסי ההצבעה.

בשאלת מנהיגותו של דרעי עג'מי מציגה עמדה מורכבת. מצד אחד, היא רואה בו מנהיג בעל יכולות פוליטיות משמעותיות; מצד שני, היא סבורה כי דווקא במשבר הגיוס הוא קיבל החלטה שפגעה קשות במפלגתו.

"אריה דרעי הוא דמות מופת מבחינת חוכמה, ראייה פוליטית וחברה ישראלית", היא אומרת. "אני חושבת שש"ס בהובלתו הייתה טובה מאוד, עד משבר הגיוס - שם הוא הלך אחרי הרבנים האשכנזים. אם הוא היה נוהג אחרת - התוצאות היו אחרות".

עג'מי מתארת מחלוקת חריפה גם בתוך הציבור החרדי עצמו, ובפרט בין ההנהגה הספרדית לבין ההנהגה האשכנזית. לדבריה, המחלוקת הזאת באה לידי ביטוי גם במועצת חכמי התורה של ש"ס. "היה פילוג אמיתי", היא אומרת. "המחנה השני אמר בואו נסכים לאיזשהו חוק גיוס. מחנה הרב יצחק אמר לא, כי יגייסו רק את הספרדים והאשכנזים יוכלו ללכת חופשי ברחוב".

לנוכח המחלוקות הללו, עג'מי אינה סבורה שהעברת מוקד קבלת ההחלטות מדרעי למועצת חכמי התורה תפתור את המשבר. להפך, היא מזהירה כי מהלך כזה עלול להקשות עוד יותר על התנהלותה של המפלגה. "אם כרגע ההחלטות יעברו למועצת, אין ש"ס".

באשר לאפשרות להשיב את המצביעים המסורתיים, עג'מי פסימית יותר. לדבריה, כדי להחזיר את אמונם יידרש שינוי עמוק בעמדת המפלגה כלפי סוגיית הגיוס והכרה פומבית בפגיעה שנגרמה להם. אלא שמהלך כזה, עלול להרחיק את הציבור החרדי שנותר נאמן לש"ס, ולכן דרעי ניצב בפני מלכוד פוליטי.

למרות התמונה הקשה שהיא מציגה, עג'מי מזהה אפשרות לשיקום כוחה הפוליטי של ש"ס באמצעות המגעים להקמת הממשלה. לדבריה, המפלגות החרדיות עשויות לנצל את המצב הפוליטי כדי לחזור לעמדה של לשון מאזניים בין המחנות, במיוחד כל עוד נמשך החרם הפוליטי על נתניהו.

מורן עג'מי
מורן עג'מיצילום: באדיבות המצלם

עג'מי אף מעלה את האפשרות שממשלה בראשות גדי איזנקוט, אם תקום ותכלול את המפלגות החרדיות, תוכל להגיע איתן להסכמות בנושא הגיוס. להערכתה, הסדר שיושג עם ראש ממשלה בעל רקע צבאי עשוי לסייע למפלגות החרדיות להציג את החוק בפני ציבור בוחריהן ולהתחיל בתהליך שיקום האמון.

לדבריה, מבחינת ש"ס, התרחיש הבעייתי ביותר הוא המשך המצב הקיים ללא חקיקת חוק גיוס. "ש"ס תפסיד רק בתרחיש שבו אין חוק גיוס. אם אין חוק גיוס, הסנקציות ממשיכות וש"ס ממשיכה להפסיד".

מנגד, אם ייחקק חוק גיוס במסגרת הסכם קואליציוני, היא מעריכה שהמפלגות החרדיות יוכלו להציג אותו כהישג. גם אם המגעים להקמת הממשלה ייכשלו והמדינה תלך לבחירות נוספות, היא סבורה שש"ס עשויה לנסות להחזיר אליה מצביעי ימין. "ש"ס יכולה לטעון שהיא זאת שהפילה את ממשלת השמאל-ערבים, והמון המון קולות שכרגע חונים אצל בן גביר יחזרו אליה", היא מעריכה.